החופש מדאגה

החופש מדאגה

חופש מדאגה: הדאגה תהיה בשלה ואני אהיה בשלי
{הפסיכולוג אלפרד אדלר סיפר על עצמו שהייתה לו בנערותו
חרדת בחינות עזה, עד כדי כך שביום הבחינה הוא היה מתעלף ולא ניגש לבחינה.
עד שהוא החליט אני ניגש לבחינה בכל מקרה,
"החרדה תהיה בשלה" הוא אמר "ואני אהיה בשלי!" -
ואכן כך זה היה...}

את מפזרת דאגות לכל רוח
ולאיפה שאת לא מסתכלת
את רואה דאגות
שחוזרות עם
הרוח.

הדאגות הרזות חוזרות שמנות
ממה שראו ושמעו בארבע
רוחות

והנפש הרועדת מתפוצצת מחרדה
ושולחת אותן
לקצה עולמן

ובזמן שאת ממשיכה לחיות כאילו
הלכו הדאגות -
הן הולכות לארבע הרוחות
ומלקטות את השמועות הרעות משם ומכאן
ושבות בחזרה כמו הציפורים השחורות
שבאות להשחיר את קינן.

עד שאת מחליטה מכאן ולהבא
להפסיק לדגור בקן הדאגות
לתת להן לעשות מה שבא להן
ואת תעשי את מה שבא לך

הן יעופו לאן שיעופו
ואת תאחזי במה שתאחזי

עד היום את לקחת אותן בחשבון
ואת עצמך הוצאת מהחשבון
מהיום את מוציאה אותן מהחשבון
ולוקחת את עצמך בחשבון

שהרי ככל שתחסירי אותן מחשבונך האישי
כך תוסיפי יותר את עצמך בתוכו...
בסופו של חשבון
את הנך זו זאת המחוייבת בחשבון -
בחשבון חייך.
* * *.
פרי מגדים
 
תופעת העדר

אחד אומר "יש לי פחד מטסט לרשיון רכב" כולם מפחדים
אין כמו הפחדה כדי להעצים דבר מסוים

אחד מגיע למקום עבודה חדש ומתחיל להוכיח את עצמו
אם זה בפחד--הוא לא יגיע רחוק
אם זה בביטחון מלא גם כשהוא לא יודע את העבודה והוא חייב לשאול וללמוד
הוא יגיע רחוק

בשביל לעבור מבחן חייב לדעת חומר

בישראל תמיד מלמדים רק למבחן ולא לחומר
לא לפלא שכולם מפחדים מהמבחן כשהם כלל לא יודעים את החומר.
 
ישראל באופן כללי מונעת מפחד

פחד מניע את יצר ההישרדות
וכשאתה מנסה לשרוד אתה לא חושב ועושה את מה שכולם "כי צריך"
 
למה מפחד?

מה הקשר הישרדות למצבי חרדה?
כשיש מלחמה חלק מאיתנו עושים מה שצריך והחלק השני הולך ללקק לאויבי ישראל.

אני התכוונתי שכאן בישראל מעצמים כל דבר --למשל "לעבוד בחברת החשמל בטח הוא חכם"
וכיום יודעים שלא חייב להיות חכם סך הכל מקושר לאחת המשפחות

ברשיונות נהיגה
במבחנים לתואר ועוד...
למושג חרדות יש מלא פירושים לאו דווקא פוליטיים
 
מקסים פרי

מתחבר לי לשאלות שהעליתי על האני הפנימי.
להיות אחד, בחוץ ובפנים, לקחת אחריות.
 
נפלא פרי אהבתי מאוד


איזה מילים נהדרות:
"להפסיק לדגור בקן הדאגות"
מדוייקות להפליא...
 
אי אפשר את הלקסוס הזה

גישה כזו היתה גם לפני השואה ,ולפני המלחמות
זה לא העניין ,
תחליף בלייצר חיובי , ואל תזכיר לעצמך שאתה חיובי , אלא תעשה .
דבר מעט עשה הרבה , ובדרך אל הים (משל לסוף ) ימינה - לחזור בתשובה (משינה) .
גם זרע הולך לארבע רוחות השמים בכל אוננציה , ומחפש מה להוליד ,
והוא משמין בדרך , ובמקום להיות בכלי עברי הוא נקלט בערבי .
ואז אתה זן את אויבך , ומפיח בדרך בדאגות שלה שעפות לארבעא הרוחות, עיבור של מציאות שלילית ,
שלבסוף מסתיימת בפיגוע .
דאגות+ אוננציה = פיגוע , וזה לפי דעת חכמינו .
לא סתם אנחנו עורכים מלחמות בקריה , לשון הקרי המשותף של כולם .
דוד
 
למעלה