החיים אחרי הבגידה
למרות שהחלטתי כי אין מנוס מפרידה, יש לפעמים רגעי חולשה בהם אני חושב על נסיון לתקן. לא כל הפרטים ידועים לי, אבל ממה שכן ידוע לי, מדובר ברומן מתמשך ורצוף שקרים (כלפי). אין לי ספק שלא מדובר ב"מעידה" או ב"רגע של חולשה". האם אפשר לתקן מצב כזה? האם זו לא טעות להאמין שזה לא יחזור על עצמו? לאחר יותר שנות נישואין ועם יותר ילדים? האם לא עדיף להשלים עם האובדן, גדול ככל שיהיה, ולהמשיך הלאה, כל עוד אפשר לפתוח בחיים חדשים? כמובן שקיימים כל הפחדים, לחיות לבד, להזדקן לבד, למות לבד... כ"כ התרגלתי לתא המשפחתי הזה, שאין לי מושג איך אחיה אחרת, אבל כשאני שוקל את הסיכויים לתיקון המצב, נראה לי שלעולם לא אוכל להאמין בה יותר, מה גם שגם אם כן, אומרים שמי שעשה זאת פעם אחת, יעשה זאת שנית. מה דעתכם, זוגות במשבר?
למרות שהחלטתי כי אין מנוס מפרידה, יש לפעמים רגעי חולשה בהם אני חושב על נסיון לתקן. לא כל הפרטים ידועים לי, אבל ממה שכן ידוע לי, מדובר ברומן מתמשך ורצוף שקרים (כלפי). אין לי ספק שלא מדובר ב"מעידה" או ב"רגע של חולשה". האם אפשר לתקן מצב כזה? האם זו לא טעות להאמין שזה לא יחזור על עצמו? לאחר יותר שנות נישואין ועם יותר ילדים? האם לא עדיף להשלים עם האובדן, גדול ככל שיהיה, ולהמשיך הלאה, כל עוד אפשר לפתוח בחיים חדשים? כמובן שקיימים כל הפחדים, לחיות לבד, להזדקן לבד, למות לבד... כ"כ התרגלתי לתא המשפחתי הזה, שאין לי מושג איך אחיה אחרת, אבל כשאני שוקל את הסיכויים לתיקון המצב, נראה לי שלעולם לא אוכל להאמין בה יותר, מה גם שגם אם כן, אומרים שמי שעשה זאת פעם אחת, יעשה זאת שנית. מה דעתכם, זוגות במשבר?