החלטה שקיבלתי בחג

LENY4

New member
החלטה שקיבלתי בחג

זהו החלטתי לגבי החגים אם וכאשר יבוא חג עם כינוס משפחתי והבן צריך להישא עם גרושתי אני לוקח בית מלון לחג מצידי עדיף לי בריכה מאשר להרגיש איך שהרגשתי אתמול
 

LENY4

New member
ועו דבר

איך זה שרק התגרשתי וכבר זאת בהריון והשני שמעולם לא היה לו חברה מביא אחת מדהימה ואלו נוסעים לחול והאחר מכריז ....הצילו!!!!
 
הכל הצגה אחת גדולה

אינך חושב שהכל הצגה , במיוחד בחגים להראות שהחיים ממשכים , להראות לעולם כמה טוב להם, שבעצם בפנים עמוק בפנים הם בודדים ועוטפים את עצמם בכדי לא להתמודד עם הבדידות והכאב.
 

LENY4

New member
לא נראה לי

מה שכן לפעמים אני חושב שאני נמצא באיזושהוא סרט מוזר ואני השחקן הראשי
 
סרט מוזר? מציאות אחרת אולי

כן שחקן בסרט של החיים שאולי היית רוצה שיהיו שונים. גם אני חשה שכאילו מישהו בא וניפץ לי את האשליה של אהבה בעל ילדים בית וחיים מאושרים עד שהמוות יפריד ... רומנטית ללא תקנה ... ואז הכל התנפץ ...ואיני יודעת אם זה יהיה שוב או שלעולם לא ... בדידות-ככה קוראים לזה.
 

LENY4

New member
../images/Emo140.gifלא לאבד תקווה

אולי זה ישמע אופטימי מדי אבל אם הזכרנו סרטים אז אצטט לך מסרט.....מחר זהו יום חדש .ֱ! ובשבילך
 

א ש לי

New member
אתה חושב חצי נכון ../images/Emo8.gif

אתה לא רק השחקן הראשי בסרט חייך ואת זה תזכור. אתה הבמאי! אתה המפיק! אתה התפאורה, המאפר ותאורה אתה זה שקובע את סרט חייך לא האחריםםםםםםםםםםםםםםםם לפי תמונת מצב, אתה בוחר איך להגיב אם להוסיף קצת אור וחיוכים או לבחור להרגיש קורבן ולביים סרט טורקי אלו הם חייך! אז יאללה לבמה הזרקורים עלייך קדימה אקשיין
 

LENY4

New member
צודקת אז לא חצי נכון אלא שלם../images/Emo9.gif

מכירה סרט טורקי עם סוף טוב?????????????
 

א ש לי

New member
עזוב...

פעם אהבתי דרמות סרטי אהבה, ודמעות ניצלתי את הזמן לבכות על מר גורלי לשחרר ולהרגיש אחר כך טוב. כשלמדתי שאני הבמאית של סרט חיי צ'יק צ'אק התחלתי לביים קומדיות בין סרט שקט אחד למשנהו אז עצבות יכולה בהחלט לגעת בי חלק מהחיים, אבל למדתי לכבד ולהתאחד עם הרגע ולהמשיך הלאה לחיוכים הבאים יוווו, הרבה יותר נעים.
 

LENY4

New member
החלטה שלי אני שלם איתה אבל..

לפעמים כשהבן לא נמצא איתי והחדר עם כל הצעצועים נראה עזוב משהוא נצבט בי
 

א ש לי

New member
צביטוט יש לכולנו.

לפעמים צובט לי שהגרוש לא רואה אותם יותר ועוד... למד לחיות עם הצביטה פשוט מאוד.
 
ההצגה נובעת מתחושת חוסר השלמות,

ואי ההשלמה, עם מה שמשחר ילדותנו מנגנים לנו עליו - חגים זה מועד להתכנסות והזדהות משפחתית... ולכן, אם הגענו למצב שלא אכפת לנו אם אנחנו לבד בחגים ולא הרגשנו בשל כך עזובים ובודדים - משמע, השתחררנו ממוסכמה יהודית המוטמעת בדמנו ובנפשנו משחר ילדותנו... אני אישית מעדיף ביותר להיות לבד בחג הכי טוב מבחינתי - יום הכיפורים (זוכרים.. מי שאוכל לבד, מת לבד), התבודדות, אופניים וים.. כייף חיים...
 

יעלילה1

New member
קראתי השרשור

אל תחמיר עם עצמך. אתה בתקופה כזו בחייך, ואחרים בתקופות אחרות של חייהם, זה לא אומר ששלך לא בסדר, או ששלהם זה "הצגה" מזויפת. תזרום הלאה עם נהר חייך, אי אפשר, לדעתי, תמיד להיות הבמאי, המפיק, השחקן הראשי, התפאורן וכו' וכו'. ולא תמיד נמצאים בסצנה הכי "מדליקה", לפעמים יש את התקופת מעבר בין לבין...
 

יעלילה1

New member
אהה, וזה רעיון נהדר ללכת למלון, או

להיות עם חברים קרובים, או מה שיעשה לך טוב, במידה והילדים לא אתך וזו חוויה קשה עבורך. אפשר גם להתמודד עם הכאב ולשאת אותו ולעבור אותו, ולגדול ממנו, אבל (ושוב לדעתי) גם ממש לא חייבים. ובמחשבה נוספת, יכול להיות שלאן שלא תלך, הכאב הזה יבוא אחריך, אז באמת אם יותר נעים להתמודד איתו במלון, אז למה לא בעצם.
 
יש עוד כיוונים.. כמו למצוא זוגיות

ולהיות עם מסגרת משפחתית שלך ושל בת הזוג ולארח את הילד שלך והילדים שלה.. וכמו שאמר ז'וז'ו חלסטרה: .."ותחשבו על זה"...
 
../images/Emo45.gif גם אני קיבלתי החלטה כזאת!!

לא עוד חג לבד בבית!!! בפעם הבאה לוקחת צימר עם בריכה פרטית ואוברל רציני בספא!!
 
למה אתה חושב שבבית מלון

הבדידות לא תהייה יותר מוקצנת? בעיניי הכי כייף בבית. עם הצביטה הנלווית לנוכח המיטות הריקות ולשקט המוזר הזה. כי בבית אני הכי עצמי, אני הכי לבדי, ובלבד שלי יש כל כך הרבה עושר ואושר, עשייה, תכנון, מחשבות, הבנות קבלת החלטות, דרכים להתמודדות. אני לא בורחת לשום מקום אחר. כי בבריחה הבדידות יותר קשה, לי!
 
למעלה