הזרעה

[החודש הזה הוא שלי2]

הזרעה

בוקר טוב חברות,

חדשה בפורום (לצערי).... בת 35, נשואה +2 נסיכות בנות 7,9. הריונות עם 2-3 מחזורי איקקלומין ונקלטתי.
הפעם משהו לא דופק
כל הבדיקות והבירורים תקינים.
כרגע שבוע אחרי הזרעה 4 עם מונופור ואורביטרל. האם אמורה להרגיש משהו אם הפעם זה נקלט? כל הפעמים, כולל עכשיו, ישר אחרי ביוץ חזה גדוש וכואב ובטן נפוחה, הפרשות כרגע כרגיל.
פוחדת להספיד.
מה דעתן? כל הנושא הזה חדש לי ואני שבורה מאוד.

תודה למי שקראה עד כאן
שנה טובה ופורייה

 

[החודש הזה הוא שלי2]

למישהי יש בכל זאת תשובה?

 

[טוליתי]

ממה את שבורה?

מזה שהפעם אין סימנים? ...הייתי בהריון 8 פעמים, ולא תמיד היו סימנים, כי פשוט לא חייבים להיות סימנים.
טבעי שעם הגיל לוקח זמן רב יותר להיכנס להריון, אל יאוש, כל עוד יש מה לעשות (ומאחלת שלא תצטרכי כי את כבר בהריון

, יש תקווה.

 

[צילה1234]

על מה ולמה שבר?

נתחיל ממה שיש-
2 בנות בבית זה נפלא ואם הגיעו רק אחרי איקקלומין שזה טיפול בייסיק את במצב טוב.
נכון שאת רוצה עוד ילד כרגע אבל השתיים הקיימות הן הוכחה שהגוף שלך יודע מה צריך לעשות וכנראה צריך עוד זמן.
עכשיו למה שאין -
אני מניחה שסימני הריון אינם מקודשים ואפשר שיהיו /לא יהיו . אין לך איך להסיק על תוצאת הטיפול מקיומם /העדרם.
אם זה עוזר לך לקבל פרופורציות אני אחרי מספר דו ספרתי של הפריות /החזרות בכולם אני מרגישה הריונית ברמות של עוד שנייה קורס הכנה ללידה ובמציאות לא קורה כלום.
ואני בטוחה שיש בנות בוגרות הריון שיכולות לספר בדיוק הפוך.
בקיצור -
הרבה אוויר

 

[a morph]

רוב הנשים לא מרגישות שום דבר בשלבים כל כך מוקדמים

ומי שכן מרגישה ועברה הריונות בעבר כבר אמורה להכיר את התחושות של עצמה.
גם אני לא כל כך הבנתי מה חדש לך וממה את שבורה. כבר עברת סבבים של טיפולים בעבר, ציינת שעברת 2-3 מחזורי טיפול עם איקקלומין לפני שנקלטת להריונות הקודמים, אז מה השבר הגדול?
יש נשים שעברו ועדיין עוברות מספר דו ספרתי של טיפולים בדרך לילד ראשון, וכשאני מדברת על טיפולים אני לא מדברת על הזרעות אלא על IVF, ולא מדברות על השבר אלא חיות את החיים, מתמודדות ומתכננות את הצעד הבא.
אני איבדתי את אבי במפתיע לפני שבוע, כשאני בחודש שביעי, חרב עליי עולמי גם כי הוא לא יזכה לראות את הנכד שכל כך חיכיתי לו וגם כי הרגשתי שמרוב תפילות ותחנונים לילד "שילמתי" באובדן אבי, ועדיין אני לא מתמקדת במה ששבור אלא במה ששלם כי החיים ממשיכים ועם כל האבל והלב המרוסק צריך לדאוג למי שנשאר בחיים.
לך יש שתי בנות בבית, זו משאלה שרבות כאן טרם זכו להגשים. כדאי מאוד, גם למען בריאותך הנפשית וגם למענן, לשים דברים בפרופורציות.

 

[PAND76]

אמורפ אני מתה עלייך. תודה על הפרופורציות (שלילי רביעי אמש).

שלא תדעי עוד צער. מאחלת לך המשך הריון משעמם, לידה קלה וכיפית וידיים מלאות בע"ה.

 

[איןאריותכאלה]

אני מצטערת לשמוע על אבא שלך

רוצה לפתוח מועדון? גם אני קברתי את אבא שלי בחודש שביעי....

 

[החודש הזה הוא שלי2]

ראשית

מצטערת לשמוע על אביך, גם אני איבדתי את אמי לפני שנתיים שהיא רק בת 54 ובנותיי היו קטנות אז לא ממש זוכרות.
הייאוש הוא כל חודש אכזבה מחדש, וכמובן שעל זה אין ויכוח.
חודש טוב ופורה לכולנו

 

[a morph]

מועדון עצוב פתחנו

אין מילים לתאר את ההלם הזה, שמגיע דווקא כשמתחילים סוף סוף להרגיש איזשהו בטחון בהריון הזה.