החיים על פי המאמר

vered4

New member
החיים על פי המאמר

(ושלום לכולם, באופן רשמי
) איזה מקום יש למאמרים בנושאי חינוך, בחיים שלכם? מצד אחד, יש מאמרים (שמביאות מנהלות הפורום המשקיעות
) שמעניין אותי לקרוא. מצד שני, כל תחום בחיים שלנו מגובה על ידי מאמר כזה או אחר, ולמרות שהנושא רלוונטי, זה לא מתחבר לי טוב עם הורות שמבוססת על התחושות הבסיסיות שלנו, כביכול יש יותר מדי הסתמכות על מאמרים שאמורים להוכיח דבר כזה או אחר. אני במקצועי, באה מתחום מחקר מדעי, ושם אני רואה חשיבות גדולה למחקר ולהתבססות על נתונים. בתחום החינוך נראה לי שהרבה יותר קשה להוכיח אמיתות שונות. (היה כאן דיון לגבי אינטואיציה אימהית? ספרים? פורום? , אבל אני לא מדברת על זה.)
 
אז על מה את מבדרת?

לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. כמו שאמרתי בדיון שהפנת אליו (ולא עליו את מדברת...) יש מקום למאמרים, אבל אני לוקחת אותם בערבון מוגבל (ביותר), אלא אם כן הם מתיישבים בדיוק עם התחושות הבסיסיות שלי. ואז אני שמחה שמישהו כתב את מה שהרגשתי ולא ידעתי כיצד לבטא.
 

vered4

New member
אני שמחה שאני מבדרת אותך ../images/Emo8.gif

אז המאמרים משכנעים את המשוכנעים?
 
בוודאי.

למשל, אנשים מחקר, מכירים היטב את בעיות התוקף של המחקרים והמסקנות. במחקרים שהם לא מסכימים איתם, הם ימצאו בקלות את הנקודות הבעיתיות של המחקר. במקרים שכן, הם יתקשו לשים לכך לב (כי הם כבר משוכנעים). אנחנו רואים מה שאנחנו רוצים לראות, קוראים מה שרוצים לקרוא (כולל הטון של הכתוב - דבר שמאוד בולט בפורומים, פחות במאמרים), מבינים מה שרוצים להבין. אין הרבה חדש תחת השמש (המעוננת).
 

לאה_מ

New member
אפילו יותר מזה:

גם במחקר, יש אפשרות גדולה מאד של החוקר להשפיע על תוצאות המחקר. ניתן לעשות את הניסוי ביותר מדרך אחת, והבחירה בדרך מסויימת נובעת מהשקפת עולם מסויימת של החוקר. אני לא אומרת שהמחקרים מוטים מראש, אלא שקשה - אם לא בלתי אפשרי - להגיע למשהו שהוא "אמת מוחלטת", משום שהיא מושפעת מכל כך הרבה גורמים. מעבר לזה, אנשים (לא רק בחינוך, בכל התחומים) נוהגים לפעול על פי נטיית ליבם, ואם היא מחוזקת במאמר או במחקר מדעי - מה טוב, אם לא - גם קשה מאד "להפטר" ממנה. בדיוק אתמול שוחחתי עם חבר שהוא אונקולוג, והוא סיפר לי על נתונים מפתיעים שהתגלו במחקרים שנערכו לאחרונה, המצביעים על כך שאין יתרון סטטיסטי ברמת ההשרדות לאבחון מוקדם של סרטן השד (כלומר, לקחו קבוצת נשים שנבדקה לעתים תכופות וקבוצה אחרת שלא נבדקה כלל, ולא היה שיעור תמותה גבוה יותר אצל אלה שלא נבדקו כלל). זה סותר את כל מה שחשבו עד כה. לשאלתי, האם הוא יפסיק להמליץ לנשים להבדק, הוא ענה שלא. למרות המחקר, זה עדיין "מרגיש" לו בטוח יותר. וזה בתחום שאמור להיות הרבה יותר מדעי ומדוייק מחינוך.
 

