החייזר הגיע
אני מעתיק לכם כאן הודעה שכתבתי בפורום גאווה הישראלי, כאן בתפוז: יום חמישי, 11:45 בבוקר יום ה', שעון וושינגטון, אחרי שמסרתי את מזוותי וכבר עברתי את בדיקות הביטחון (מסתבר שסיווגו אותי כנוסע סוג א', שאינו מחוייב לפתוח תיקים ולהתפשט), גיליתי ששכחתי את הארנק עם המזומן וכרטיסי האשראי בבית. 40 דקות לפני תחילת ה-BOARDING, לקחתי מונית הביתה, ומכל נהגי המוניות בעולם, היה לי את האחד והיחיד שנוסע כחוק. אני גר רבע שעה משדה התעופה, כך שהגעתי בדיוק בזמן לגלות ש... הטיסה נדחתה בחצי שעה. ב-45 דקות. בשעה. בשעה ו-11 דקות... לשדה התעופה בניוארק הגעתי 20 דקות לפני הטיסה לישראל, ובעקבות ישראלי מטומטם שלא הסכים להדק את החגורה עד שאיימו עליו שתוזמן משטרה ללוות אותו אל מחוץ למטוס, המטוס איבד את מקומו בתור, והמראנו באיחור של שעה. תוך 10 דקות הפכתי לאנטישמי שונא ישראל. למה לעזעזל הם צריכים לקום ולחלץ שרירים בעשר הדקות הראשונות של הטיסה? שבו, תתרווחו, תראו סרט. היה אפילו AB FAB. בארוחת הערב הדיילת שאלה אותי אם אני רוצה סקוטש, כי היא רוצה... שאלתי אותה אם היא עושה הרבה קווים בינ"ל, והיא אמרה שהיא עושה בעיקר ישראל. "בטיסות לאירופה כולם יושבים, אף אחד לא מתווכח, עושים מה שאומרים להם, לא מטיילים במטוס, רואים טלוויזיה וישנים, מה אני צריכה את השיעמום הזה?" והוסיפה - "חוצמיזה, אני צריכה תמיד לחייך, ועם הישראלים שמרשים לעצמם להגיד לי אידיוטית בעברית ולחשוב שאני לא מבינה, אני יכולה להיות קצת אנטיפתית ולענות בחזרה". בסיום הטיסה, היה עוד ישראלי שלא הסכים ליישר את הכיסא לפני הנחיתה. הדיילת אמרה לא שמעבר לעובדה שהוא יעכב את כל הטסים שלא יוכלו לרדת מהמטוס עד שיבוא שוטר ללוות אותו החוצה, זה למען בטיחותו. ישראלי טוב אחד פשוט קם מהכסא, לחץ לטמבל על הכפתור ודחף את המושב קדימה, ואמר לדיילת, הנה, הוא ישר
אחרי הרבה משפחה, קצת שינה, קצת ג'ט לג והרבה הלם מהטלוויזיה שלכם (מירי לא חסה? כוכב נולד באמת כזה עלוב? ערוץ הילדים כבר לא ערוץ 6?), הוציאו אותי שני חברי הטובים לקרפה האהוב עליכם. ואז הבנתי את זה. אני חייזר. כולם נראים לי כל כך מוזר, מתנהגים אחרת, אינטראקציה אחרת, אבל הכי גרוע, מעולם לא שתיתי משקאות כל כך חלשים. בקיצור, אני פה, קצת בהלם, מבטיחים לי שאני אתרגל, ושיהיה בסדר. אז שלום
אני מעתיק לכם כאן הודעה שכתבתי בפורום גאווה הישראלי, כאן בתפוז: יום חמישי, 11:45 בבוקר יום ה', שעון וושינגטון, אחרי שמסרתי את מזוותי וכבר עברתי את בדיקות הביטחון (מסתבר שסיווגו אותי כנוסע סוג א', שאינו מחוייב לפתוח תיקים ולהתפשט), גיליתי ששכחתי את הארנק עם המזומן וכרטיסי האשראי בבית. 40 דקות לפני תחילת ה-BOARDING, לקחתי מונית הביתה, ומכל נהגי המוניות בעולם, היה לי את האחד והיחיד שנוסע כחוק. אני גר רבע שעה משדה התעופה, כך שהגעתי בדיוק בזמן לגלות ש... הטיסה נדחתה בחצי שעה. ב-45 דקות. בשעה. בשעה ו-11 דקות... לשדה התעופה בניוארק הגעתי 20 דקות לפני הטיסה לישראל, ובעקבות ישראלי מטומטם שלא הסכים להדק את החגורה עד שאיימו עליו שתוזמן משטרה ללוות אותו אל מחוץ למטוס, המטוס איבד את מקומו בתור, והמראנו באיחור של שעה. תוך 10 דקות הפכתי לאנטישמי שונא ישראל. למה לעזעזל הם צריכים לקום ולחלץ שרירים בעשר הדקות הראשונות של הטיסה? שבו, תתרווחו, תראו סרט. היה אפילו AB FAB. בארוחת הערב הדיילת שאלה אותי אם אני רוצה סקוטש, כי היא רוצה... שאלתי אותה אם היא עושה הרבה קווים בינ"ל, והיא אמרה שהיא עושה בעיקר ישראל. "בטיסות לאירופה כולם יושבים, אף אחד לא מתווכח, עושים מה שאומרים להם, לא מטיילים במטוס, רואים טלוויזיה וישנים, מה אני צריכה את השיעמום הזה?" והוסיפה - "חוצמיזה, אני צריכה תמיד לחייך, ועם הישראלים שמרשים לעצמם להגיד לי אידיוטית בעברית ולחשוב שאני לא מבינה, אני יכולה להיות קצת אנטיפתית ולענות בחזרה". בסיום הטיסה, היה עוד ישראלי שלא הסכים ליישר את הכיסא לפני הנחיתה. הדיילת אמרה לא שמעבר לעובדה שהוא יעכב את כל הטסים שלא יוכלו לרדת מהמטוס עד שיבוא שוטר ללוות אותו החוצה, זה למען בטיחותו. ישראלי טוב אחד פשוט קם מהכסא, לחץ לטמבל על הכפתור ודחף את המושב קדימה, ואמר לדיילת, הנה, הוא ישר