החופשה השנתית....

[tommer28]

החופשה השנתית....

טוב, החופשה השנתית מתקרבת (לאן אתם נוסעים, דרך אגב?!) החופשה השנתית שלנו היא בישראל - 10 ימים, וגם זה בדרך כלל על גבול היותר מידי. בימים מסויימים ממש ממש בא לי לנסוע ולראות את כל החברים והמשפחה, לעומת זאת בימים אחרים... ומתי הם באים הימים האחרים? לדוגמא... אני, בעוונותי, מקשיב לפעמים לגל"צ באינטרנט. עכשיו רצה סדרת "פרסומות" שם, תחת הסיסמא - שגרירים של רצון טוב או משהו כזה, משמיעים אנשים נדחפים בתור, מקללים או משהו אחר בטעם רע שמייצג לדעת כולנו את ה"ישראלי המכוער". מייד אחר כך עוקב המשפט "בחו"ל אני אף פעם לא מתנהג/ת ככה. אני מייצג/ת את ישראל בכבוד". אני לא יודע מה בקשר אליכם, לי זה גורם גועל, ולא ממש גורם לי לרצות להיות שם. זה כמו להגיד - זה בסדר להיות חרא, זה בסדר להתנהג בצורה מכוערת ולא אדיבה - אבל רק בישראל, שלא ידברו עלינו מאחורי הגב. ואני שואל את עצמי למה? למה זה בסדר? ולמה שזה יעשה לי רצון לבקר במקום שבו משכנעים אנשים שזה בסדר להתנהג כמו חיות כל זמן שהגויים לא יודעים - אין גבול ???!!!

 

[ronnl]

חופשה שנתית?

בוא נגיד שזה נושא קצת בעייתי כי בימים אלה אנחנו עוברים דירה והכל פשוט הולך סביב זה אז אין מה לדבר בכלל על חופשות בינתיים(חוץ מהמיני חופשה בבלגיה שתהיה לנו אחרי המעבר) לגבי חופשה בישראל אנחנו תכננו להגיע לשם לחופשה השנה וזה עדיין לא יצא לפועל ובעניין הישראלי המכוער נו מה חדש פשוט מכוער שזה לא יאמן ונסיעה טובה וחופשה נעימה בישראל שיהיה לכם הרבה

 

[itay82]

בבקשה אל תזכיר לי

אני עכשיו באמצע העבודה שהשארתי לעצמי לחופשה השנתית המיוחלת... הרבה עבודה, ואני אפילו לא יודע אם אני יכול לצאת לחופש בזמן הקרוב כי אני לא יודע אם בשנה הבאה אני עובר סופית לסטוקהולם או שאני נשאר בשיטוטים בין פאריס לסטוקהולם, או שאני עובר לברלין (ועדיין נוסע לסטוקהולם כל הזמן). ככה שעכשיו אני לחוץ ומעוצבן ועובד ה-ר-ב-ה. אין לי גם ממש כסף לחופשה שנתית גדולה, ככה שאני לרוב פשוט יוצא להרבה קטנות. כל מיני נסיעות קטנות בשוודיה, כמה ימים בברלין, החופש אני כנראה גם אסע לכמה ימים בפולין וכמה ימים ב-île de Ré (אי באוקיינוס האטלנטי ליד לה-רושל). עדיין מקווה לנסוע גם לכמה ימים באנגליה וכנראה אאלץ לנסוע שוב להולנד (אבל זה לא חופש...) תל אביב לא בתכנון, לעומת זאת. אני מכיר את מה שאתה מתאר. יש ימים שאני מתגעגע. יש ימים שבא לי לנסוע ולראות אנשים. יש ימים שבא לי סתם לטייל ביום שישי מתחת לפיקוסים בתל אביב. אני זוכר שבשנה שעברה היתה לי תקופה מאוד קשה כאן והתחלתי לפתח מיני-נוסטלגיה לתל אביב. בדיוק באותו הזמן ארגנו בפאריס אירוע שנקרא "12 שעות הידידות בין ישראל לצרפת" - אירוע עצום עם ייצוג של בערך כל חברה ישראלית שחשבה להגיע (כולל כל מיני קונדיטוריות מנתניה). היו שם בסביבות ה-200,000 איש, אבל ההנהלה החליטה להתקמצן על ההוצאות ולא לשלם על פחי אשפה או על מיזוג אוויר. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם את התוצאה? זה היה רע... מאוד רע, וזה אירוע שאמור לייצג את ישראל. בזמן האחרון בכלל כל פעם שאני קורא כתבות מהארץ זה לא עושה חשק לחזור. אני חושב שהכי גרוע היה לפני חודשיים שקראתי איזושהי כתבה על התרמילאים בהודו וראיינו מישהו שאמר משהו כמו "ההודים הם כמו הפלסטינים לפני שהם הרימו את האף. הם מלוכלכים, אבל משרתים אותנו טוב". למה שאני ארצה להיות במקום שמחנך את התושבים להיות ככה? (ולא, הוא לא היחיד, ולצערי הוא גם לא "עשב שוטה" כמו שאוהבים להגדיר את זה).

