החלום הצה"לי

[Delpi]

החלום הצה"לי

טוב... זה הולך ככה כולנו חושבים שנהיה טייסים בכיתה י"א עם הזימון לצוות אוויר ולרובנו מהר מאד החלום נגוז (לא אגוז) ונזרקים ליום סיירות חלקנו עוברים למה שאנחנו רוצים וחלקנו לא.. אלא שמצליחים מתחילים שוב עם חלומות חדשים.. שייטת מטכ"ל ומעטים מסתפקים בחובלים כי זה מה שנתנו להם ומזניחים את המנילה ורושמים בטעות תותחנים או משהו כזה במקום השלישי (חשוב להמשך). עוברים את המיונים מגיעים לגיבוש בטוחים בעצמם ופתאום בום! איך נפלו גיבורים. זה כבר לא מה שנראה ומתחילים מסע הישרדות מסיימים את הגיבוש מקבלים גיבוש המשך אומרים נעשה אותו בשביל ריאיון אגוז ובסוף מוותרים על הריאיון אגוז מחליטים שמגל"ן מושך יותר למרות שצריך עוד גיבוש. מגיעים לריאיון צנחנים רואים מיליון ושלוש אנשים כמוכם ומבינים שהרוב במצבכם. סוף היום חוזרים מרוצים הביתה במחשבה של לפחות צנחנים.. אחרי חודש מקבלים תשובה ולמרבה הפלא היא שלילית לאחר מעט בירורים אתם רואים שזה לא כמו שזה נראה ורוב החבר'ה כמוכם במצב התחלתי של לפני היום סיירות לפני הכל אבללל אחרי המנילה וכנראה שהתותחנים הזה ידפוק אותכם ותתגייסו לתותחנים. אז תקשיבו לי ותלמדו צבא זה חרא של מערכת ותשקלו כל פעם את הצעדים ואל תחשבו שכל דבר שהולכים אליו בטוח עוברים.

 

[McH3]

צודקקקקקקקק!!

צריך לקחת דברים בפרופורציות! אולי אחד מתוך ה30 איש שמקבלים שייטת מתקבל לשייטת בסופו של דבר.. לא לזלזל במנילה!

 

[yaron_z]

לא להאמין

כמה זה נכון... איך נפלו גיבורים. ירון- מאותר טייסיירותחובליםצנחנים, לשעבר.

 

[joney z]

100% צודק

מאותר טייס עתודה אקדמאית שייטת גיבושים וצנחנים לשעבר fuckkkkkkkk

 

[a glass moon]

קשה. קשה.

אין טיס. אין צנחנים. קשה קשה עכשיו לוקחת קב"א גבוה שלך לא באה יחידות התנדבות יותר בחיים שלך! רוצה שיריונה? יאללה חבר'ה, לא הכל הולך בחיים, צריך לקחת הכל בפרופורציות ולהמשיך הלאה.

 

[yaron_z]

איל

מה זה פרופורציות? גבר גבר

 

[a glass moon]

LOL ../images/Emo6.gif

 

[a glass moon]

צה"ל זה לא עוזי חיטמן

הוא לא מגשים חלומות

צריך גם להבין שלא כולם יזכו לשרת ביחידות העילית ויש גם את מערך חילות השדה שהוא טוב בפני עצמו. אז זה פחות מעניין\סודי\נחשב, אבל הצבא זה לא הכל בחיים, ויש גם חיים אחרי הצבא (אלא אם כן אתם מורעלים יותר מדי וחושבים על 6 שנים קבע כמו עבדכם הנאמן

) ככה שגם אם אתם מגיעים לגדודים של התותחנים (יש בתותחנים גם את מיתר

) אז יש לכם ברירה אחת והיא להשלים עם המצב. ולמה לזלזל במנילה?! הבנאדם לא עובר את הגיבוש עד שהוא לא מקבל את האישור שהוא עבר את הגיבוש! אנשים צריכים להיות מודעים לעיניין ומודעים לסיכוי הגבוה שהם ישובצו לאחד מחילות השדה, אז למה לשחק משחקים?

