החופים הם שלנו!

אוניברסיטה, עסק כלכלי בפני עצמו.

והתרומה היא בראש וראשונה לאיכות העיר עבור תושביה. אך חשוב ונכון הוא לבנות ענפים כלכליים התומכים זה בזה ואינם מתנגשים זה בזה. למשל קיומו של נמל נפט או כלובי זיהום הקיבוצים בתוך המפרץ הצר והרגיש אינם תורמים לענף התיירות אלא פוגעים בו. גם גידול מהיר של משפחות מצוקה ואוכלוסיית אילת אינם תומכים בכלכלת העיר אלא מטילים עול על הרווחה ועל תקציב העירייה המדולדלת, וממילא לא נותר ממון לשיפור חזות העיר. מאז הקמת אילת ועד עתה בוזבזו מאות מליונים בנסיונות כושלים ומיותרים להביא תעשיה לאילת. תמנע, כבלי ציון, דקל שמנים, הם רק החלק הגלוי של הבזבוז המיותר והמזיק. והמשך אחזקת הנמל המיותר וקצא"א וגזילת שטחי החוף ויצירת צפיפות והגבהה של איזורי המלונות גם הם תולדה של חוסר הנכונות לבדוק לחשוב ולבחון את יתרונותיה האמיתיים של העיר ומגבלותיה. גם המגמה של בזבוז מליארדים נוספים בהרחקת שדה התעופה מאיתנו, ופריצת תוואי מסילת ברזל היא המשך דקלום ססמאות עבר, ושל חוסר הנכונות לבדיקה אמיתית וזיהוי צרכים עתידיים. הגישה של "נלבישך שמלת בטון ומלט" כהוכחה לכך ש"אנו אוהבים אותך מולדת" היא זו שבעוכרינו. לאנשים רבים נדמה שמי שאוהב את הנגב צריך לדאוג לפיתוחו. ואילו טענתי היא שמי שאוהב את הנגב אל לו להמשיך ולפגוע בו. אל לו להמשיך לתקוע ישובים חסרי בסיס כלכלי אמיתי. אל לו לאמלל דורות שלמים בעיירות רפאים עלובות. לאילת יש מגבלת כושר נשיאה סביבתי. וכל משפחה שמגיעה הנה מייצרת עוד ביוב ועוד אשפה, וצורכת עוד חשמל ועוד מים. ולכן יש לוודא שיש תועלת אמיתית מול העלות הסביבתית הנוצרת. ויש להעדיף מערכות בעלות השפעה אקולוגית נמוכה, על פני פרנסות שהשפעתן הסביבתית היא רבה. יש באילת פוטנציאל עצום של חופים בתוליים כמעט לשירות התושב והאורח. כל שצריך הוא פשוט לסלק את מתקני קצא"א. אבסורד הוא לצופף את כולנו עבור אותה קבוצה של מקורבים המביאה מיכלית פעם בחודש ממצרים ומסכנת את עצם קיום המפרץ בשל כך.
 
ממש לא מסכים איתך

נכון, חשוב לתושב שהתייר יהיה מרוצה אך לא על חשבון התושב!!! אני לא מוכן, בשם ענף התיירות, שייגזלו ממני שטחי חוף ויסגרו אזורים ציבוריים בפני "התושב הפשוט" (מלון מרידיאן, לדוגמא). אני לא מוכן שעל כל פסת חול תיבנה מפלצת בטון ענקית, חוסמת נוף ורוח. כאחד המתפרנס משיווק תיירות בארץ ובעולם אני יכול לקבוע באופן חד משמעי כי מעט מאוד מבתי המלון בעולם נמצאים על קו המים. רובם המוחלט מרוחקים מאות מטרים מקו החוף, ומשאירים לאורח ולתושב המקומי את מה ששניהם באמת רוצים - חופים פתוחים ורחבי ידיים ולא רצועות חול ברוחב 10 מטר. ברוב המדינות המתוקנות בעולם ישנם חוקי בניה קפדניים ונוקשים המונעים בנייה חוסמת נוף, ומונעים בנייה בקרבה יתרה לקו המים ועל חשבון חופים ציבוריים. גם אצלנו אמור היה להיות כך, ואולי אף רשום כך באיזה ספר חוקים מעלה אבק. בפועל, ההשתלטות על החופים של כולנו על ידי בעלי הממון הצליחה מזמן, גם כי היא נתמכת על ידי דעות כשלך - התייר הוא הכל, ובשם התיירות מותר לעבור על החוק (ולא ממש נדגיש את זה שבדרך בעל הממון נעשה עשיר יותר - הרבה הרבה יותר).
 
