החבר של הבת שלי -

[כל שנה בדצמבר]

החבר של הבת שלי -

(או הבעל/בן הזוג) אמנם שלי רק בת 9+ אבל כבר היו ל 2 חברים - מהכיתה. אני חושבת הלאה ורוצה לדעת מה דעתכן - עד היכן אנחנו יכולים להתערב בבחירת בני הזוג של הבנות? האם חשוב לנו שתהיה מאושרות עם הבחירה שלהן או שגם אנחנו צריכות להיות מאושרות? עד כמה התערבו לכן בבחירה של בן הזוג? האם היתה השפעה לדעות של אימהות שלכן על הבחירות שלכן? האם גם אתן בחרתם בן זוג שהוא דומה או מזכיר את אבא שלכן?

 

[אנאהיא]

יכולה לומר לך מנסיוני

בתי הבכורה כבר נשואה. אנחנו מעולם לא התערבנו בבחירת חבריה. בתנו תמיד שאלה לדעתנו לגבי החברים אשר הוצגו בפנינו, וזכורני שפעם בעלי אמר לה על מישהו שהוא לא מתאים, היא יצאה בחברתו עוד זמן מה ובאמת ראתה שזה לא זה, לאחר הפרידה בתנו הודתה שאביה אכן צדק לגבי הבחור. באופן כללי, תמיד הנחיתי את בנותיי לבחור בחברות וחברים מתאימים, ואני מעבירה להן את ההרגשה שלי שאני סומכת עליהן בנושא זה. ודאי שחשוב לנו, ההורים, ולהן הבנות, שהן תהיינה מאושרות ושלמות עם בחירתן, אושרן של בנותינו הוא גם אושרנו. למה אנחנו שואפים בסה"כ? רק שיהיה טוב לילדינו. לדעתי, במידה ובחירת הבת ממש ממש לא מתאימה, רצוי לומר לה זאת בכנות ובפתיחות, בטרם עשיית צעד משמעותי, תוך תקווה שהיא תקח ותפנים את הדברים. לי אישית לא התערבו בבחירת בן זוגי, אולי משום שמלכתחילה בחרתי טוב

[

] . אני זוכרת ששאלתי לדעתה של אימי בעת שהחבר שלי [בעלי] הציע לי נישואין והיא ענתה לי: "את צריכה לחיות איתו". אין לבעלי באופיו דבר וחצי דבר המזכיר את אבי, וטוב שכך.

 

[litzuf]

אצלי למשל...

אמא שלי ראתה שהבעל שלי ואני נגיע למצב של ייאוש... היא ראתה גם שאנחנו מאוד שונים.... היא אמרה לי את זה, אבל לא ממש עשתה מאמצים להפריד בנינו... אני הייתי מלאת אהבה ונתינה... והיום... בשנתיים האחרונים אני מרגישה את השוני והייאוש....

 

[mAmA MiSiSiPi]

את לא תגורי איתו

את לא תהרי לו ותלדי לו ילדים את לא תשלמי איתו חשבונות ולא תכנסי איתו בלילה בין הסדינים בחירת בן /בת זוג היא לגמרי של ילדנו אנחנו את הבחירות שלנו בחיים כבר עשינו.