 

[Delpi]

לא אמרתי את זה

אמרתי רק שצריך לדעת מראש למה אתה בא.. ולא לזלזל בשום דבר ולאמר אין שום מצב שאני נופל ולנקוט בצעדים שיכולים להפריע לך בהמשך... אני למשל במנילה שלי לא מילאתי בהכי צומת לב ורוב המנילה זה 1 ו2 ויש מצב שאני אדפק בגלל זה אז רשמתי את ההודעה בשביל שאנשים יוכלו ללמוד מהטעויות שלי

 

[רק המעז מנצח]

זה קצת כמו רולטה...

כולם יודעים שהסיכויים הם נגדים אבל כול אחד חושב אני אהיה זה שאצליח..לי החלום יתגשם...וזה גם מה שיפה בזה ... תשמעו לא רוצה להתפלצן אבל עצם הדרך..המאמץ ...לדעת שעשית הכול( ואני מתכוון הכול...גם אם זה אומר 3 גיבושים וויתור על חיים נוחים בנחל.. ולהתגייס שנתיים אחרי כול השכבה שלי..) זה כבר נצחון..!! כי רוב החברים שלי....אפילו לא ניסו!!... פשוט סימנו גולני או גבעתי או הנדסה במנילו והלכו לשם... אז נכון שהצבא בונה על אנשים כמונו..ולכן הוא משווק את הסיירות.. (התהילה...הפליזים...הנעלי סיירות...ההילה..המיסתורין..הקומץ והכל..) בשביל למשוך אנשים לקרבי והכי קרבי.. ואני ממש מבין אותך כי גם אני באותה סירה ( כמעט..) אבל זה החיים נופלים וקמים ותאמין לי שגם אם גמרת בתותחנים לפחות תהיה מאושר שזה לא בגלל שלא ניסית או לא הגיע לך..סתם שילוב של מזל רע וצורכי צבא ועוד כמה סוגים של חרא... ולדעתי גם הרווחת כמה דברים ..פשוט לוקח זמן להבין את זה...

 

[RiCh RaCh]

חה חה חה חה חה חלום

עליכם חה חה חה חה חה חולם גם מי שלא ישן חה חה חה חה חה חלום עליכם ועוזי בא על חלומות והופ זה מתגשם

איך אהבתי את הסדרה הזאת ואמת אין להזניח מנילה למרות שרק צהל קובע מה תעשה בשלוש השנים אתה יכול להיות הכי קרבי ולסיים בתור נהג לא שאני מזלזל או משהו מקרה שאני מכיר וכל אל תאבדו את האופטימיות צהל יכול לבאס ברמות של עצבים ברצח לא להישבר ותהנו

 

[Delpi]

פאק עוד תגובה

שמע אני לא יגיד שלא הייתי מדוכא מהעניין ואם כן אז אני אשקר.. אבל אני יודע שממשיכים הלאה ואני לא בתותחנים אני לא יודע עדיין אבל מקווה לנחל ואני בטוח ב100% שהרווחתי ואני לא מצטער ואם תשאל אותי הייתי עושה שוב הכל בידיעה שאני מגיעה לתוצאה שלי עכשיו

 

[קאליבר קונג]

סיפור חיי...

 

[YoGeV 2004]

"ילד" תתעורר מהאשליה

הצבא כמו הרבה דברים בחיים לא מסתדר לפי איך שאתה רוצה (אלא אם כן יש לך הרבה כסף או הרבה קשרים)! בקיצור זה שחלמת ונפלת ושוב חלמת ושוב נפלת זה לא אומר שאתה לא צריך להמשיך להתאמן עם חבר שלך לקראת היחתיות באשר איפה שתפול, דלפי אתה בסדר... אתה "קרוץ" מחומר טוב שמשביח גדודים אז תעשה לי טובה תדאג ששנינו נשביח את היחיותיות ולא את הגדודים. ותפסיק לראות הכל שחור או לבן יש גם צהוב כחול ואפילו סגול אפרסק! בקיצור יום שלישי מתאמנים ( וכן ריצה ארוכה גם....)

