תגובתי למאמר
אלירן, טרחתי וקראתי את המאמר, ואני מניח שאתה רוצה תגובה: קודם כל, אולי לנסות לקצר קצת יותר בפעם הבאה. ולהערותיי: 1. בתחילת מושב החורף שהסתיים שבוע שעבר מסר ראש הממשלה, לפי החוק והמסורת הפרלמנטרית בישראל, את "הודעתו המדינית" בפני הכנסת, בישיבתה הראשונה. נחש מה קרה? היתה על ההודעה הזו הצבעה, והיא לא זכתה ברוב. מקרה יוצא דופן בהחלט בנוף הפוליטי בישראל, שהכנסת לא מקבלת את הודעתו המדינית של ראש הממשלה. אז הוא גם התחיל את המושב בביזיון, ולא רק סיים אותו. 2. דבריך בנוגע לאופי ומהות סגן השר אינם מדוייקים: רכב, אגב, לא רכב שרד, קיים כבר לכל ח"כ, וסגן השר ממשיך להשתמש באותו הרכב. אין לו 7 משרות אמון, זה התקנים לשר רגיל. לסגן שר יש עוד מינוי אחד או שתיים מעבר להקצאת המינויים שהיו לו כחבר כנסת. ככה שהבזבוז הגדול לא בא כאן לידי ביטוי כספי כאן. גם הטענה לפיה סגן שר הוא תפקיד של ח"כ משודרג, רק בשביל התואר, איננה נכונה. מבחינה קונסטיטוציונית - ח"כ שהופך לשר, הופך להיות מחבר הרשות המחוקקת, אל חבר ברשות המבצעת, שזהו שינוי משמעותי ביותר, ובהקשר זה פוגע ביכולת תפקוד הכנסת, שיותר מרבע מחבריה אינם בעצם חברים ברשות המחוקקת, אלא נציגים של הרשות המבצעת בתוכה. בנוגע לסמכויות סגני השרים - יש להם סמכויות שמוענקות להם ע"י רה"מ והשר המכהן, ורק במקרים מסוימים השרים אינם מוכנים להעניק להם סמכויות. 3. המינוי של סגני השרים אכן מיותר בעיקרו, אבל לא כל כך מהשיקולים התקציביים שהבאת. בעיקר בשל שיקול שהזכרת בקצרה - הפגיעה בעבודת הכנסת. 4. ועכשיו - הפרשנות שלי למניעי שרון ללכת על משהו שהוא ידע שיפסיד בו: שרון היה צריך להראות לנאמניו, ובעיקר לבר-און, שהוא אכן פועל כדי למנות אותו, כמו שהבטיח לו לפני הרבה מאוד זמן. שרון ידע שהוא יפסיד. האם הוא היה שיכור מהניצחון? לא אדם כמו שרון. ממש לא. הוא היה צריך להראות שהוא רציני, ושזה לא אפשרי, אחרת המחנה שלו בליכוד היה מתבקע. זהו להיום, שחר.
