החברה הכי טובה

[ברבי עצובה]

החברה הכי טובה

התגעגתי אלייך...אני לא אשקר ,אני מתה מגעגועים. היינו חברות כל כך טובות , כמו אחיות , הרגשתי שאת אחותי הקטנה. איך ככה התרחקנו..אמרת שתמיד לא משנה מה את תיהי שם בשבילי ,לא משנה באיזה שעה והיית. אני כותבת לך מתוך הלב ,למרות שבטח לא תראי את זה אף פעם. אני כבר לא חשובה לך יותר ,אבל הבטחת...הבטחת שנשאר חברות לנצח.. הבטחת ששום דבר לא יפריד בנינו , אהבתי אותך כל כך אני עדיין אוהבת . חבל שככה זה נגמר שאנו עוברות כמו שתי זרות ואפילו מבט אין בנינו ,חבל שאת כבר לא מספרת לי מה קורה אצלך בלב. ? איך פעם היינו יוצאות קורעות את העירצוחקות על כל העולם.....אלכוהול מסיבות מבלות כל היום וכל הלילה , ניצלנו ת'חיים עד תום. את היית החברה הכי הכי , בגלל הספונטניות , הכייף..לא חשבת הרבה וגם אני לא...היינו אותו הדבר. את תמיד אמרת שאני החצי השני שלך..חחח שאם הייתי גבר היינו מתחתנים. חבל...כואב לי לשמוע מאחרים שאת מתחתנת...כואב לי לשמוע שזה לא כמו פעם שבטח היית רצה לספר לי מרוב התרגשות... והיינו בוכות ביחד מהתרגשות והייתי מלווה אותך לכל מקום... תמיד דיברנו על זה שכשנתחתן כל אחת תדפוק שמלה כאילו אחות מתחתנת.. אני מקווה שתתדפקי ת'שימלה של החיים שלך...ושתיהי הכלה הכי יפה שייש. ויהיה לך כל מה שחלמת(שחלמנו) תיהי מאושרת... אני אפילו לא יודעת אם אני מוזמנת..אבל גם אם כן ,אני לא בטוחה שאני אלך יכאב לי יותר מדיי לראות איך את חולקת את הרגעים המאושרים שלך אם החברות החדשות שלך שבחיים לא יאהבו אותך כמוני. יש לי כל כך הרבה לספר לך , התגעגעתי , זולגות לי דמעות... עברו עליי כל כך הרבה דברים בחודשים האלה...ואת תמיד אמרת שיתי שם ,חיכיתי ולא באת...כבר לא עניינתי אותך יותר ,אבל אלה החיים , לפעמיים חברים נפרדים וכל אחד ממשיך לדרכו ,לפעמים כבר אין שפה משותפת ,לפעמים מתאכזבים אחד מהשני ואי אפשר כבר לדבר , קשה לסלוח ,קשה להמשיך כאילו כלום לא קרה.. איכזבת אותי... אני מוקפםת בהמון חברות ,אפילו בבחור חדש , כן ונורא נחמד לי , אבל אני מרגישה בדידות אני חושבת אולי בעצם אף פעם לא היינו חברות , אולי בעצם ,אני לא יודעת אולי אני סתם עוד חברה בשבילך. אבל ילדה ,את עדיין ילדה , אני מקווה שתהי מאושרת ושיהיה לך רק טוב ... מכל הלב מזל טוב.. אני. מצטערת שזה לא בדיוק הפורום...המתאים אבל אני ממש אוהבת אתכם

 

[ירח לא נופל סתם]

אפשר לשאול מה קרה ביניכן?

ולדעתי כן חשוב שחברתך תקרא את המכתב הזה, כי בעיני הוא מאד כנה ומרגש ורואים שנכתב מתוך אהבה... אז אפילו אם לא תחזרו להיות החברות הכי טובות, לפחות תסגרי מעגל.

