החיים גדולים עלינו

[יפושי]

החיים גדולים עלינו



הי אני לא יודעת מה בדיוק אני עושה אבל החלטתי לכתוב אז מי שבא לו לקרוא מוזמן ומי שבא לו להגיב גם כן מוזמן. אני הגעתי למסקנה שהחיים פשוט גדולים עלינו שאנחנו פשוט כאלה קטנים וזו רק אשליה להאמין שיש לנו יד במה שקורה. יש גורל מדיני לדוגמא ולא משנה כמה הפגנות או כמה בלאגנים נעשה זה לא יעזור להוא שם למעלה יש תכנית ואנחנו רק מתעסקים בזוטות. אני פעם האמנתי שיש לנו השפעה אבל אני כבר לא יודעת זה פשוט משהו הרבה יותר גדול מאיתנו בכלל החיים האלה נכון לנו יש השפעה כל שהיא על מה שקורה לנו איתנו פלוס מינוס בחיי היום יום אבל גם זה זה רק הרגשה במעשי יש מישהו שם למעלה שמפעיל את הכל. ואנחנו רק חלקים קטנים במשחק.

 

[נריה22]

חיים בדיוק כמו כפפה



למה גדולים ? אתה יודע איך כול אחד מאיתנו משנה את המציאות סביבו ? אתה יודע מה עשוה משק כנפי פרפר במזרח הרחוק? הוריקן בפלורידה וזה עוד כלום יחסית לעולמות שאנו בונים וח``ו הורסים במצוות או ר``ל בעבירות הכוח ניתן לנו -אנו יכולים לברוא את העולם או שהשמידו הכול תלוי רק בנו רק

 

[יפושי]

זה יפה בתאוריה



אני לא באה להגיד אלו שהם דברי כפירה אני רק חושבת שכל הדברים האלה נשמעים טוב על הדף אבל במעשי זה בכלל לא נראה לי שכך הדבר איך אתה יכול להוכיח שזה באמת נכון מלבד כל מה שאמרו לנו בביה``ס או איפהשהו במהלך חיינו אני יודעת שזה לא נכון לחשוב ככה אבל מה לעשות אני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.

 

[הקנטאור המעופף]

תאוריה כזאת דוקא אפשר להוכיח...



את התאוריה הזאת אפשר להוכיח , (תיאורטית) אם כולנו נחליט להתאבד , (דבר שרבים יוותרו עליו) , שלא בדומה לתאוריה המאמינה בהתפתחות אבולוציונית , שמקוטלגת אוטומטית לקטגוריית המדע הספקולטיבי. דהיינו את ההתפתחות האבולוציונית לא ניתן להוכיח על ידי ניסויי מעבדה , מה שאין כן את התאוריה הנ``ל אפשר להוכיח על ידי שיתוף פעולה בין הברואים , דבר , שלו היה קורה , לא היית נתקלת בשאלתך על תרומתינו לעולם... קנטאורוש

 

[הקנטאור המעופף]

יש לנו חלק ענק במעשה הבריאה....



א. לולא אנחנו , לא הייתה הבריאה ... כל מהות העולם היא בשבילנו , אז כמובן שאנחנו יכולים לשנות , לטוב או לרע.. כמובן ש``ההוא למעלה`` מחליט אם לקבל או לא... אבל לדעתי , יש משהו שאפשר להערים עליו כביכול...ואני אישית לא יודע איך אני מסוגל לומר דבר כזה , שהרי אין נסתר מנגד עיניו , והוא כל יכול , אבל אם למשל כל יושבי העולם יחליטו להתאבד , אז לא יהיה קיום לעולם , כי הכל על ידינו... אבל כמובן שהוא ימצא את הדרך להתגבר על מכשול קטנטן זה , למשל...יברא אדם חדש , והפעם האיש ייעשה מצלע האישה....אז , לנשים שבינינו....שווה לנסות.. !!!! נ.ב אין טעם להזכיר שכל הנכתב פה , הוא על דרך הצחוק , שהרי אתם כבר רגילים שכל דברי הם דברי צחוק...(חוץ מהתהילים שקראתי היום , שגם הם לא נזקפים לזכותי ,אלא לזכות כפיתוש , ובשמת שיחיו...) קנטאורוש.

 

[ST]

אתה גדול! תודה רבה שקראת!

 

[כפיתוש]

תודה!



תודה לך קנטוש, ולכל מי שעזר לנו לסיים את ספר התהילים!!! תזכו למצוות! שלכם, כפ

 

[ST]

וגם ממני... תודה לכולם!

 

[ד``ר קרוס]

אני אספר סיפור נסי להבין ממנו את הקשר



לפני מאות אלפי (אולי מיליוני לפי כמה דעות) שנים חי אדם בבוקר בבוקר בלכתו לעבודה הוא דרך בשוגג על שושנה אבל הוא מיהר לציד והוא לא עצר לראות מה שלומה אפילו לא להחזירה למקום באותו יום הדבורה הקבועה שהייתה מגיעה לאכול את מנתה לא מצאה את השושנה שלה חיפשה וחיפשה אבל כל מקום אכילה אחר היה תפוס היא מתה מרעב בסוף היום שלושים פועלות צעירות שהיא הייתה צריכה להביא להם אוכל לא קיבלו אוכל באותו היום ומתו דור ההמשך שלהם שמנה כמה אלפי פועלות עוד יותר צעירות גם לא קיבל אוכל הדוב שבא אחרי שנה לאכול דבש מהעץ האהוב עליו גילה את העץ ריק ומת בשנת החורף שלו האדם שרצה לצוד את הדוב גילה נבילה מסריחה שלא הייתה ראויה למאכל (גם לא של אדם ניאדרנטלי) האדם מת מרעב ילדו לא נולד משפחתו לא התקיימה נכדיו לא נוצרו וכך ישו בכלל לא התקיים. הלוואי שזה יקרה אבל זה יכול להוכיח שכל פעולה גם הקטנה ביותר משחקת שם הקוביות הגדולות הרעיון שאוב מסיפור מדע בידיוני שהופיע בגיליון פנטסיה2000 בשנת 87 כל הזכויות... הד``ר

 

[פינקפלויד]

נקודות................