 

[ro99]

Next time you're in Holland

I promise to try and not be ill... and to do what I can do to arrange for some sunshine, and then Noordwijk will no longer be Petach Tikva with windmills, but Netanya aan Zee, or even maybe Bat Yam... And I know about these "little" thing that quickly make any accidental homesickness towards Israel just evaporate into thin air... You should try reading some of the (local) Israeli forums (I occasionally lose the will to live on GirlTalk G*&%^$y...) - or maybe not... Haven't been to Israel for years, and it's not going to happen this year either.​

 

[White Dragon]

אל תפחיד אותי עוד יותר...

רוב הסיכויים הם שאני נוסעת לישראל לפני סוף השנה - לביקור של שבועיים (אחרי שנה וחצי) ואני ממש לא אוהבת את הרעיון - אם לא היתה לי המשפחה שם לא הייתי נוסעת בכלל. רק לפני יומיים התקשרתי למשרד החינוך - כי אני צריכה הוצאה של ת.בגרות מחדש כדי להתחיל את האוניברסיטה פה שנה הבאה ופשוט קיבלתי שוק. פקידה אחת לפני שסיימתי את השאלה (לגבי הוצאת ת.בגרות) קטעה אותי ואמרה שלוש פעמים: "זה לא פה, זה לא פה, זה לא פה!" ואז "תרשמי את המספר" ואחרי שחזרתי אחרי המספר היא פשוט ניתקה את הטלפון - בלי לומר שלום, בלי לראות אם בכלל יש לי עוד שאלות... כלום - פשוט ניתקה. יכול להיות שחייתי באשליות, אבל לא זכרתי שהשירות לקוחות כ"כ גרוע... עוד פקידה חתכה אותי באמצע והפנתה אותי למספר אחר... ובסוף התייאשתי (וגם לא יכולתי לדבר איתם יותר במילא כי הם עובדים מ-8 בבוקר עד 12.30 בצהריים ראשון עד חמישי - החיים הטובים... אבא שלי דיבר איתם והוא כבר מסדר את זה - אבל אני כבר זוכרת את הביקור האחרון שלי בישראל והאישה שצעקה עלי בסופר כי היא רצתה את העגלה שלי והחמישה שקלים שלי נתקעו. ואחרי שלא נמצאים שם כ"כ הרבה, ואנשים תמיד שואלים אותך מה שלומך ומחייכים אלייך - זה עוד יותר קשה לחזור לבלאגן וחוסר הנימוס.

 

[tommer28]

ואת מזכירה לי סיפור...

(כמו ששלמה - ההוא עם המפלגות, אומר) כשהנסיעה הזו לארץ תוכננה, ידענו בדיוק, לא רק באיזה יום אנחנו רוצים לטוס אלא גם באיזו שעה ואחרי מחקר קצר באינטרנט ידענו את מספר הטיסה שעליה רצינו לעלות. אחרי שניסינו להשיג כרטיסים בצינורות המקובלים (להלן איסתא אמסטרדם) ולא היו להם הכרטיסים המבוקשים, התיישבתי להתקשר לסוכנויות בארץ כדי לראות מה אעלה בחכתי. מפח נפש, זה מה שהעלתי איזה יחס, איזה גועל, זה לא יאומן. מילא מה שאת מספרת - משרדי ממשלה, אין מדינה בעולם שלא מדובר בפוסטמות/ים. פה מדובר על בעלי עסק - הם אמורים לרצות אותי בתור קליינט... המתנתי עשר דקות ויותר על הקו (על אף שהבהרתי שאני מדבר מחו"ל) ל"נציג שירות". הנציג (או הנציגה, תלוי בחברה) היו לא אדיבים, לא הבינו איך אני בכלל מעלה על דעתי לטוס מהולנד לישראל וחזרה (כי הרי אפשר רק לצאת ולחזור לישראל - לא שמעתם?), צעקו עליי שאני לא מבין מה אני רוצה, שהם לא יכולים לעזור לי (והבהירו גם שהם לא מעוניינים לעזור לי), ולבסוף כשאמרתי את הטוב, לפני התודה והשלום, טרקו לי את הטלפון בלי אפילו להקשיב לסוף המשפט ובוודאי ובוודאי בלי להגיד, מצטערים שלא יכולנו לעזור, או לפחות שלום... אבל כמו שאמרה לי חברה פה, אחרי זה לפחות אתה יודע למה טוב לך בהולנד