החג לא ניגמר

החג לא ניגמר

משום מה החג הזה לא רוצה ליגמר ולי כבר נמאס היום מצאתי את עצמי רוצה שיקרה לי משהו אולי בבית חולים הזמן יעבור יותר מהר וככה אני אברח קצת הייתי מבקשת ללכת אליך אבל אז הילדות היו נשארות גם בלי אמא אז זה בעיתי עד מאוד אבל אם יקרה לי משהו קטן הם יהיו אצל הדודים או אצל הסבתא ואני ארגיש בסדר שאתם נהנות ואן את התחושה של הלא נעים הרי לא תיכננתי זה פשוט קרה . אמא רוצה אחרי הרבה זמן להיתאוורר בחג אצל אחותה ואני מתה מפחד להישאר בחג בלעדיה והיא לא מוכנה לינסוע אם אני נשארת לבד ולי לא נעים גם היא צריכה להנות לנוח גם לה לא קל כל מה שקורה לאחרונה המועקה הורגת אותי באמת מצטערת גולן אבל באמת הייתי מעדיפה פשוט להיתאשפז שיעבור החג ודיי. מצטערת אל תיכעס עליי אבל רק לך אני יכולה לספר באמת מה אני מרגישה אוהבת אותך מיתגעגעת אליך למה עזבת אותי
 

2א מאה2ה

New member
אחותי/tapuzforum/images/Emo201.gif

את חזקה ומתמודדת. המציאות קשה באמת. התנחמי ברגע שבו הצלחת לצוף .ותאפשרי לעצמך לנוח. סוכות הוא חג האושפיזין. וזה האשפוז היחיד שיעסיק אותך. תהיי בריאה וחזקה אחותי ותתמודדי בגבורה זו באמת הדרך הקלה זו הדרך .
 
אולי

ואולי תשקלי עזרה נפשית אם כל כך קשה לך , מישהיא תעזור לך בשלב הראשון ותתן לך כילים להתחזק ולעבד את האובדן תראי את האמא של פרי האהבה שלכם , לו רק עבורם את צריכה להתחזק כי את זו שתוכל לטפל בהם הכי טוב שאפשר , אולי להעזר באחרים אבל את זו שמובילה את המשפחה הקטנה שלכם מהיום תנסי לישון טוב בלילה ואולי יחזרו הכוחות , אולי תלכי בחג להתארח עם הילדים אצל אחת הסבתות שתטפל בך ובילדים ותחזרי אחרי החג חזקה יותר הביתה
 
אכן, החגים ימים לא קלים

והתמודדות קשה מנשוא.. אולם אין לנו בררה ..פשוט המצאות מחייבת אותנו לחזור לחיים חדשים . זכית להיות נאהבת ע"י אישך לחיות חיים של אושר בחברתו גם עם לזמן קצוב ,שמרי את הזכרונות , ותודי על כך שזכית יש שלא זוכים ... מבינה את כעסך על עזבתו, ומותר לנו לתמוהה ולכעוס, אני חשתי שהיפר איתי ונטש אותי להתמודד לבד.כעסתי, ומתוך הכעס צמחתי . מ מילצה לך להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה להתמודדות עם האובדן תוכלי למצוא כמה מהן במאמרי הפורום. כל הכבוד לך על התמודדותך
טלי
 

פשו שי ת

New member
החגים

פעם ציפיתי לבוא החגים הגדולים(חגי תשרי,פסח) היום? עדיין אוהבת את החגים אבל רוצה שיחלפו מהר בלי שנרגיש כשיש אפשרות מארחת ומתארחת הפעם נשארנו לבד הילדים ואני ---היום אין אורחים והלבד מורגש בכל פינה ,לא מצליחה להרים את עצמי קשה ,הדמעות לא מפסיקות ,ולא משנה כמה שנים עברו שיעבור החג ונחזור לימי השיגרה
 

tul9ad

New member
הזדהות

אני מזדהה עם כל מלה שכתבת, ואצלי הכל כל כך טרי, עדיין לא עברו חודשיים וחצי, הכל כל כך קודר, מפחיד, הבת הקטנה רצתה לנסוע לצפון עם חברים, היא כל כך חששה לעזוב אותי לבד, אך התעקשתי שתיסע, רוצה שלפחות לה יהיה יותר קל ושלא תרגיש בכבדות הזאת. אך חייבים להסתכל לפחד בעיניים ולהמשיך הלאה, כנראה שאין דרך אחרת להתמודד עם האובדן הזה. הו בעלי היקר והאהוב, כמה הייתי רוצה שתהיה כאן איתי אהובי, אך אתה לא כאן, ואני ממשיכה להתמודד באומץ, בדרכי המיוחדת.
 
למעלה