"החיבור הנצחי"

"החיבור הנצחי"

אתמול רקדתי בהרקדה הקבועה שלי, המאופיינת במספר רב של רוקדים, אך אתמול היא היתה פשוט... "מפוצצת". בד"כ חשה אי נוחות בצפיפות שכו, אך אתמול היה לי שונה. מרנין את הלב היה לדעת, שרוקדים רבים הגיעו מההרקדות של "יום שלישי" , שכידוע יוצא חג. הם באו להשלים להם "יום הרקדה". רק אהבת הרקוד יכולה לגרום להנעה שכזו. היתה אוירה של שמחה - של אהבת הרקוד והחג. אנשים רקדו וברכו אחד את השני בברכת "חג-שמח" ו"שנה-טובה" גם כאלו שבד"כ מחליפים רק מבט חטוף ביניהם. ושוב חברו להם יחדיו "רקודי-עם" עם "שורשים" אז מי דאג שאולי איבדנו מזה....? חג-שמח ושנה-טובה לכל בית ישראל
 

אליק 31

New member
בת הדייג, הנה שגיאה אחת שלך: לא

כתבת לנו, הנבערים, איזו היא ההרקדה הקבועה שלך (( האם יש לך רק הרקדה קבועה אחת? ). ואם כבר הרקדה של ערב חג - אמש, בהרקדה של שמעון מרדכי, בגבעת ברנר, היה הרכב מעניין של רוקדים: בא מספר די ניכר של אורחים מהסיבה שאת ציינת בהודעתך, אבל היו גם כאלה לא מעטים שנשארו בבית לבשל, או שעלו על הרכבת לנתב"ג, אבל על הפרקט ( איזה פרקט! בחלומות, יש לנו את הלינוליאום הכי מרגיז בארץ !) מספר הרוקדים התאזן, ודמה למספרם ככל שבוע. היה כיבוד נדיב מאד של עוגות דבש, יין, עוגיות, וזאת בנוסף לכיבוד השבועי הרגיל, של תה, קפה, ופלים
 
האם זה מה שחשוב?

באיזו הרקדה מדובר? מבחינתי, לאו מוחלט! ניסיתי להעביר מסר רעיוני ואולי, אני מקווה, תופעה. לא היתה לי כל כוונה ל"קשור כתרים" לאף הרקדה. וזאת משום שלא בהרקדה מדובר, אלא בנו, בכולנו, קהל הרוקדים. ה"הרקדות" הן רק ה"בית" למשכן אהבתנו לרקוד. ואנו, הרוקדים,מבחינתי, מעניקים את ההצדקה לקיומו. האם זו באמת שגיאה, לנסות להעביר מסר "נטו" בלא ל"פרסם" הרקדה/מרקיד? לו עשיתי זו, הייתי מעבירה את נקודות הזכות שציינתי מן הרוקדים אל ההרקדה. קרי - מרקיד. לא כל ה"תהילה" - למרקידים שייכת, לפחות לא במקרה הזה.
 

משהא

New member
בת הדייג זה מאד חשוב כי אחר יכול

מקום ההרקדה חשוב, כי לכל רוקד זווית ראייה משלו ומי שהיה במקום שעליו כתבת יכול להתרשם אחרת לחלוטין ולהביע דעה כאן. אורי גבעוני
 

אליק 31

New member
בת הדייג, אני כל הזמן מחפש אצלך

שגיאות ולא מוצא, מה יהיה? גפ הפעם לא מצאתי?
 
דווקא אני מצאתי..

יש לרשום "לקשור כתרים" ולא ל"קשור כתרים"... ה "ל" היא חלק מהפועל... לעומת זאת, ב ה"תהילה", ה "ה" נפרדת משם-הפעולה ולכן היא אכן צריכה להיות מחוץ למרכאות.. תפסתי אותה!!! על קטן, אבל תפסתי.
 

אליק 31

New member
שרק, תתאמץ יותר, מה שמצאת לא

נחשב, וההודאה של בת הדייג לא תופסת. אומר החוק: DE MINIMIS NON FACIT LEX, משמעו: "החוק אינו עוסק בזוטות". מה שאתה מצאת זה זוטות. בת הדייג, את עדיין נקיה משגיאות.
 
אל יאוש , אליק

אם תתמיד, לבסוף, אני מניחה, גם תצליח. אך לעולם לא תצליח לאזן מספר שגיאותיי למול שלך. גדולה זו, שמורה רק לך! שרק - צודק.
 
קשה למצוא שגיאות אצל בת הדייג

שנאמר : ילדת דייגים מי ידמה מי ישווה לה לים לחשה אל גליו. (מתוך בת הדייג, לחן וביצוע: מרים אביגל מילים: בנימין אביגל)
 
בת הדייג - אהבתי את הרעיון

עד עכשיו כל המחמאות או העקיצות, הביקורות, התגובות, וכו' התמקדו במרקיד ובדרך שבה הוא מעביר את ההרקדה. את מביאה זוית ראיה חדשה ומעניינת, שמעבירה את המשקל העיקרי לרוקדים וזאת מבלי להתייחס למרקיד. זו זווית ראיה מעניינת מאוד ולדעתי כדאי ורצוי לפתח אותה. השאלה תהיה, עד כמה יצליחו הכותבים לכתוב על אוירה מבלי לציין את ההרקדה המדוברת?
 

אבישג10

New member
מסכימה עם שמעון ובת הדייג

האוירה בין הרוקדים היא החשובה במסר הזה, וכשקראתי את הודעתה הראשונה של בת הדייג ניסיתי להתחבר ישר לאוירה בהרקדה בה אני הייתי ביום א', וכלל לא היה לי חשוב באיזו הרקדה היא הייתה. ניסיתי לחוש את האנשים, האם היו יותר או פחות ולמה, וממש לא התמקדתי במרקיד עצמו. נכון שלכל אחד יש נקודת מבט שונה וכל אחד יראה דברים אחרים לחלוטין באותה הרקדה, אבל אכן לא תמיד זה העיקר. אנחנו יכולים להראשות את זויות הראייה השונות שלנו בכל מקרה, גם אם היינו במקומות שונים. שתהיה שנה שלווה ורגועה לכולנו, ושנמשיך לרקוד בכל מקום שנעים לנו להיות בו, באשר הוא.
 

אבישג10

New member
להראשות=להראות

לכל הדקדקנים... אליק... שגיאה קטנה בהדפסה מהירה...
 
../images/Emo45.gif סוף סוף מישהי עלתה על

הפואנטה בהרקדות - הרוקדים!!! בת הדייג צודקת בגישתה ואני מקווה שהיא אכן פותחת בזאת כיוון חדש לדיונים עתידיים.
 
אני שמחה, שסוף סוף

הובן ה"סוף סוף" של הפואינטה. הבחנתך החדה, שמעון עשור, ב"דקויות רעיוני" ותאורך, אביגיל10, את תגובותייך, למקרא דבריי בהודעתי הראשונה - גרמו לי עונג וסיפוק. ולא נותר לי, בשלב זה, רק להשלים דמיוני ל"בת-הדייג" - כפי שציינת, דב, בידענותך הרבה - ולשאת תפילתי, כמוה. שאכן תקוותך, פרפר צהוב - תתגשם.
 
הנה אליק ושרק - טעות

אביגיל = אבישג האם זה מספיק "גדול" להחשב לשגיאה? ובאשר לחוקים, אליק אמר, אדיסון מינזר "אי ידיעת החק אינה מונעת מאדם להיות עורך-דין" ואל תחמיר עם שרק2
 
למעלה