החיים לא פשוטים
שוב בעניין הבן שלי, שאובחן בזמנו כחולה בסכיזופרנייה והוא מטופל בזריקות ריספרידל וזה ממש עוזר. כפי שכבר ציינתי כאן בעבר, הוא החל ללמוד, החל ללכת לחדר כושר, החל קצת להתראות עם חבריו משכבר הימים (קצת), החל רק עכשו ללמוד נהיגה... אבל, אמש התחיל לברבר קצת על "עד מתי אצטרך לקבל הזריקות? זה כבר קרוב לתשעה חודשים? ואני מרגיש בסדר!" ואני מה זה נהבהלתי... בתחילת הטיפול הוא קיבל כדורי זיפרקסה והפסיק מבלי שנדע (היה מחביא הכדורים מתחת ללשון וכשהתרחקנו ממנו ירק אותם) ואז כל התופעות חזרו כמעט מההתחלה. אינני יודעת כיצד להסביר לו, שיתכן והטיפול הוא לכל החיים, כפי שחולי סכרת מזריקים להם יום יום למשל אינסולין, ואלה שיש להם לחץ דם גבוה נוטלים כל יום כדורים וכד'. עכשו הוא גם קיבל צו מילואים לקו החדש בעזה. החבאתי ממנו את הצו. ואינני יודעת כיצד לנהוג. כשניפגש עם הפסיכיאטר אתייעץ איתו ונראה איך הבן שלי יגיב על כך שיאמר לו שהוא לא כשיר... (אגב, הוא שרת בסיירת). ובכלל, אינני צריכה לספר לכם, למרות שבעבר עברנו גיהנום עדיין אני אישית מתמודדת עם הבן שלי התמודדות יום יומית. ואינני איש מקצוע. אני רק אמא שאוהבת מאוד. לעיתים אני מרגישה לבד בעולם. אילו היה מוסבר לבן שלי כל העניין ואילו התגובה היתה השלמה אז הכל היה יותר פשוט.
שוב בעניין הבן שלי, שאובחן בזמנו כחולה בסכיזופרנייה והוא מטופל בזריקות ריספרידל וזה ממש עוזר. כפי שכבר ציינתי כאן בעבר, הוא החל ללמוד, החל ללכת לחדר כושר, החל קצת להתראות עם חבריו משכבר הימים (קצת), החל רק עכשו ללמוד נהיגה... אבל, אמש התחיל לברבר קצת על "עד מתי אצטרך לקבל הזריקות? זה כבר קרוב לתשעה חודשים? ואני מרגיש בסדר!" ואני מה זה נהבהלתי... בתחילת הטיפול הוא קיבל כדורי זיפרקסה והפסיק מבלי שנדע (היה מחביא הכדורים מתחת ללשון וכשהתרחקנו ממנו ירק אותם) ואז כל התופעות חזרו כמעט מההתחלה. אינני יודעת כיצד להסביר לו, שיתכן והטיפול הוא לכל החיים, כפי שחולי סכרת מזריקים להם יום יום למשל אינסולין, ואלה שיש להם לחץ דם גבוה נוטלים כל יום כדורים וכד'. עכשו הוא גם קיבל צו מילואים לקו החדש בעזה. החבאתי ממנו את הצו. ואינני יודעת כיצד לנהוג. כשניפגש עם הפסיכיאטר אתייעץ איתו ונראה איך הבן שלי יגיב על כך שיאמר לו שהוא לא כשיר... (אגב, הוא שרת בסיירת). ובכלל, אינני צריכה לספר לכם, למרות שבעבר עברנו גיהנום עדיין אני אישית מתמודדת עם הבן שלי התמודדות יום יומית. ואינני איש מקצוע. אני רק אמא שאוהבת מאוד. לעיתים אני מרגישה לבד בעולם. אילו היה מוסבר לבן שלי כל העניין ואילו התגובה היתה השלמה אז הכל היה יותר פשוט.