 

[ח י פ ש ו ש י ת]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

אז כן .. החברה הכי טובה שלי ... זו שהייתי איתי מכיתה ד'.. חזרה אחרי הטיול הגדול בדרם אמריקה שונה.. ואני ציפיתי והיא איכזבה, אני הבלגתי והיא התרחקה .. ואז היא הכירה אותו.. את אותו אחד שמיועד להיות בעלה (

) והפער הלך והעמיק...וכבר לא היו לנו שיחות טובות כמו פעם.. השיחות שכל כך אהבתי וחיכיתי להן. ובתוך המירוץ הזה שנקרא "החיים" :חבר,לימודים,עבודה ולעיתים אפילו 2 עבודות החלו לחלוף שבועות מבלי לדבר כי אין זמן (אני תמיד מצאתי זמן, עניין של סדרי עדיפויות כנראה). אחרי 2 ריבים כאלה שהיא לא הבינה את הצורך שלי לשמור איתה על קשר והתקשתה להבטיח לי שלא תעלם לי ככה כי אני באמת צריכה אותה החלטתי שעדיף לא להמשך להיות חברות רק לשם הנוסטלגיה, עדיף לא לצפות ואז להתאכזב. אז קצת לפני ראש השנה של שנה שעברה אמרתי לה שאני לא כועסת עליה, אני מאחלת לה באמת רק דברים טובים , אני לא ברוגז אבל .. לא מסוגלת להיות בקשר כזה שגורם לי עצב וגעגועים למה שהיה . היא שתקה ואמרה "אז זהו ? את בטוחה" ? שתקתי ואמרתי לה ש "כןאני מטערת אבל אני פשוט לא מסוגלת". מאז לא התקשרנו אחת לשניה. ראיתי אותה בשוכנה (מי אמר מרפי לא קיבל ?

ראיתי אותה די הרבה מאז.. הפגישה הראשונה הייתה מביכה לשתינו.). שמעתי מחברה משותפת שלנו (אני לא שואלת אבל יוצא שמספרים לי כבדרך אגב לדברים אחרים) שהיא עברה בתחילת החודש לגור עם חבר שלה. הסיכוי שנפגש הוא באמת קלוש, אני כבר לא אתקל בה בשכונה

. יצא לי לתהות האם היא תזמין אותי לחתונה שלם כאשר הם יתחתנו. לחשוב האם אם אני אלך .. ואני באמת לא יודעת! אני רק יודעת שכל מה שחשבתי על איך יראו החיים שלנו בעתיד - התפוגג... חלמנו שנסרוג יחד סוודרים לילדים שלנו (כמו בשיעורי מלאכה ביסודי), חלמנו חלומות.. ואנחנו חיים במציאות והמציאות - אחרת. לומר שלכל אחת יש תחליף לא תמיד נכון ..לפחות לא במקרה שלי . ביום כיפור האחרון, חברה משותפת שלי אמרה לי שאני צריכה לסלוח לה. האבסורד הוא שאין לי על מה . אני לא כועסת עליה . אנשים משתנים . אני סולחת לה. עצוב אבל לפחות עכשיו אני לא מצפה ולא מתאכזבת. אנחנו רחוקות. (פיזית וריגשית) (מצטערת על ההשתפכות ... נגעת בנקודה רגישה).

 

[ברבי עצובה]

ריגשת אותי.....

היה קשה להשלים אם זה ובדיוק כמוך.... כואב

 

[ח י פ ש ו ש י ת]

../images/Emo24.gif

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

עסוקים וחוסר זמן לא צריכים להפריע לקשר. עכשו היא כבר נשואה, ויש לה יותר זמן, אז תוכלו לחזור להיות ביחד. אם היא חשובה לך כמו שתארת, כדאי שתנסי להתקשר או לפנות אליה ולהפתיעה בשיחה נעימה. היי עדינה אתה ואל תלחצי עליה.

 

[בלאגנית]

היי מתוקה

מקרים כאלה קורים כל הזמן , כמה שזה עצוב צריך לזכור את הכיף שהיה ולהמשיך הלאה זה קרה לי עם חברה בצבא, בזכותה כל השירות נראה אחרת .זה קרה לחברה נוספת שלי בצבא שהחברה הכי טובה שלה חזרה אחרת מארה"ב מסובבת לגמרי ומסוממת...וכבר לא היה עם מי לדבר.... ככה זה...קורה לצערי...

