החגים

[ורד 3]

לא נשמה

יש לי כבר צורה של כדור שוקולד.....עם קוקוס .....ואגוזים ...ומה שתרצי...... אמרתי והדגשתי שאחרי פסח ...אני הולכת להיות שקופה [בלי נדר] לא תזהי אותי.......

 

[הנודניקית עם הקוקו]

זה בסדר...

אם לא אזהה לך...אל תובילי לך את זה למסקנה אישית... אני ת'צמוני לא מזהה,זה מכבר הרחוק

 

[יערית]

עם או בלי..

גם כשהייתי נשואה לא זוכרת את עצמי מתחשבנת איתו שאת כל החגים חוגגים אצל הוריו, בהס"כ מאד הבנתי את המצב שהוא בן יחיד ואנחנו עם הילדים רק נשמח אותם בעוד שמשפחתי רחבה יותר ולא ירגישו בחסרוננו

לימים שהתגרשתי, התחלקנו והרגשתי בכל פעם צורך לדחוק בו שיקח את הילדים ולו רק בכדי לשמח את הוריו, עד היום מרגישה מן מחוייבות כזו כלפם, היו פעמים שהם התארחו ולכן הילדים היו איתי, היו פעמים שהוא לקח והילדים חזרו עם משפט "מצ'עממם לנו שם", מבחינתם מצ'עמם מבחינתי ההורים שלו מאושרים לראות נכדים סביב לשולחן. היום כבר רגילה לראות את עצמי בלעדיהם ויחד איתם, השלמתי עם העובדה הזו וכך קל לי להעביר את החגים כשכל האחיינים נמצאים ושלי לא (למרות שפה ושם לפעמים ישנה צביטה שחוזרת בקטנה) עדיין תמיד שואלים איפה מאי ויובל ואני עם אותה תשובה שחוזרת על עצמה "הם עם אבא שלהם" ואז יש הרמת גבה לא תמיד מובנת אבל תשובה קבועה מזה כמה שנים. לא לחוצה השנה על כלום-משהו בי משחרר את עול העבדות והחשבון תרתי משמע.

 

[שרשירית]

באותה הסירה אבל הפעם מתלבטת

גם הלשעבר שלי הם שני ילדים וההורים שלו לבד וכל חג נחוג אצלהם (ביוזמתי דווקא). לעומת זאת, אני מגובה בחמולה תימנית מלאת ילדים ושמחת חיים.

החג הזה אנחנו גרושים ובהסכם המתוק אמור להיות אצלי. אני בהתלבטות האם לוותר על ערב החג עם המתוק. we will see

 

[אדמה רוח ואש]

תמיד תמיד

מקטרים לפני אבל נהנים תוך כדי,לא? אין על ארוחות חג! טעים,מצחיק ,חגיגי...ומשפחתי. משפחתי בכל וארציה שהיא.

 

[maof]

ושוףףףףףףףףף פ'ם

כמו בשנה שחלפה לה...עם הילדים שלי הכי קרוב שאפשר מעוף

 

[הנודניקית עם הקוקו]

תמיד...

איתי הילדים... ותמיד כולנו מוזמנים. בשנתיים האחרונות אצל חברה...שהאוירה שם נינוחה נעימה והכי טעימה

השנה...אצל חבר ותיק וילדיו...ההיסטוריה תמיד חוזרת.