החיה שבפנים 3

החיה שבפנים 3

האם הייתם אי פעם זבוב על הקיר? דני דין הרואה ואינו נראה, האם אי פעם השקפתם צפיתם ללא נוכחות עיזבו את גופכם עיזבו את נוכוחתכם והיו כמו השועל המציץ אל לול התרנגולות, המביט מהשיחים אל בני האדם העוברים בצעדים גסים, העלמו והשאירו רק את מודעתכם מרחפת בחלל האוויר. הגיע הזמן לחקור עולמות חדשים! תרגיל מבית מדרשו של השועל במקום חברתי עם נוכחות רבה של אנשים (לדוגמא מסיבה) התחילו להעלים את הנוכחות שלכם, את מה שאתם מקריניםן כלפי חוץ, היו רק צופים רק מאזינים רואים ואינם נראים. שרשרו את חוויותכם
 

deep ocean

New member
לא זבוב, אבל עורבים ../images/Emo15.gif

המשכתי לקרוא אתמול את מסע לאיכטלאן...ונזכרתי בפעם מסויימת ששכבתי בדשא של האוניברסיטה, והתלבטתי באיזה מיקום לשבת, ובסוף בחרתי במקום מסויים. הקיפו אותי עורבים וקירקרו בהיסטריה מעלי.....לא היה אוכל לידי או משהו כזה, ולא היו חיות אחרות בסביבתי. סוף. אין לי כוח להמשיך לכתוב
תודה על התרגיל אבשלום!
 

avshalomat

New member
אבל לא הבנתי האם עשית את התרגיל?

אין מדובר רק בהחלפת נקודת ראות. אלא בתרגיל של תפיסת המציאות , כאשר אנו משנים את הנוכחות שלנו אז משהו משתנה בנו כי רובנו משקיעים המון בתור מה שאנחנו מחשיבים כנוכחות שלנו. אז עשית את התרגיל או לא?
 

deep ocean

New member
בעבר ניסיתי לעשות תרגיל דומה

ורק משכתי יותר תשומת לב ממה שבדרך כלל אני מושכת. ההנחיות שלך עזרו לי להבין יותר את הדרך לפעול.
 

avshalomat

New member
טוב בוודאי אם אנשים רגילים

לנוכחות שלך, נוכחות חדה וברורה יווצר חלל ברגע שלא תהיי שם מבחינת נוכחות, תהיה תחושה של חוסר פשוט יש צורך להמשיך בנייאטרליות של הנוכחות. כמובן שיתכן שתהיה אצלך בעיה ספציפית לעשות זאת כי אצלך הפגנת הנוכחות היא חלק מהותי ממה שאת
 

deep ocean

New member
לא הבנתי את החלק האחרון

"אצלך הפגנת הנוכחות היא חלק מהותי ממה שאת"
 

avshalomat

New member
שאלתי את עצמי מה תהיה התגובה לזה

כמתבונן חיצוני על הדברים שאת כותבת נראה לי שחלק חשוב מהזהות שלך הוא ביטוי עצמי. אם זה נכון ניתן לראות שיהיה לך קשה יותר להיות "עדה" לדברים. כמובן שייתכן שאני טועה לחוטיןואין לי מושג על מה אני מדבר
 
טיולי זבוב בע"מ../images/Emo163.gif

תמיד הרגשתי שאני בלתי נראה. אני זוכר שבילדותי טיילתי ברחבי בית ספרי מתבונן בילידים משחקים מדברים מרביצים ולא קיים בסצינה עצמה. פשוט לא הייתי שם. תמיד כשהלכתי אנשים התנגשו בי או שאני התנגשתי בהם כי לקחתי את עצמי כלא קיים. ותמיד כשהתקרבתי לקבוצת אנשים שהעדפתי שלא יבחינו בי פשוט החלטתי שאני לא שם ועברתי אותם. אך תמיד היתה לי בעיה בקשר לעניין של העד משום שתמיד התייחסתי לעצמי כלא קיים ומכאן שאינני עד. רק חלל חסר שאין לו כל תודעה מעבר לכך. בכדי ליישם זאת הזו שקעתי בחלומות בהקיץ וניסיתי בכל דרך אפשרית לברוח מהמציאות. ודבר נוסף בקשר לעדות, לפני זמן מה הייתי בסדנת מדיטציה אשר התמקדה כמובן בהתבוננות כלפי פנים. אך הרגשתי כי את המשימה הזו אינני מסוגל לבצע ופניתי כלפי חוץ. במשך רוב הסדנה לא הייתי יכל להפריד ביני לבין אחרים, לא הייתי יכל להיות עד כי הרגשתי השפעה אדירה שלהם עליי, מה הם חושבים עליי מה הם יודעים עליי וכו. בשלב מסויים מוחי התפקע מעומס יתר של דעות, מחשבות, רעיונות שהמצאתי כי מתייחסים אליי אצל אנשים אחרים. וקלטתי לרגע שאף אחד לא חושב עליי דבר, כולם שותקים כבר יום ושקועים בעצמם, בדיוק כמוני. מכאן התחלתי להבחין בדברים שהתרחשו מחוצה לי, הרגשתי את עצמי כלא קיים משום שכל הקיום שלי מתרחש רק בראשי. פה אני לא קיים, כל אדם קיים בפני עצמו במקום הזה. ולא משנה מה אני חושב או עושה האנשים האלו מרוכזים בהם עצמם. אז פשוט הייתי שם וחוויתי. העדות הטובה ביותר שאני זוכר איננה כוללת התמקדות מבחינת ראייה, אלא תחושה. המדיטציות התקימו בחוץ, במאהל והפכתי בן רגע למגנט זבובים מקצועי. כל כך תאבתי את היצורים השחורים והמקונפים הללו מלתחילה. כי הרגשתי שהם -פוגעים בי, מגרים את עורי, מציתים את עצביי. סילקתי אותם ללא הפסקה. עד ששמעתי מישהו אומר שההרגשה שהזבוב מטייל על הפנים היא כמו דמעה הזולגת. בפעם הבאה שהפלא המקונף טייל על גופי, נתתי לו, למעשה לא היה לי מה לתת. כי לא היה "עליי" היה רק מטייל. אני לא הייתי, רק הזבוב. וזה היה תענוג:) עכשיו לנסות את זה עם אנשים... תודה..:)
 
למעלה