 

[חתולה חמודה]

אני איתך לגמרי.....

אם אני אתחיל לשפוך כאן מה שהיה לי עם אקס-חברה-הכי-טובה אני לא אגמור... הפגיעה מהן כ"כ חזקה ויש כ"כ הרבה השפעה....זה פשוט עצוב.. אין מה לומר, רק

גדול

 

[נ ט ע 9 1]

ממש סיפרת את סיפור חיי..

פשוט אותו הדבר.... "ניצלנו ת'חיים עד תום. את היית החברה הכי הכי , בגלל הספונטניות , הכייף..לא חשבת הרבה וגם אני לא...היינו אותו הדבר. את תמיד אמרת שאני החצי השני שלך..חחח שאם הייתי גבר היינו מתחתנים. חבל...כואב לי לשמוע מאחרים שאת מתחתנת" הסיפור הזה זה בערך סיפור חיי.. חברה שלי היום נשואה..אני מכירה אותה מכיתה ב' אבל חברות טובות רק מכיתה ט'(-15עד עכשיו חברות טובות....!!! אני עוד מעט בת 21..) ולא.. אנחנו לא לסביות חחחח אבללל.. אני רוצה לומר לך.. רבנו כמו זוג התנהגנו כמו זוג וכו'... וכל הזמן הייתי משלימה איתה.. בסוף רבנו עוד הפעם, והיא נכנסה לקונכיה שלה ואני לשלי.. בסוף היא באה והשלימה איתי.. אני חייבת לומר לך שחברות אמיתית לא תיגמר כ"כ מהר.. והיא בטח התכוונה לדבריה(לפחות לפי העוצמה ששידרת את זה..) ויבוא יום(זה אפילו יכול להיות ביוזמתך) שתדברו ותמשיכו את השיחות שלכן, כאילו הן המשך מהאתמול... -בהצלחה.. אל תיתייאשי.. אם היא חברה טובה אתן תמשיכו להיות כאלה.. גם אחרי החתונה.. ואגב.. עד שמגיעים הילדים.. לוקח זמן.. היא תשמח להעביר אותו איתך.. אז מה אם יש בעל?.. זה לא אומר שאין חברות.. שמרי איתה על קשר.. ובהצלחה..

 

[ברבי עצובה]

זה לא קורה בגלל הבעל

ובטח לא בגלל החתונה....... זה קרה הרבה לפני...היא נעלמה , היא כבר לא הייתה שם התחלנו לריב ריביים רציניים.. אני לקחתי ללב והיא לא היא הייתה אדישה פעם...בתקופה הטובה גם כשהיינו רבות היינו משלימות אחרי שעה...זה כבר לא זה יש לי המון טינה בלב.. הלוואי ולא היה אבל א\פילו שהצעתי לה שניפגש ונשחרר את כל החרא שיש לכל אחת בפנים.. אף פעם לא היה לה זמן..היא תמיד רצתה להמשיך כאילו כלום לא קרה למה היא כבר לא הייתה צריכה אותי.. וזה מכעיס אותי רציתי לשחרר הכל עד היום לא הוצאתי... החתונה בקרוב...ואפילו טלפון לא קיבלתי.. ואני חשבתי לעצמי למען החברות שהייתה תתקשרי תגידי תכבדי זה אף פעם לא יחזור להיות זה... היא חיזקה אותי וכשהיא הלכה...איך אני יגיד בעדינות קצת נפלתי...לתוך תהום כזאת של בלאגןןן אבל זה כבר לא משנה...היא כבר לא תחזור להיות הבחורה שהכי אהבתי להיות איתה......

 

[חתולה חמודה]

זה לא לגמרי נכון..