ימימה

New member
יש ספר שנקרא "אין מידה לאדם"

שמדגים את זה ממש יפה - הוא עוסק בנסיונות שנעשו לאורך השנים לכמת את האינטיליגנציה האנושית, ולהוכיח שהיא תורשתית, וכמובן, בד"כ להוכיח בעזרת זה ש"האחרים" - גזעים או מינים (נשים כמובן, אלא מי?) הם נחותים יותר. הוא עובר שם על מחקרים שנעשו, ומראה איך הם נבנו כך שיתאימו (ויביאו תוצאות מתאימות) לנקודת המוצא של החוקר, כלומר יוכיחו את מה שציפה/רצה להוכיח.
 

vered4

New member
ויש גם ענין של אופנה

מה שנחשב היום, לא בטוח שיחשב בעוד עשור. יש תאוריות שלא עומדות במבחן הזמן.
 

אביטל +

New member
גם אני לא מבינה על מה את מדברת ../images/Emo13.gif

קשה לי להאמין שמישהו יחיה את חייו לפי מאמרים, ולא משנה באיזה תחום - חינוך, תזונה, מיניות וכו´. לדעתי הדרך הנכונה היא לקרוא ולהתעניין וללמוד אבל לקחת את מה שמתאים לנו. גם אם קוראים משהו ומרגישים שזה לא מתאים לנו, אנחנו יכולים להגיד (לעצמנו או לאחרים) הדבר הזה אינו בשבילי. אפשר ללמוד גם על דרך השלילה. וקורה הרבה שמאמרים עוזרים לנו לבטא במילים את מה שכבר הרגשנו והיה לנו קשה לבטא בעצמנו.
 

vered4

New member
הכוונה שלי היא

כאשר בדיון מסוג כזה או אחר, יש הפניה למאמר כהוכחה לתאוריה. שאלתי היתה עד כמה המאמרים, כהוכחה לתאוריות חינוך, תופסים אצלכם, כי באופן יחסי למחקר במדעים מדוייקים, להרבה מחקרים בנושא חינוך יש אפשרות למצוא מאמר שיוכיח את ההפך.
 

אביטל +

New member
גם כשהולכים לרופא זה ככה

אם יש לי בעיה רפואית ואני הולכת לרופא והוא אומר את מה שהוא אומר, אני יכולה לקבל את דעתו ואני יכולה להחליט שזה לא נראה לי ואז אני הולכת לקבל דיעה שניה. וזה בגלל שאני יודעת שרופאים הם בני אדם ומסוגלית לטעויות. ויש דברים שהם עניין של דיעה והשקפת עולם (או חוסר שמידע מספיק). כנ"ל לגבי מאמרים. מצד שני, המאמר או הרופא יכולים לגלות לי דברים ונקודות מבט על הנושא שלא חשבתי עליהם מקודם. השפעות והשלכות של המצב שלא עלו על דעתי. באופן עקרוני לא הייתי מתייחסת למאמר בתור הוכחה אלא בתור דיעה. למחקר הייתי מתייחסת יותר בתור הוכחה (כמובן בתלות באופן שבו התבצע המחקר).
 