אז לא היה לך למי להקדיש את הפסיקים והנקודות??.....לכן התעלמת מהם?? סתםםם סיפור חמוד... ותודה על האתגר (קצת מסובך בלי פסיקים.... טוב מה אני מגלה את ההקשר??)

 

[הקנטאור המעופף]

חי אדם ????? חי קוף !!! ))

 

[יפושי]

לא ברור



נסיתי לחשוב הרבה זמן על מה לכתוב לך ואיך להגיב למכתב אבל האמת היא שאני בכלל לא הבנתימה היתה הכוונה בדברים שלך ןלא רציתי להסיק מסקנות לא נכונות אז אם אתה מוכן בבקשה להסביר אני אשמח מאד.

 

[מימי]

חשיבותה של נקודה



יפושי, את טועה, ואני אתן לך דוגמא מהמכתב שלך עצמך: האדם אומנם הוא רק נקודה קטנה, אבל תראי את החסר בנקודות קטנות(סימני פיסוק) במכתב שלך. אם היית מוסיפה סימני פיסוק או מוירדה סימני פיסוק, המשמעות של כל ההודעה היתה משתנה. זו נקודה למחשבה, וגם הנקודה הזו, ככל נקודה אחרת, חשובה.

 

[זרזיר]

מהות החיים?



קודם כל, ישר כוח שאת נכנסת לשאלות כאלה. לדעתי אדם שלא שואל את עצמו שאלות על החיים ומברר מה הוא רוצה מחיו הוא אדם שמבזבז את זמנו וחי בשקר. את נכנסת פה לדיון ארוך וקשה שמהותו בשאלת הבחירה החופשית. יש תשובות לשאלות האלו, אך גם הם לא ברורות לגמרי. אם את כבר נכנסת לנושא הזה אני ארחיב את השאלה: אם חושבים על זה עוד קצת נראה שלא רק שאין לנו השפעה על דברים גדולים כמו הגורל המדיני, אלא שאין לנו השפעה אפילו על החיים האישיים שלנו. כל אחד נולד בתנאים מסוימים, לסביבה מסוימת, למשפחה מסוימת, עם כשרונות מסוימים, וכו` בעצם כל החלטה שאנחנו עושים בהמשך חינו היא תוצאה של נסיון החיים שלנו ושל מאורעות שקרו בעברינו (וכך זה ממשיך אחורה ואחורה), וכך בעצם יוצא שכל חינו כבר קבועים מראש ואנחנו רק משחקים תפקיד בהצגה גדולה. אך כאנשים דתיים (וכשאנשים חושבים בכלל) ברור לנו שהמצב לא יכול להיות כך. אחרת מה המטרה בכלל בקיום שלנו? (למרות שיש אנשים שסוברים שאין מטרה...) אני מאמין שלכל אדם יש תפקיד בחיים, משהו שהוא נוצר כדי לעשות (למרות שלא כל אדם בהכרח יצליח (או אפילו ינסה) למלות את תפקידו). אדם נוצר בתנאים התחלתיים מסוימים בגלל סיבה. יכול להיות שיש לאדם גבולות שבמגבילות את הבחירה החופשית שלו, אך הבחירה הסופית מה לעשות בחיו כן נתונה בידיו. ואם אדם מאמין בעצמו וביכולתו הוא יכול גם לשנות דברים גדולים יותר. לפעמים אני תוהה איך היו חיי אם היתי נולד בארץ רחוקה שאין בה שום קשר ליהדות. למה דווקא אני נולדתי יהודי? דתי? אך השאלה הזאת רק מחזקת אותי שאם זכיתי להיוולד יהודי דתי יש לזה סיבה ויש לי מטרה בחיים. שאיפתי בחיים היא למצוא תשובה לשאלה הזאת, מה אני עושה פה? מה מטרתי? ולחיות עפ``י התשובה הזאת.

 

[יפושי]

תודה...



שלום, קודם כל אני רוצה להגיד תודה. דבר שני אני רוצה להגיד שאת התשובה לשאלה ששאלת אני אפילו לא מתיימרת לחפש לה תשובה אני בסך הכל רוצה לעבור את החיים היומיומיים בשלום. זה פשוט כ``כ מתסכל הידיעה שאנחנו תלויים בקצה חוט של כלום. היה לי שיעור שבו החלטתנו שאי אפשר לעבור על סדר היום בלי אפילו לדבר או לחלוק כבוד לעובדה שכל יום נפגעים אנשים ונוספים עוד לרשימות היתומים ומה שעוד יותר מתסכל זה העניין שמרוב שזה קורה כל יום כבר מתרגלים ועוברים לסדר היום ורק אם יוצא במקרה שזה מישהו שמכירים אז משקיעים קצת יותר מאמץ בכאב ואז גם שמים לב לעובדה שכל החיים שלך מסביבך ממשיכים כאילו לא קרה שום דבר כי העניין לא נוגע להם אישית ואז אתה מבין שמרוב המציאות הקשה הדבר הכי גרוע שאיבדנו עוד יותר מאנשים זה את האנושות זה את היכולת להרגיש בכאב של אבדן חיים ובצורות האכזריות שהם קורים. זהו זה מספיק לעכשיו וסליחה אם השרתי אווירה לא משהו...