באתרי נופש, המלון נושק לקוו החוף.

סע נא לפטאיה, ולפוקט, לסיני ולאיי יון, להוואי ולריביירה הטורקית, לפיליפינים ולמקסיקו ולארצות אחרות המתפרנסות מתיירות נופש ושמש, ותגלה שהמצב הפיזי של קרבת המלון לקוו המים דומה לאילת. אלא שאכן באילת המלונות גדולים וגבוהים וצפופים. וצפיפות מפלצתית זו נגרמה בשל חוסר קרקע לבניה רחבה ונמוכה כיאה לאתרי נופש. וצפיפות זו נגרמה משתי סיבות. א. גזילת עיקר הקרקע ע"י גופי חזקה מיותרים. ב. סבסוד והטבות שהביאו לגידול מלאכותי ומוגזם של הביקושים להקמת בתי מלון ענקיים. ולכן כדי להביא לשיפור המצב יש לבטל את שני הגורמים הפוגעים. לסלק את גופי החזקה של המקורבים. ולבטל את הסובסידיה וההטבות. וכאמור יש בהחלט לבטל את הבניה חוסמת הנוף, ולאשר בניה צמודת קרקע בלבד. אך כדי שיהיה אפשרי בארצנו לעשות כך, יש לבצע רפורמה אגררית ולהחזיר את הקרקע לעם. אך לזאת לא יסכימו אותם המקורבים לאצילים יפי הבלורית והתואר בעלי האחוזות. למניעת ספק, אסור לעבור על החוק. אך יש בהחלט לשנות את החוק כך שיתמוך בכלכלה המודרנית המתאימה לצרכים העתידיים ולא בתפיסת עולם כלכלית שהיא שריד של תסביך מצדה והמצור על ירושלים וחיקוי מורשת סטאלין.
 
מה קשור ../images/Emo35.gif ../images/Emo70.gif

מה קשור "יפי הבלורית והתואר", "תסביך מצדה", ו "חיקוי מורשת סטאלין" ?!? אתה קונספירטור מתוסבך, כמו המטיפים הדתיים הפנאטים בטלויזיה האמריקאית!! בשביל לבנות באילת בניה שטוחה לא צריך רשות מאף קיבוץ. בתקופה שנבנו בתי המלון הראשונים על קו המים, השתרע שטח של עשרות קמ"ר מאחריהם, ובכל זאת נבנו המלונות על קו המים. איזה קיבוץ מנע ממלון המלך שלמה לבנות מבנה בן 3 קומות בשטח כפול, במקום מגדל 13 הקומות? איזה "יפה בלורית" צמצמם את שטחו של הרויאל ביץ' וגרם לו לבנות 15 קומות?? ולעניין בתי המגורים באילת, מיהם בעלי האחוזות גרמו לקבלנים לבנות בצפיפות חונקת, עם חריגות בניה מאושרות מראש של 15 אחוז, ולגובה של 9 קומות את שכונת השחמון? חסר שטח אדמה בשכונת השחמון??? במקום לבנות שכונה מתקדמת, מודרנית המשתלבת בנוף הטבעי, נבנו גטאות בהן חלון הבנין האחד מרוחק 3 מטרים (!) מחלון הבניין הסמוך. אך אתה, שטוף ושוטף מוח, מאשים כמובן את השמאלנים, הקיבוצים ואנשי החקלאות. אני לא מבין למה אני בכלל עונה לך, אולי מתוך כבוד לתחילת הדיון, שדווקא בו התגלית כאדם שמסוגל לומר גם דברי טעם, אך חיש קל נגלה המסוה מעל פרצופך, ושוב, אינך יכול לעצור את הטפותיך ודרשותיך, אפילו אם צריך לעוות את המציאות לשם כך. אל תטרח לכתוב תשובה, בלאו הכי לא אענה לך. איתך, אין לי שיג ושיח.
 
הגורם הוא "מחירי הקרקע".