נעה גל

New member
אביטל+ עלתה על נקודה חשובה,

יש מאמרים שבדר"כ משקפים את דעתו המלומדת של כותב המאמר, ויש מאמרים המתבססים על מחקרים (כמו אלף בית של פרופ´ איריס לוין). אני אקח לדוגמה של המקרה הראשון, את המאמר על חיזוקים חיובים ושליליים. בעיקרון, זה מאמר שמביא את דעתה של ד"ר קלודי טל בענין זה. היא מתבססת על מחקרים שנעשו בנושא (הטוענים, אם לא היה ברור, שחיזוקים מכל סוג פועלים בטווח הקצר אבל מזיקים בטווח הרחוק), ואומרת "אלה המחקרים, לדעתי, אי אפשר להמנע משימוש מחיזוקים ולכן, כדאי לדעת מה ההשפעה שלהם ולהשתמש בהם בצמצום ובדרך הנכונה". אם אני הייתי כותבת את המאמר הזה הייתי אומרת: "אלה המחקרים, לדעתי, אפשר להמנע מהם, למרות הקושי, ולא כדאי להשתמש בהם". וצריך לעשות הפרדה בין דיעה למחקר. אני משתדלת לקרוא הרבה מאמרים והרבה ספרים בחינוך (שכוללים תיאוריות ולא איך לחנך את הילד שלך) ושולפת מהם את הדברים המתאימים לי באופן אישי. כלומר, בדרך כלל, אני לא משנה את דרכי החינוך שלי לפי מאמרים, אלא אם כן, הם ממש פתרו לי משהו שהפריע לי, חשפו בפני נקודה שלא ראיתי ומאוד מתאימה לי - אבל כמה פעמים זה כבר קורה? בדר"כ מאמרים מקבצים ומארגנים עבורי את כל הדברים שאני כבר יודעת, נותנים תמיכה למה שאני חושבת. אם הם לא נותנים תמיכה אני פוטרת אותם ביד אחת, מנענעת בראשי וחושבת "כותב המאמר לא מבין דבר!"
 

vered4

New member
זו גם הרגשתי../images/Emo45.gif

שלמרות שמאמר אמור לפתוח לנו דרכי מחשבה, בעצם הוא מדבר אלינו, ברב המקרים, אם אנחנו מסכימים לגישה שלו מלכתחילה.
 

דסי אשר

New member
ונעה, כמו שאת מכירה

את דעותי, אין גם "אמת" מובהקת ודיוק במדעים המדויקים. ברור ש 2 + 2 = 4, אבל דברים הרבה יתר מורכבים, גם שם יש הרבה חילוקי דיעות, וזה לא מקרה שהרפואה האלטרנטיבית נכנסה בהיקפים כה גדולים בצמידות ובשמחה לרפואה הקונונציונאלית, שאין לה תשובות על הכל. כאחות, אני זוכרת מלימודי, שפעמים רבות במחלות של הגוף כנגד עצמו - מה שנקרא מחלות אוטו - אימוניות - הרפואה בחרה בטיפול בסטרואידים עם כל הסיכונים הכרוכים בכך , משום שנמצא שתרופות אלה עזרו בטיפול במחלה. למה? לרפואה לא הייתה תשובה. כך גם בתחומים פחות מדויקים. ולומר שהאינטואיצהי ההורית היא הדבר המדויק - אין בכך שום דיוק. האינטואיציה ההורית בנויה מכל כך הרבה השפעות, שהדבר היחיד הכון הוא להשוותה למדע מדויק. האינטואיציה ההורית שלי, הייתה לא להחזיק את בני על הידיים, כי זה פינוק. מאחר והייתי אדם מודע, יחסית, הבנתי מהיכן מגיע קול זה. האינטואיציה שלי היום השתנתה, בעקבות צמיחה עצמית, אישיותית, שהביאה אותי לתפיסה אחרת של דברים, ומתן מקום לאינטואיציה אחרת לחלוטין שלי. האם היא נכונה? יש שחושבים אחרת ממני, יש אחרים שיש להם אינטואיציה אחרת. לי יש קבלות על האינטואיציה שלי. לאחרים יש קבלות על האינטאיציה שלהם. לכן אני בהחלט בעד חשיפה למאמרים. ואין בכך לשכנע את המשוכנעים, אלא להבין ולראות שיש גישות שונות, ולקחת את מה שמתאים לך, על מנת שתוכלי לחיות בשלום עם עצמך, לא להרגיש מבולבלת, חסרת אונים, נוקשה שלא מרצון וכו´. דסי
 
למעלה