החטא הקדמון

החטא הקדמון

החטא הקדמון היה אכילת הפרי האסור. בגלל אכילת הפרי האסור אומרים שגורשנו מגן העדן. אבל אני דווקא מוצא שכשאני טועם מהפרי האסור אני נמצא שוב בגן עדן. מישהו יכול להסביר לי את הפרדוקס הזה? :)
 

אורנה1

New member
כולנו שם

הפרי האסור תמיד היה ויהיה טעים למאכל. הוא נותן ים של תחושות רבות ומגוונות בנגיסה הראשונה - אתה לומד להכיר את טעמו בשאר הנגיסות אתה מתרגש ממנו והניחוחות והטריות שבו מעלות את סף ההתרגשויות. אבל........ בסופו אתה רואה שלמרות הטעם הטוב הוא בסוף מריר ומחדיר בך מרירות. אבל הפלא ופלא אתה תמיד מתפתה לטעום שוב מהפרי הזה.
 
טעים ומפתה מממממ....

פרי עם טעם של עוד ועוד, אינו משביע לעולם. פתוי מתוק כזה.!!!!!!!!!! אבל אין כמו הנגיסה הראשונה. היא משאירה את חותמה לתמיד.
 

אורנה1

New member
אחחחחחח.....

מה שנכון נכון. תמיד תמיד ולמרות הכל זוכרים את הטוב שהיה. וזה פשוט מבלבל.
 
עוד פרי

הפרי כל כך מתוק ומפתה מעשיר לנו את הימים רוקם לנו חלומות פותח את נפשינו מלבה את תשוקותינו ואנו כבולים בתאוותינו אין כאן שום בלבול רק רצון עז לגעת שוב ושוב בטובים וטעימים כמו הפרי ההוא גן העדן אינו אבוד......
 

ketty

New member
הפרי האסור...

נמצא בגן העדן גורשנו משם אבל תמיד אפשר להתגנב מתחת לגדר... ולטעום ממנו שוב...
 
אין פירות אסורים............

.......יש אנשים אסורים........ וזה סיפור אחר לגמרי......... שבת שלום, מוקדם.
 
למעלה