החזייה של רונה
יש לי חוב ישן להחזיר, אז ברשותכן... מעשה בחזיית תחרה (לא, אני לא יודעת אם באמת יש לה חזיית תחרה) שנלבשה על ידה רצה מהירה (מישהי רוצה להתווכח על המהירות שלה?) עד שאותה רצה במשקל ירדה (והיא נראית פיגוז, לא ככה?) והחזיה מהארון יותר לא יצאה (הא הא, בדיחה קטנה. חזייה, לצאת מהארון. A little funny). ועכשיו ברצינות. את האימון היום קטעתי בגלל כאבים בברך. קצת מבהיל, אני מודה. דידיתי בהפתעה, ושלא לומר בדאגה קלה, חזרה לאיצטדיון, שם קיבלתי את ההנחיות הבאות: מזהבה: יומיים מנוחה מוחלטת, מתיחות בעדינות. ביום חמישי ריצה קלה של שלושים דקות ולדבר איתה בטלפון. מהמאמן של לוריס: קרח, מתיחות, מנוחה, תפילה מלוריס: בלי היסטRיה!(R - כי ללוריס יש מבטא) קרח, עיסוי, ולשמור על חשיבה חיובית. מהאיצטדיון מיהרתי למיון - כלומר, לדודי הפיזיו האלוהי. עכשיו דמיינו את הסצינה הבאה. דודי באמצע עיסוי של מטופל, ואני פורצת פנימה כל כולי נסערת: "דודי! הייתי חייבת להפסיק את האימון בגלל כאבים בברך! אתה חייב לעשות משהו, המרתון בעוד שבועיים!" דודי מסתכל עלי כל כולו לגמרי לא מתרגש, ושואל: "יש לכם גם טיסות או רק בתי מלון ורכבים?" That just goes to show me where I stand, מה שנקרא. בקיצור, אחרי כמה דקות נשכבתי על המיטה. הוא בדק, מישש, הכאיב (כמובן, שאחרת למה באתי) ואמר שנראה לו שזה בגלל ה ITB שהרגל כולה עקומה כזו (שלא לדבר על בעלת הרגל...) וזה מפעיל לחץ על הפיקה. קיבלתי איזו חבישה לבנה יפה שחבל לקלקל, הוראה לנוח כמה ימים ולשמור על אופטימיות. אז הנה, רק כדי להפוך את הטייפר לעוד יותר מאתגר ממה שהוא (הייתכן?): טייפר + PMS + איסור על ריצה. מה עוד, אני שואלת. מה עוד?!
יש לי חוב ישן להחזיר, אז ברשותכן... מעשה בחזיית תחרה (לא, אני לא יודעת אם באמת יש לה חזיית תחרה) שנלבשה על ידה רצה מהירה (מישהי רוצה להתווכח על המהירות שלה?) עד שאותה רצה במשקל ירדה (והיא נראית פיגוז, לא ככה?) והחזיה מהארון יותר לא יצאה (הא הא, בדיחה קטנה. חזייה, לצאת מהארון. A little funny). ועכשיו ברצינות. את האימון היום קטעתי בגלל כאבים בברך. קצת מבהיל, אני מודה. דידיתי בהפתעה, ושלא לומר בדאגה קלה, חזרה לאיצטדיון, שם קיבלתי את ההנחיות הבאות: מזהבה: יומיים מנוחה מוחלטת, מתיחות בעדינות. ביום חמישי ריצה קלה של שלושים דקות ולדבר איתה בטלפון. מהמאמן של לוריס: קרח, מתיחות, מנוחה, תפילה מלוריס: בלי היסטRיה!(R - כי ללוריס יש מבטא) קרח, עיסוי, ולשמור על חשיבה חיובית. מהאיצטדיון מיהרתי למיון - כלומר, לדודי הפיזיו האלוהי. עכשיו דמיינו את הסצינה הבאה. דודי באמצע עיסוי של מטופל, ואני פורצת פנימה כל כולי נסערת: "דודי! הייתי חייבת להפסיק את האימון בגלל כאבים בברך! אתה חייב לעשות משהו, המרתון בעוד שבועיים!" דודי מסתכל עלי כל כולו לגמרי לא מתרגש, ושואל: "יש לכם גם טיסות או רק בתי מלון ורכבים?" That just goes to show me where I stand, מה שנקרא. בקיצור, אחרי כמה דקות נשכבתי על המיטה. הוא בדק, מישש, הכאיב (כמובן, שאחרת למה באתי) ואמר שנראה לו שזה בגלל ה ITB שהרגל כולה עקומה כזו (שלא לדבר על בעלת הרגל...) וזה מפעיל לחץ על הפיקה. קיבלתי איזו חבישה לבנה יפה שחבל לקלקל, הוראה לנוח כמה ימים ולשמור על אופטימיות. אז הנה, רק כדי להפוך את הטייפר לעוד יותר מאתגר ממה שהוא (הייתכן?): טייפר + PMS + איסור על ריצה. מה עוד, אני שואלת. מה עוד?!