 

[fazer_1000]

כשנגמרת התקווה מתחיל הייאוש.

סיפור קצר... לפני שלושה שבועות עשיתי ראיון צנחנים. לפני ארבעה חודשים גיבוש מטכ"ל (שבו שלחו אותי הבייתה רפואי אחרי שקיבלתי מכת חום והרופא לא הסכים שאני אשאר). רק בטיפשותי ויתרתי על הגיבוש החוזר. לפני 9 חודשים עשיתי גיבוש טייס. מאז שאני ילד היה זה החלום שלי. מאז שאני ילד היה ברור לכל החברים שאני אהיה טייס. מאז שאני ילד, הייתי הטייס של השכבה. מאז ומתמיד "אסף הטייס". יש לו את הלוק, יש לו את האופי, הוא טייס. גיבוש טייס, מיליון אנשים, חצי מליון עוברים... למה שאני לא אעבור?? אז לא הלוק, וכנראה שגם לא האופי עזרו. החבר'ה בכיתת גיבוש היו בהלם, ההורים בשוק. החברים לא הבינו ואני הייתי שבר כלי. לקח לי איזה שבוע להתאושש נפשית מהקרקעית ששקעתי אליה... אז עברנו יום סיירות לפני הגיבוש, לפחות יש תקווה. הגיע הזמן ואיתו גיבוש מטכ"ל. בקושי התאוששתי ממחלת הנשיקה שבה חליתי ישר אחרי הגיבוש טייס, והנה אני כבר רץ על חוף הים בוינגייט. קשה, אבל מרוצים. ביום השני קיבלתי מכת חום, סחרחורות ודווקא בסוף התרגיל, לפני הפסקת הצהריים. המפקד ראה ושלח אותי על אף בקשותיי וסירובי לחובש. משם ידעתי, לגיבוש אני לא אחזור. את הגיבוש סיימתי ביום השני בצהריים עם הרגשת פספוס ענקית והכל בגלל איזה מחלה מסריחה שהותירה צלקות קטנות... טוב, נקבל גיבוש חוזר... אבל המערכת דפוקה, ואני דפוק. לא גיבוש ולא נעליים כי הלך לאיבוד החתיכת נייר הקטנה שקיבלתי כשיצאתי מהגיבוש. אז מה אם רשום במחשב, אז מה אם... ואני, אני ילד טוב. לא רוצה פרוטצקיות ולא טובות. אז מה אם האחראי על הגיוס למטכ"ל הוא חבר של אבא? אני אסתדר לבד! בטח... אז ויתרנו, והלכנו לראיון צנחנים. גם ככה רציתי מגלן בכלל... מגיע לראיון, פוגש את חברים שלי. מתבדח כל היום... כולה ראיון צנחנים... הרי זה אני... אם הם לא לוקחים וואלה הם עושים ת'טעות של החיים שלהם, מה לא? איך אפשר לוותר עלי? אני נכס לאומי... הם פשוט לא מבינים את זה שם בטייס. אבל פה זה צנחנים בחייכם, לא בדיוק איינשטיניים צעירים וכבר ראיתי את חברים שלי שמשרתים שם, התגייסו לשם וכו'- באמת לא סיפור. עוברים על בטוח... הם חייבים לקחת אותי, יש לי קב"א 56.. קבוצת איכות 'תם מבינים? אני לבד זה השבחת גדודים מה לא? כבר קצת יותר בוגר אבל לא מספיק... כבר לא מספר שאני מתגייס לפה ולשם וגם לא "בתקווה לפה ולשם" אלא מאופק יותר. "נראה" אני אומר "עוד כלום לא ידוע"... ואז, לפני שבוע, סיפור משעשע דווקא... אבא הולך לבדוק איזה מקום להשכרה. מה מתברר? המשכיר היה המראיין שלי במיון לצנחנים... "וואלה יש לך בן תותח... עבר לצנחנים אבל לא לדובדבן". בטח לא דובדבן, אמרתי בפירוש שאני לא רוצה להגיע לשם... ידעתי שיש להם קצת שכל לצנחנים, עשו בחירה טובה, לא יתאכזבו. מגלן תכינו מיטה וצולבת עם השם אסף למה אני מגיע... ועכשיו כששואלים אני עונה "צנחנים". לא מגלן, קצת בוגר כבר אמרתי? צנחנים זה סולידי, אבל יש כבוד. מתאים לבחור סולידי שכמותי... אתמול הולך לישון מוקדם... 22 וחצי, סולידי כבר אמרתי? איך שעוצם עין אמא נכנסת לחדר, הגיע מכתב היא אומרת... מזה? "אהה, בטח המכתב שאומר שעברתי לצנחנים, או שלא אבל מה הסיכוי..." בחור שכמותי אפילו לא טורח להדליק אור, פשוט פותח את המכתב בחושך ומשתמש באור שמשתקף מהירח כדי לקרוא מכתב פעוט ולא משמעותי... ככה זה, קב"א 56. "1. לאחרונה השתתפת במיון ליחידת צנחנים/דובדבן". וואלה... "2. הריני להודיעך כי נמצאת לא מתאי..." רגע רגע... מזזזזה?! לא מתאים? למה, לצנחנים? יש כזה דבר?!?! יוהרה היא הבלוק שמחובר לך לרגליים, זה שכשאתה טובע ומנסה להחלץ, דואג לעשות את זה קשה עוד יותר. מקורי, שלי... מניסיון. זהו, אין לי יותר מדי מה להגיד... סתם לשתף... לא מחפש סימפטיה ולא "אחי אל תדאג, לכולנו קורה". סתם לקחתי את זה כעלבון אישי, כשלון צורב נוסף לרזומה. שיזדיינו, הפסד שלהם. קב"א 56 כבר אמרתי?