גם לי הייתה חברה מכיתה ב'. כל הזמן היינו ביחד, כל הזמן. עברנו את הצבא (בנפרד אבל ביחד), החלטנו שאנחנו הולכות ללמוד באותה אונ' אז גם שנגור ביחד- ואז, אז הכל התדרדר. היא כעסה שהעדפתי את החבר שלי (מה לעשות, יש דברים שעושים/מעדיפים לעשות עם בן זוג), היא התחילה להתנהג לא יפה ואז ברגע שממש ממש הייתי צריכה אותה היא הפנתה לי את הגב. הפסקנו לדבר, עזבתי את הדירה והיה נתק. אמנם לחתונה היא הזמינה אותי, אבל דרשה שאני אבוא בלי החבר או שלא אבוא בכלל. אז לא באתי.. כמובן שדברים הם יותר מורכבים ממה שכתבתי וגם לי יש צד בעניין אבל הרעיון הוא שהיא הרסה כל סיכוי לחבר את הקרעים. יש מקרים שהם בלתי הפיכים......

 

[נרקי]

מה קרה ביניכן../images/Emo35.gif../images/Emo12.gif

הסיפור הזה מזכיר לי בדיוק ת'סיפור שלי ושל פריסול

<רק שאנחנו עדיין חברות

> אבל ספרי לנו איך זה קרה? למה? בגלל מי? איפה מתי?

כי זה נשמע שהייתן חברות טובות טובות וחבל שזה הגיע לכך..

 

[בר]

גם אני מכיר את זה...

גם לי הייתה חברה כזו ואחת שנתתי לה גם לא פחות מאשר את נשמתי בכל מה שהייתה צריכה. הייתי בדיוק מאותם אנשים שלא משנה באיזו שעה של היממה היא הייתה מתקשרת ואני הייתי מתייצב לצידה. אחרי כמה שנים של יחסים קרובים מאוד מאוד,אפילו עד כדי כך שבכל מקום שהלכנו חשבו אותנו לנשואים,הצחיק אותנו בכל פעם מחדש. בקיצור היה לנו לפני איזו שנה-שנתיים לא יודע כבר כמה עבר מאז,משבר שבו מצאתי את עצמי קורע אותי ממנה ופשוט נעלם ! מותיר אותה בעבר וממשיך הלאה בלעדיה,גיליתי בדיעבד שהיא מעולם לא העריכה ולו במעט מכל מה שנתתי לה. באיזה שלב,הבנתי שביזבזתי עליה המון כסף וזמן ! אבל הכל קורה לטובה,לכל דבר יש סיבה ותוצאה. מכל פרק בחיים אנחנו רק למדים עוד קצת,עוד שיעור קטן לחיים,אם החברות הזו ביניכן הסתיימה,אז תני לה ללכת מתוכך,שתוכלי לפתוח את עצמך לחברה טובה חדשה,חברים הולכים,חברים באים,מי שהוא חבר אמת,תמיד יישאר שם לא משנה באיזה מצב. ויש לי שניים כאלה שלא משנה איפה,מתי,איך,למה ושות',הם יהיו שם ! אני אהיה תקוע בערבה עם פנצ'ר בשש גלגלים,הם יהיו הראשונים שם לעזור לי ! יש חברים שיודעים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות,גם אם רבים יודעים שזה לא נורא וזה בסדר. וכבר קרה לי שרבנו וניתקנו את הקשר לתקופות מסויימות אבל תמיד אנחנו חוזרים למה שהיה. אנחנו שלישייה בלתי נפרדת ! בכל מקום,בכל זמן מכל סיבה,אנחנו נהיה שם אחד עבור השני. והמריבות הכי גדולות לא עצרו אותנו מלהמשיך הלאה,ביחד. אלה הם החברים האמיתיים שאנחנו צריכים ולכל אחד מאיתנו יש אחד או שניים כאלה,אמיתיים באמת באמת,כאלה שיודעים לסלוח ולוותר ברגעים הנכונים,אפילו אם הטעות אם של האחר. כנראה שהיא לא הייתה ממש חברה שלך,אז תמשיכי הלאה. תחיי את החיים שלך,היא כבר לא נדבך כלשהוא בחייך.