החטא ועונשו
לאחרונה החלה ממש הידרדרות בעולמי הרוחני
בהתחלה הפסקתי עם מנחה אח"כ ערבית ואז קריאת שמע שעל המיטה..
זה הוביל גם להפסיק לומר ברכות השחר,טלית תפילין ולהוריד את הציצית.
שישי שעבר הייתה מסיבה מאד גדולה לכבוד פורים בליין בריטני ביצ'
מי שפה מכיר אותי יודע כמה אהבתי לבריטני עצומה וגדולה ובשנה ו-7 חודשים שאני שומר שבת חיללתי פעם אחת שבת בגלל שהייתי נוכח בהופעה שלה בשבת...
אחת למספר חודשים מתקיימת מסיבה של בריטני בת"א,אבל כי זה בד"כ בשישי בערב וויתרתי על המסיבה
אבל פורים אחרון התעקשתי להיות במסיבה הזו ואפילו גררתי חבר לשם.קולטים?גרמתי לאחר לחלל שבת!
ישבנו מחוץ למועדון ושתינו,הכרנו עוד חבר'ה,אח"כ הצטרפו עוד כמה אנשים שאני מכיר בערך וגם איתם שתינו
ומה שקרה זה ששתיתי כנראה יותר מידי...
התור הארוך,הדחוס והנוראי רק הוסיף לי בחילות,ביקשתי מחבר שלי שיחזיק אותי כי אני לא מצליח לעמוד
ובחלוף הזמן האלכוהול התחיל לעלות ולעלות עד שבסופו של דבר מצאתי את עצמי מרוח על הריצפת השירותים במועדון מקיא את הנשמה ומאבד הכרה לכמה רגעים.
זה היה הערב הכי סיוטי בחיים שלי,לא הצלחתי ללכת למונית שתיקח אותי הביתה ולא הפסקתי לבכות על המצב בו אליו הגעתי.
ולמעשה,המסיבה שחכיתי לה אין ספור זמן ושעלתה לי 80 שקל לא יצאה אל הפועל...שלימתי כרטיס וכעבור שניה יצאתי ממנה כי לא חשתי בטוב.
חזרתי הביתה עם בכי שלא פסק גם כל השבת כי שנאתי את עצמי שהבאתי תעצמי למצב שפל בו אני זקוק שאחרים יחזיקו אותי בכדי שאצליח ללכת...
כעסתי על ה', שיאללה כולה פעם אחת לחלל שבת.מה קרה?כולם שם חיללו שבת!
ואז ביום שני ראיתי תמונות מהמסיבה וראיתי את הבחור שאני דלוק עליו,כלכך שמחתי ואפילו הודותי לה' שהוא גרם לי לחזור הביתה עקב האלכוהול
והעיקר לא לפגוש פנים מול פנים את הבחור ההוא,כי זה היה ברור שאם הייתי רואה אותו זה אותו תסריט-בכי,בכי,בכי..
אז כנראה שהכל לטובה...כי עדיף כאב פיזי מאשר כאב נפשי.
לאחרונה החלה ממש הידרדרות בעולמי הרוחני
בהתחלה הפסקתי עם מנחה אח"כ ערבית ואז קריאת שמע שעל המיטה..
זה הוביל גם להפסיק לומר ברכות השחר,טלית תפילין ולהוריד את הציצית.
שישי שעבר הייתה מסיבה מאד גדולה לכבוד פורים בליין בריטני ביצ'
מי שפה מכיר אותי יודע כמה אהבתי לבריטני עצומה וגדולה ובשנה ו-7 חודשים שאני שומר שבת חיללתי פעם אחת שבת בגלל שהייתי נוכח בהופעה שלה בשבת...
אחת למספר חודשים מתקיימת מסיבה של בריטני בת"א,אבל כי זה בד"כ בשישי בערב וויתרתי על המסיבה
אבל פורים אחרון התעקשתי להיות במסיבה הזו ואפילו גררתי חבר לשם.קולטים?גרמתי לאחר לחלל שבת!
ישבנו מחוץ למועדון ושתינו,הכרנו עוד חבר'ה,אח"כ הצטרפו עוד כמה אנשים שאני מכיר בערך וגם איתם שתינו
ומה שקרה זה ששתיתי כנראה יותר מידי...
התור הארוך,הדחוס והנוראי רק הוסיף לי בחילות,ביקשתי מחבר שלי שיחזיק אותי כי אני לא מצליח לעמוד
ובחלוף הזמן האלכוהול התחיל לעלות ולעלות עד שבסופו של דבר מצאתי את עצמי מרוח על הריצפת השירותים במועדון מקיא את הנשמה ומאבד הכרה לכמה רגעים.
זה היה הערב הכי סיוטי בחיים שלי,לא הצלחתי ללכת למונית שתיקח אותי הביתה ולא הפסקתי לבכות על המצב בו אליו הגעתי.
ולמעשה,המסיבה שחכיתי לה אין ספור זמן ושעלתה לי 80 שקל לא יצאה אל הפועל...שלימתי כרטיס וכעבור שניה יצאתי ממנה כי לא חשתי בטוב.
חזרתי הביתה עם בכי שלא פסק גם כל השבת כי שנאתי את עצמי שהבאתי תעצמי למצב שפל בו אני זקוק שאחרים יחזיקו אותי בכדי שאצליח ללכת...
כעסתי על ה', שיאללה כולה פעם אחת לחלל שבת.מה קרה?כולם שם חיללו שבת!
ואז ביום שני ראיתי תמונות מהמסיבה וראיתי את הבחור שאני דלוק עליו,כלכך שמחתי ואפילו הודותי לה' שהוא גרם לי לחזור הביתה עקב האלכוהול
והעיקר לא לפגוש פנים מול פנים את הבחור ההוא,כי זה היה ברור שאם הייתי רואה אותו זה אותו תסריט-בכי,בכי,בכי..
אז כנראה שהכל לטובה...כי עדיף כאב פיזי מאשר כאב נפשי.