החיים בזבל

[katann]

החיים בזבל

תאמינו לי שהחיים בזבל. הכל סתם אשליות לרצון חופשי שלא קיים. כל השפה של מחשבתינו ופרשנותנו היא פרי דימיוננו. מה אנחנו רוצים כשאנחנו רדומים מנותקים מהחיצוניות אם לא שקט והשקט. היה עדיף לשם הצדק אם העולם לא היה נברא. הגוף המת מבין הזאת ושואף לחזור לטבע, המחשבה נעלמת דרך הדימיון וההשקט. נומה, נומה כי תישן להתקרב למשותף בין כולנו הוא ההתפרקות שמחזירה אותנו לטבע האכזר. בלי רחמים, העולם נברא, הכל אלימות בטבע משתנה הזמן האכזר שעושה בברואיו שמות. היש מוצא ?

 

[conatus return]

פרח מלבלב ודבש מן הכוורת

החיים בזבל זו תחושה זה יעבור לך... כשאתה אומר שהכל אשליות וכותב זאת בפורום אתה יוצר פרדוקס (הנחה הנוגדת את עצמה) משום שבעת כתיבתך אינך ישן ואינך נמצא באשלייה אלא מאמין שבפורום הנ"ל תוכל למצוא הבנה חדשה שתיתן לך מעט אנרגיה להמשיך לזרום. לגבי רצון חופשי אוכל להוסיף נקודת מבט אחרת : הרצון הוא שכלך חבר כלומר רצון=שכל כלומר אתה רוצה דברים על דרך איכותו של שכלך דרך פעולתו והבנתו את העולם נכון שזה לא שלם ואני לא מרחיב על כך נשאיר משהו לפעם אחרת. לגבי כך השפה והפרשנות ושהכל דימיון הרי שזה אינו מדוייק ואני מנסה להציג כאן משהו : כל העולם החומרי מגיע לתוך תודעתנו דרך חושינו כלומר אתה רואה עץ והמוח מתרגם את קרני האור של העץ לצורה של עץ וכדומה ומוחך מעניק לו שם. השם הנ"ל שמוחך מעניק נקרא ישות ממשית (מוחך על סמך משהו הקיים במציאות השיג אותו והמשיג אותו כלומר העניק לו כינוי) כי אם לא היה כך הרי הכיצד היית יכול בכלל להשיגו. במילותיך על פירות הדימיון אתה מכוון לאותם הדברים שנקראים ישויות שבתבונה בלבד בניגוד לישויות שבממשות (כגון העץ בדוגמה שהבאתי) ואותן ישויות (מדובר על דברים מופשטים) שבתבונה בלבד הרי שהן פרי דימיון ואדם בעל שכל ישר לומד להבחין ביניהם אבחנה ברורה. לגבי רצוננו בשקט הנה משפט יפה : "מה גורם לנו לעונג מיוחד ביותר אם לא מנוחת השינה והרי זה בדיוק מה שהמוות מביא לנו". כשאתה אומר שעדיף שהעולם לא היה נברא אתה מודה שלא נקראת לוועדת הבריאה בעת הישיבה המכריעה אל דאגה צרת רבים חצי נחמה אז תתנחם וקח בחשבון שיש כאלה שחושבים במהופך ממך. הגוף לא מבין דבר כי הוא רק גוף כמו שאר הגופים המציית לחוקי הפיזיקה. הרוח היא זו שתופסת ומצבה בכל רגע נתון קשור בקשר ישיר למצב הגוף (הרוח והגוף זה בעצם אותו דבר רש שפעם הדבר נתפס בצורת הרוח כלומר חשיבה ופעם בצורת הגוף כלומר בתנועה או מנוחה). כשאתה מדבר על שאיפה לחזור לטבע אתה מתעלם מכך שהינך חלק בלתי מאותו טבע שהינך מדבר עליו. המחשבה תמיד שם בדיוק כפי שמחזור הדם תמיד שם כי גם כשהינך לא ער מחשבתך פעילה רק שאינך מודע לזה. אתה מזכיר אלימות ובכן מהי הפעולה האלימה של חתולה אשר מניקה את גוריה מסוככת ומגינה עליהם ומביאתם לבגרות או מה אלים בפרח מלבלב או בדבש מן הכוורת ואותו טבע אכזר הוא אותו טבע שמשקם את עצמו כמו שגלד מתהווה על פצע או כמו מערכת החיסון המגינה על גוף החי. המוצא הוא אחד ויחיד להכיר את טבע העולם את טבע הדברים להבחין ככל האפשר בדברים בדוקים ומוכרים להשליך מאיתנו כל מיני אמירות חסרות שחר ולדבוק בשמחה עד כמה שהדבר ניתן וכמובן להיות פעילים ככל האפשר. כי הדבר המשותף לכול ביקום הזה הוא רק אחד וזוהי התנועה... יום טוב ושבוע טוב אסף

 

[lmatan1]

הכל בנוי על בסיס אהבה קודם כל,

כאשר אלוהים הריץ את חוכנת הסרטים של כל האפשרויות של חיים של בני אדם ,ראה שהעולם לא יכול להתקיים רק על השכל לבדו מה עשה שיתף אם השכל את מידת הרחמים,משמע שכל מה שנעשה נועד להשפיע אהבה על בני אדם שאם לא ידעו לקבל אהבה או לתת אהבה העולם לא יוכל להתקיים,ולכן מה שאנחנו רואים שאנשים מסתמכים רק על השכל לבדול לא מצליחים לקבל את החשוב מכל וגם לא יודעים לתת מזה וזאת הסיבה שהעולם שלנו נראה ככה ,בלי אהבה כלום לא יוכל להתקיים נקודה.

