החיים מסובכים...

החיים מסובכים...

את יוצאת עם מישהו הוא אוהב אותך ואת אוהבת אותו. הכל טוב בניכם, מיסתדר כמו שצריך... אתם נהנים ומבלים ביחד ואת מגלה שאת איתו תקופה ארוכה בלי שחשת בזאת ביכלל. פיתאום יום אחד את מרגישה מוזר, את חשה שהרגש שלך פוחת וניגמר... את חושבת כיצד לומר לו ומה לעשות, בתיקווה שזה יזרום חלק בלי סיבוכים ובעיות. פיתאום את כמה בבוקר ומקבלת אומץ, מחליטה להגיד... הוא מחליט שהוא מישתגע ורוצה אותך לתמיד. והוא מתחיל לישלוט על חייך, לא מקבל את העובדה שזהו והוא לבד. פיתאום הוא ניהיה למועקה... הוא עוקב אחרייך, מטריד אותך, מנסה להרחיק ממך אנשים שחשובים לך ואת מתחילה להסס... איך יצאתי עם אדם כזה ובמשך תקופה ארוכה שכזאת. ופתאום שקט! נראה לך שזהו, הוא נירגע וירד ממך אבל לא הוא מנסה אחרת הוא רוצה להיתידד איתך... ואולי ככה זה ילך. והינה אתם ידידים והכל טוב ונחמד בניכם ולרגע נדמה לו שאנחנו שוב יחד והוא מחליט שאת שוב שלו. אבל את אומרת לו לא, את לא רוצה אותו ושזה ניגמר והוא שוב מישתגע שולט לך על החיים, מרחיק אותך מכולם מטריד ומאיים, ואת חשה בפחד רוצה שיעזוב אותך במנוחה אך הוא לא מרפה... ואת שוב מהססת ועולה בך המחשבה איך אהבתי אדם כמוהו??? שואלת את עצמי כל יום מתי??? מתי??? מתי זה יגמר. אנשים, גברים ונשים חשים שאחרי זמן מסיוים אני שיכת\שייך להם. אבל כשמגיע הרגע שאני רוצה ללכת הם לא נותנים ועושים מעשים כאילו מוזרים וחושבים שזה יחזיר אותך אליהם... ליפעמים חוזרים מתחושה של איום ופחד אבל כשהרגש, האהבה ניגמרת זהו זה לא יהיה מה שזה היה תחשבו על זה... אלמונית
 

חיננית

New member
היזהרי לך -היו מקרים כאלו שנסתיימו בבכי

הזהרי לך אלמונית מגבר כזה.היו לצערינו מקרי אלימות קשים עם גבר רכושני שחושב שאת קניינו .נסי להתנתק ממנו בחכמה ובעדינות, ואל תביטי אחורה אל תשובי אליו אף אם יתחנן!!!! רק שימרי צעדייך, הסטטיסטיקה ,לצערי, מלאה רומנים עם גברים קנאים ורכושנים שכמוהו..והסימנים ישנם..שנסתיימו בבכי.. שלא נדבר על גרוע מזה .
 

markrin

New member
לא רק גברים,גם לנשים שיטות משלהן

לנסות ולהחזיר שליטה על פרשה שתמה. הבעיה,שקשה להסתגל לעובדה שעם אדם שבילית בכל,לטוב ולרע העינינים הולכים ונגמרים. זה אפילו לגיטימי לנסות ולחזור והנסיון הזה קורה גם ברוב המקרים השאלה היחידה-באיזה אמצעים זה נעשה אם בטוב-אז טוב ואם באיומים,וחלילא באלימות.. אז זה עינין למשטרה. בכל מקרה-אחרי איזה פרק זמן,הנסיון הפאתתי חיב להפסק.
 

