החיים עם בולמיה

[pupcikit]

החיים עם בולמיה

היי, אני חדשה כאן, אני בולמית כבר 16 שנה ואני מרגישה כלואה ואובססבית, אין לי כבר כוח להילחם, הייתי רוצה לדבר עם מישהו שמבין אותי

 

[מ140672]

החיים עם בולמיה..

שלום לך.נדמה לי שאני מבינה אותך הכי בעולם.אני בת 43 עוד מעט וחיה עם בולמיה מגיל 18 בדיוק..תעשי חשבון כמה שנים.אולי הגיע הזמן לא להלחם בבולמיה לבד (זה לא עובד כמה שמנסים ורוצים) ולנסות מסגרת טיפולית רצינית..רוצה לשתף מה עשית עם זה עד היום?

 

[mayuka2]

גם אני

מתמודדת עם הפרעת אכילה ודיכאון/ חרדה כבר מספר שנים טובות...אני מסכימה איתך שלא צריך להילחם בזה. אבל גם מסגרת טיפולית לא תמיד עובדת. הייתי שנים אצל מטפלים ובשנים האחרונות לא הלכתי לטיפול. עכשיו גם הפסקתי ליטול כדורים נגד דיכאון.
מישהי אמרה לי לא מזמן שזה הכל הרגלים /דפוסי התנהגות שהם לא חלק מאיתנו. אבל כשאני לקראת בולמוס ומרגישה שזה "חזק" ממני, אני מוותרת ופונה לאוכל. עם השנים, צומח לי בראש הקול השפוי והוא מתחזק לאט לאט לעומת הקול המבאס- של לעשות בולמוס. אני נשברת בחלק מהמקרים, ונכנסת למעגל השלילי של דיכאון ואוכל. ובחלק מהמקרים אני מקשיבה לקול השפוי. זה קשה כל כך. זה מרגיש לבד. צריך ממש לרצות את זה.
הדבר היחיד שעוזר לי זה הזמן. אני חייבת להישאר אופטימית אחרת כל מה שיש לי ייהרס.

 

[levshavur]

ברוכה הבאה!

מיוקה שלום,
אני חושבת שככל שתתני מקום ל'קול' השפוי שבתוכך- כך הוא ייקבל עוצמה ויהפוך לתפוס יותר ויותר מקום לעומת הקול החולה.
לבשה.

 

[mayuka2]

תודה!

 

[מ140672]

מיוקה 2...

מסגרת טיפולית אכן עובדת אך ורק אם מאד מאד רוצים שהיא תעבוד.זו מלחמה בלתי פוסקת בין הרצון לטפל בעצמך לרצון לחבל בעצמך ולאובססיה שקשורה באוכל..האמיני לי שאני מכירה את כל התחושות. פעם חשבתי בצעירותי,שאם המסגרת הטיפולית לא טובה אז זו הסיבה שאני עוד תקועה.היום ברור לי שזהנ שילוב.חחתכן ולא באמת רצית מכל הלב לוותר על ההפרעה.זה באמת מאד מפחיד להיות יכולה לאכול מתוך שליטה ואחר כך לא להרגיש אשמה ומנופחת ולרוץ לאסלה...אני חיה עם זה כמה עשורים לצערי.אם הפסקת טיפול וגם הפסקת כדורים..זה בטח לא יעזור לך..אם את מצפה ל"השתלט" עזה זה רק בכוחות עצמך,הקשיבי לי טוב שזה לא עובד!! אני בת 43,עם בולמיה גיל 18 ועדיין חולה.לפעמים זה טוב יותר ולפעמים מקיאה כל יום,זה תלוי בטריגרים שלי מבחוץ,שמשליכים על אילו שבתוכי.. אז צעד ראשון לקראת ריפוי,זה באמת לרצות להרפא.זה מפחיד מאד ומפחיד לא פחות להשאר חולים.הסיבה שאני ככ מנסה לדחוף פה אנשים לטיפול ואפילו אישפוז היא,שלי לא היה אף פעם מי שידחוף אותי.הייתי שקופה למשפחה ולסביבה.וגם מי שכבר ידע או התעלם או לא ידע מה לעשות עם זה..אולי הכוח שאתן לכם לשינוי,עוד יעזור לי לשנות בעצמי..

 

[Kalphana Vera]

ברוכה הבאה!

 

[TinaBa]

ברוכה הבאה

רוצה לספר קצת על עצמך?
על הקשיים?
במה תרצי שנהיה איתך?

 

[CBT Israel]

שלום לך

היי,
את לא צריכה להילחם יותר, יש דרכי טיפול שיכולות לעזור לך.
אני ממליצה לך לבדוק לגבי טיפול CBT, טיפול קוגנטיבי התנהגותי, קצר מועד. הטיפול עוזר לפתח דפוסים בריאים דרך תרגול מטלות טיפוליות שמטרתן
הפחתת מחשבות מעוותות ומטרידות והחזרת תדירות ועוצמת הרגשות הלא נעימים לרמה נורמטיבית.
המון בהצלחה!
צוות מכון CBT