החגים ואני
אמא שלי ז"ל אהבה את החגים,האווירה מסביב,ההתרגשות. תמיד אמרה שבחגים חשוב לחייך וליהנות,וכך עשיתי כל השנים. השנה אבא נוסע לחו"ל עם החברה שלו לשבוע ובדיוק בחג,הטיימינג לא פשוט לי. בבית נהיה רק אני ואחותי,ננסה להעביר את החג כמה שיותר בכיף וביחד. אבל אני עדיין מאמינה שמהחגים צריך להוציא את הכי טוב שרק אפשר ובאמת ליהנות מכל שנייה. במהלך סוף השבוע מתכננת להכין שנות טובות לכמה חברות טובות מהקיבוץ,ולחלק מהנשים שעובדות איתי במפעל. אבא כבר שלח שנות טובות למשפחה שבארץ,והתפקיד שלי הוא לשלוח שנה טובה למשפחה שבחו"ל. אבל היום הגיעה בשורה מרגשת על בנדוד של אבא ואשתו שמגיעים לביקור בארץ בחג הסוכות,הם יהודים שגרים בקנדה,ובנדוד של אבא שלי גר כמה שנים לפני כמה עשורים בארץ,וגם הוא וגם אשתו שולטים בעברית שוטף,כך שאני יכולה לדבר עם שניהם גם עברית וגם אנגלית,וזה מה שאני עושה. את שניהם לא ראיתי בערך שנתיים. כשאטבול השבוע את התפוח בדבש אעצום עיניים ואבקש שלכולנו תהיה שנה מתוקה,שנה שמחה ושנה שבה נדע לחזק את השני,למרות הכאב והקושי. בשנה שעברה נשארתי בבסיס בראש השנה,כך שעצם החג בבית השנה הוא מתנה לכל דבר. אגב המפעל שלנו השקיע במתנות לחג וקנה לכל עובד במתנה נגן אמפי 4 שממנו אני נהנית ברגעים אלה ממש. המתנה הכי גדולה היא לדעת להמשיך הלאה עם כל הכאב שנמצא בפנים,כולנו כאן כמשפחה אחת,והייחוד שלנו זה ההתמודדות עם החוויה הכי קשה שבנאדם מסוגל לעבור בחיים. מגיעה לכולנו שנה מתוקה יותר וטובה יותר,ומקווה שנוכל לחלוק ביחד את ההרגשה שלנו בתקופה הזו כי זה באמת לא פשוט.