איב 1

New member
כמה מוכר

לא שמים לב לזה כול עוד ``מאוהבים`` אבל אז באותו יום שבו נפתחות העיניים מבינים מה עומד מאחורי המסכה של האדם. אני אישית לא הצלחתי להחזיק מעמד ולחיות בפחד אז המשכתי לחזור אליו - אל תעשי את אותה טעות. בסופו של דבר הגעתי לפתרון הרצוי והמצוי - צו הרחקה!!!!!!!! איב
 

אנטוני

New member
החוכמה לראות את הצד הנפגע

בטוחני שלרבים זה קרה המצב הלא נעים שהרגש כבר לא בפנים, השייכות הסיפוק ועוד סיבות לרוב. מה קשה היא הפרדה לצד כל שהוא לאחר תקופה ארוכה תמיד יש צר אחד יותר חזק ,יותר נחוש ברגע שהוחלט על פרדה,אך גם לכך דרוש רגש הבנה,והרבה חוכמה.... לא פשוט לגשת לאדם ולומר זאת השעה הכל נגמר,גם לכך יש כללים וניתן לפגוע כמה שפחות באותו צד. גם את היית שם אל תשחי זאת לעולם...כמובן שיש פרדה סולמות שונים של כאב ,והרי מי מייחל לאותו כאב שהלב המוח וכל רמ``ח האברים שובתים בכל שנייה. לכן חשבתי על זה וחושב שלכל קשר לכל פרידה יש כללים במיוחד לאחר זמן כה רב.
 

קרני

New member
מזדהה איתך לגמרי!!! לצערי...

אבל לא באתי לספר כאן על הסיפור העגום שלי, עם האקס ה מ ט ר י ד שנמשך בהפוגות כבר קרוב ל- 6 שנים... (!!!!) באתי רק לכתוב, מתוך הנסיון שלי (למרות שהוא לאו דווקא דומה לשלך ולרגשות שלך...) ולהגיד ש... יש ימים שמסתכלים על זה ומזיזים את הראש לצדדים בפליאה... איך עשיתי את זה?! למה?!? איך הייתי מסוגלת?!? ואח``כ עוד להיות ידידה שלו?!?! ויש גם ימים שמרכינים ראש... אולי אהיה ידידה שלו? אולי הוא עדיין צריך אותי? הוא לא יעשה לי כלום... אני באמת מרחמת עליו... ויש את הימים האלה שמביטים לצדדים... אולי הוא יצוץ כאן? אולי עוד מכתב? אולי הטלפון... זה הוא!?!!! ואחר כך... הוא מטורף, הוא מפחיד, הוא... שילך כבר! שיעזוב אותי!!! ו... כשכל הדברים כבר חולפים, פחות או יותר, מתחילים להסתכל קדימה ולהקיש על מערכות יחסים, אפיזודות, תרחישים אפשריים... אולי.. אולי... יחזור על עצמו?! זה מפחיד. אישית, לקח לי הרבה זמן להבין שהרגשות משתנים, ולא יכולים להשאר סטאטים. לקח לי זמן להבין שלא כל השינויים והחוויות משפיעים על האנשים באופן זהה. יש כאלו שמקבלים את זה בצורה כזו, ויש כאלו שבצורה אחרת. לקח לי זמן להבין, שהרגש שלי, הוא תלוי הרגש שלי בלבד ומותר לי לשנות, להחליף, לנוע ואני עומדת איתנה על הזכות ``הפעוטה`` הזאת... וזה אך טיבעי שכשמאבדים משהו שהוא לא תלוי-אני, מנסים למצוא אותו ולהחזיר אותו בחזרה ולא בוחלים בשום אמצעים... ואני מבינה את הצד הזה, אבל יודעת שאין לי שום דבר אחר לעשות מלבד להתעלם - גם פנימית (כפי שייעצו לי כמה חברים טובים... זה עבד, אני חייבת לציין...:)) יש לי תחושה שקשקשתי יותר מדי... :)) אולי הייתי צריכה לפרוק עול... מקווה שתהיי שלמה עם אפיזודות הקניין והשייכות, את לא שייכת לזה, כשזה לא שייך לך... u know what I mean... :))
 
למעלה