החלום שלי.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני והמשפחה שלי נוסעים כל שנה לקיבוץ. תמיד אהבתי את כל הרעיון של הקיבוץ.. את הריח, את תחושת החופש, את זה שכולם ביחד, שהכל קרוב, בטחון, את הטבע!!, את החיות, את זה שבקיבוץ אין, לעומת העיר, את כל הרדיפה הזאת אחרי דברים שיטחיים וחומריים, כמו כסף, רכוש, בגדים, איפור, תכשיטים, קניונים וכו'.. אני פשוט לא מתאימה לעיר.. מרגישה כאן ממש מוזר:/ שונאת את הבניינים הגבוהים, את המעמדות, את הלחץ.. מגיל קטן זה היה החלום שלי ועד עכשיו. רק שאני ממש מרגישה שזה כבר מאוחר מידי.. אני מתגייסת עוד מספר חודשים ובינתיים- אני תקועה כאן, בעיר.. לא מתאימה לכאן. :/
מאז שאני זוכרת את עצמי אני והמשפחה שלי נוסעים כל שנה לקיבוץ. תמיד אהבתי את כל הרעיון של הקיבוץ.. את הריח, את תחושת החופש, את זה שכולם ביחד, שהכל קרוב, בטחון, את הטבע!!, את החיות, את זה שבקיבוץ אין, לעומת העיר, את כל הרדיפה הזאת אחרי דברים שיטחיים וחומריים, כמו כסף, רכוש, בגדים, איפור, תכשיטים, קניונים וכו'.. אני פשוט לא מתאימה לעיר.. מרגישה כאן ממש מוזר:/ שונאת את הבניינים הגבוהים, את המעמדות, את הלחץ.. מגיל קטן זה היה החלום שלי ועד עכשיו. רק שאני ממש מרגישה שזה כבר מאוחר מידי.. אני מתגייסת עוד מספר חודשים ובינתיים- אני תקועה כאן, בעיר.. לא מתאימה לכאן. :/