הבניה הגבוהה המציקה וחוסמת הנוף נובעת ממחירי הקרקע. ובשכונת שחמון באופן אבסורדי ואידיוטי נקבעו מחירי קרקע גבוהים. דבר שגרם לקבלן להעדיף לחסוך בהוצאות ע"י בניה לגובה. הגורם למחירי הקרקע הנו ההפשרה האיטית של "הקרקעות החקלאיות". לפי חוקי מנהל מקרקעי ישראל, כל קרקע שאין לה יעוד, נחשבת "קרקע חקלאית". וכדי לאפשר בניית שכונה על קרקע מדברית מיותרת וזנוחה, יש לקבל את אישור "הוועדה לקרקעות חקלאיות". ואנא בין קללה לגידוף כלפי, נסה לנחש מי הם חברי הוועדה ואינטרס של איזה קבוצת כוח הם מייצגים. ואז תבין למה כוונת המשורר "יפי הבלורית והתואר". ומכאן תבין מדוע הקרקע לבניה באילת יקרה עשרות מונים לעומת שטחי המועצה האיזורית הסמוכה היושבת על מליוני דונם. שיטת הטיפול שלך במי שמביע דעה שונה היא נפוצה. ראשית התקפה אישית, מחיקה, איומים, הגדרתו "כמשעמם". "פנאט" וכדומה. מעולם לא כתבתי מילה שלילית עליך, ומעולם לא השמצתי איש מהכותבים. תמהני מדוע אתה ודומיך כה מהר נגררים לאלימות מילולית. מדוע דעה שונה ומבוססת גורמת לכם למתקפת זעם ולחשיפת ניבים.
 

קרקל3

New member
הבהרה

ככל הידוע לי, המגורים בשטח האוניברסיטה הימית משמשים את הסטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ המגיעים לאילת לקורסים מרוכזים, המתנהלים במשך היום והלילה וכוללים עבודה בים. הם לא נועדו לסגל העובדים של האוניברסיטה.
 

siviva

New member
קרקל יקר

הרעיון הכללי שלי היה שאף אחד לא צריך לישון על קו המים (אלא אם זה בשק שינה..). כמובן שמבני האוניברסיטה כבר בנויים - ומבחינתי לאו דווקא משנה מי ישן שם, אין לי שום דבר נגד האוניברסיטה, עובדיהם ונוחות העבודה המחקרית שלהם. אבל... בעתיד - אעדיף שלא ימשיכו ויבנו מבנים כנ"ל, בשמורות טבע אשר אמורות להשאר פתוחות לכלל הציבור. אני בעד עבודתה הברוכה של האקדמיה, אבל באמת לדעתך עבודתם מחייבת אותם ללון על קו המים?. גם צוללים שצוללים צלילות לילה חוזרים (לרוב) לישון בעיר, או לפחות מעבר לכביש. הביאור כלל לא היה נגד סגל העובדים
 

קרקל3

New member
כשהחופים נעשו צרים -

גדלה והתעצמה צרות העין. מה שנשאר לעם ישראל לעשות זה לאכול אחד את השני ולאכול את הלב - במיוחד אלה שתמכו והצביעו להחזרת חופי סיני.
 

siviva

New member
חתיכת אתגר!

לפי מקורותיו של "כתבנו" שמוליק תגר מ"ערב ערב באילת" - בשבוע שעבר הסתובבו בעיר אילת צוותי הסרטה של תכנית "בולדוג", המפורסמת מערוץ 8, לקראת הכנת התכנית המיוחדת על חופי אילת שאינם פתוחים לקהל. זו עוד דרך להפעיל לחץ לקראת דיון ציבורי בנושא וכל התערבות ברוכה. נותר לראות מתי תשודר התכנית ולקוות כי ישארו עדיין חופים לדון עליהם. עוד עומד לדיון - בשבוע הבא תתקיים ישיבת ועדת בניה מחוזית בבאר שבע לדון בהתנגדויות שהוגשו לתכנית "אקווריה". המתנגדים ומבקשים תיקונים ושינויים, הם עיריית אילת, רשות הטבע והגנים הלאומיים, המרכז הבינלאומי לצפרות, קבוץ אילות והאדריכל שלמה גרטנר, יש לשער שדיוני הועדה בנושא יתמשכו מעבר ליום שהוקצב לישיבה בשל ריבוי המתנגדים.
 
למעלה