 

[conatus return]

חקירת האהבה

האם הכל באמת בנוי על בסיס אהבה הבה ונבדוק זאת : אם נגדיר אהבה הרי שנגדירה כרגש מתוך מגוון הרגשות שהגדרנו (וכבר בנקודה זו אני מראה שאהבה אינה הבסיס להכל מהסיבה שהיא מוגדרת כרגש אחד מיני רבים ). עכשיו נגדיר רגש ובכן רגש קשור לבני אדם ונוכל גם לדבר על חלק מהחיות שיודעות להפגין רגשות ואם נסביר מהו רגש בצורה פשוטה הרי שרגש זה "משהו" שנובע מתוך תוכנו (המקור לא לגמרי ברור). ובנקודה זו אני עוצר. אני עוצר כי הצלחתי להראות שהרגש נובע מתוכנו ואני מותיר את העובדה הזו כרגע בלי להוסיף לחקור אותה. עכשיו נוכל לדבר על כל מה שחיצוני מאיתנו ולראות באופן פשוט ביותר שברגע שהגדרנו אהבה כקשורה לפנימיות האדם ולחלק מבעלי החיים הרי שבהכרח לכל החיצוני מאיתנו(כל העולם הסובב אותנו או אפילו היקום) אין קשר לאהבה שהיא משהו פנימי הקשורה לעולמנו הפנימי ואם כך הפרחתי את הטענה הזו שהכל בנוי על בסיס אהבה.

 

[lmatan1]

חבר יקר לדאבוני אתה מסלף מציאות,

ומרשה לעצמך לנתך הכל בשכלך המוגבל, לעניות דעתי הרגש הזה שאתה מקטין אותו הוא המקור והסיבה למהות קיומינו בלי רגש האהבה לא היינו מסוגלים ליצור חיים חברתיים כל הניתוחים השכליים שלך מוגבלים לקור אכזרי שחותך בבשר החי בלא הבחנה אתה ממש כמו מנתח בחדר ניתוח שםועל רק על פי ההגיון אם לא תשתף את הרגש אתה עשוי במחשבה קרה לבצע ניתוחים איומים ונוראים כי אם התה מנותק מהרגש אתה לא יותר מאשר רובוט מונחה על פי אינטרסים וחישובי רווחיות בלי אהבה אין לנו שום סיכוי לשרוד , אם החכמים לא יעזרו לטפשים ואם העשירים לא יעזרו לעניים אין תקנה לעולם הזה,ותחשוב על זה לפני שאתה מבטא תובנות שכליות נטולות רגש,

 

[conatus return]

ובכן

לכל אחד יש את ראייתו ואת הבנתו על העולם בו אנו חיים. עובדה זו אין בה כדי להצביע על סילוף בדיוק כפי שאין אני טוען כלפיך טענה כזו מאחר וראייתך את העולם שונה היא מראייתי. אני מרשה לעצמי כל דבר שאינו נוגד את ההיגיון הפנימי שעליו בנוי כל המערך הנפשי הפנימי שלי. זה ששכלי מוגבל זה נכון אני מודע לעובדה זו ומשתדל לא לתת את הדעת על דברים מסויימים מחמת מוגבלותו של שכלי. אני לא חושב שרגש האהבה הוא המקור והסיבה לקיומנו מאחר ובתי הקברות מלאים בכאלה שרגש האהבה היה המקור והסיבה לקיומם. החיים החברתיים נוצרים בשל שיקולים תועלתיים ובשל חולשות של בני אנוש ולא מעבר לכך. באשר לשאר - רגשותיי הולכים עימי צעד אחר צעד כבר שלושים וארבע שנים ועימם צועד גם שכלי ואינני מבחין בסתירה בין השניים היכולים לדור בכפיפה אחת. אני אדם פעיל בהכרתי אוהב לחשוב אך גם אוהב להרגיש ומי שמכירני מקרוב יודע שאני מרגיש את העולם הזה כמו שצריך נהנה ממנו מנצל אפשרויות אוהב שונא כועס כמו כל אחד אחר אך תמיד אני יודע ותמיד הידיעה הזו הולכת איתי לאן אשר אפנה - השכל והאנשים הגדולים שהטיבו לעשות בו שימוש הם אלה אשר האירו את העולם ולא אותו המון נבער מדעת שחיפש ומחפש למלא את כרסו (קרא את מרד הנפילים) ותר אחר כל רווח חומרי (מתוך אהבת החומר- אותה אהבה שהיא לטעמך מקור הקיום).