 

[YoGeV 2004]

תקרא@!

לא נעים אני מסכים! לי אותה תוצאה בדרך שונה מה שמדהים אותי זה איך המראיין זכר אותך בכלל? הרי היו שם מספר אנשים כמו בסין כמעט...?

 

[yaron_z]

אנחנו כבר כמעט יכולים להקים מועדון

מסתבר שאנחנו חבורה לא קטנה של "משביחי גיבושים"...

 

[tolayla]

מצטרף למועדון

אני הייתי תותח אני אומר לכם תותח בגיבוש...שאני לא אתקבל פחחח אני הרמטכל הבא אני... ואז הגיע המכתב... קודם בא הכעס... איך הם מעיזים הרי זה לא הגיוני אני תותח אני.. אחר כך באה הכחשה... זה בטח טעות בטח איזו פקידה התבלבלה..אני אתקשר ואברר את הטעות הטיפשית הזאת.. ובסוף באה הקבלה.. מתקשרים לכל החברים ומספרים לא חברה אני לא בצנחנים "מה אבל איך" "מה תעשה עכשיו" הם שואלים ואתה אומר "מה לעשות גם שיריון זה קרבי"

 

[יותם cr]

באמת כל הסיפורים האלה כל כך נכונים.

רק לי ירד המוטיבציה אחרי המיונים לטייס.. הם לא רוצים אותי למה שאני ארצה לתרום להם כל כך הרבה זה מה שחשבתי.. עכשיו כמו כל אלה שהתחילו עם החלומות לטייס יגיע לגולני גבעתי נקווה שלפחות לאחד הסיירות..

 

[yehuda101]

אני לא מבין על מה כל המהומה

להיות ביחידה מובחרת זה בכלל לא כיף ולא נעים. למרות כל הוואסח שאתם חושבים.. בתכל'ס הכל תלוי באנשים שתהיו איתם, אפשר להיות בשריון או הנדסה עם אחלה אנשים וזה יהיה השירות הכי טוב שתעשו. מצד שני אפשר לשרת באיזה סיירת עם חבורת אגומנייקים שמתחרים אחד בשני. בתכל'ס לכולם נחמד לחשוב שמטכל ושייטת זה אחלה.. אבל יש הבדל בין דיבורים למעשים.