הזרה. סיפור שהיה.

[גדעון היחידי]

הזרה. סיפור שהיה. הזרה. סיפור שהיה. לאחר מסע עסקי של כחמשה שבועות, ברחבי ארה"ב שכלל את שיקגו, לוס אנג'לס ולאס וגאס, החלטנו אני וגיסי, לנוח מספר ימים לפני חזרתנו ארצה. והיכן ניתן לנוח מנוחה שלמה אם לא ביוון. ואכן רכשנו כרטיס מוגאס לנתב"ג עם חניית ביניים של שלושה ימים באתונה. בשדה לקחנו מונית ישנה ומקרטעת למלון מרכזי בעיר ליד ככר סינטגמה. נזרקנו על המיטות כמעט יומיים. קמנו רק לאכול דבר מה ושוב למיטה ביום השני אחה"צ בעוד גיסי מתהפך במיטה, התקלחתי וירדתי לבר של המלון. שם ראיתי אותה. יושבת ליד הבר ולוגמת דבר מה. לבדה הייתה. ומתוך מבטיה שסקרו את המקום הבנתי שהיא מחפשת חברה. ברים של בתי מלון, כמו מטוסים בנתיבים בין לאומיים הם מקומות בהם ידידות נירקמת במהירות האור, זאת ידעתי מתוך נסיון אישי. משום כך לא הרבתי בטכסים. התקרבתי ותפסתי עמדה על הכסא לידה. סקרתי אותה ביסודיות. כבת 35 הייתה. בלונדית עם שיער קצר שפסים שחורים כזפת מדגישים את הבהיר. יפה הייתה ומאתגרת. קטנה, חייכנית. גוף נאה, שדיים בפרופורצייה נחמדה וחשוב מכל מבחינתי, קרסוליים דקים אלה מרלן דיטריך. חשתי בהרפתקאה המתחילה להתרחש. הזמנתי משקה והצעתי לה גם. שתינו בקרדי קולה עם קרח. הייתה אווירה נעימה ומוסיקה רוגעת המתאימה למקום. באנגלית במבטא זר התוודענו. שמה היה מוניקה. ממוצא פולני הייתה. לפני יומיים הגיעה לכאן מפולניה לחפש עבודה כמטפלת בילדים ועזרה במשק בית. היא הייתה נלהבת מפגישתינו כאילו ייחלה לה או לאירוע דומה. כך ישבנו באינטימיות כשעה מצחקקים משטויות שותים ונוגעים . הערב ירד . שאלתי בעדינות אם תתלווה אלי לארוחת ערב והיא נענתה בהתלהבות. קבענו להיפגש בכניסה למלון בשמונה. עליתי לחדרי, סיפרתי לגיסי שהתעורר בינתיים על האירועים האחרונים וקבלתי את ברכתו. לבשתי חגיגי וירדתי ללובי. מוניקה כבר המתינה לי בשמלת ערב פרחונית חושפנית שהבליטה היטב את חמוקיה. שוער המלון הזמין לנו מונית ונסענו לרובע הפלאקה, הוא איזור הבלויים המועדונים והמסעדות באתונה. צ'יפרתי את הנהג בטיפ נדיב וזה המליץ לנו על מועדון מסעדה טוב ולא יקר ושם הוריד אותנו. האיזור היה נחמד ושוקק חיים. לפתחן של המסעדות כרוזים הציעו את מרכולתם והמליצו על התפריט ועל הלהקות המחוללות בפנים. צלילי בוזוקי בקעו מכל עבר וההרגשה הייתה חגיגית. בכניסה למסעדה קיבלו אותנו במאור פנים : פרקאלו (בבקשה ביוונית) אירגנו לנו שולחן ליד הבמה שעליה שתי בחורות ושני בחורים מקומיים רקדו ריקוד יווני אוטנטי (רמבטיקו) לצלילי תזמורת של חמשה נגנים. התישבנו. הזמנתי בקבוק אוזו (אראק יווני) תוך דקות הגיעו לשולחן מזטים (מתאבנים מנות ראשונות) מסוגים שונים. חצילים בגבינה בולגרית, שרימס, קלמארי, טרמה (איקרא) זתים סגולים, קלמאטה, סלט יווני עשיר עם שמן זית וגבינה ועוד. שתינו אחד.. ועוד אחד .. ועוד.. האווירה הייתה נהדרת ומצב רוחנו עלה מעלה מעלה. טעמנו ושתינו ושרנו עם התיזמורת והלהקה. הדבקנו כסף מקומי על מצחם של התיזמורת והרקדנים. סיימנו את הבקבוק והזמנו עוד אחד. וכשהייתה אתנחתא קצרה בנגינה רמזתי לנגן הראשי והוא קרב אלי. לחשתי באוזנו: "טנגו" ושמתי בידו שטר נדיב. הרחבה הייתה פנוייה עבורנו כשהתיזמורת החלה לנגן טנגו ארגנטיני לוהט, לה קומפרסיטה שמו. הושטתי יד למוניקה והיא נענתה בחיוך רחב וזכוח. חבקתי את גיזרתה החטובה ובשמאלי הנפתי את ידה מעלה ויצאנו במחול סולו על הרחבה כשהקהל סביב מפרגן ועוקב אחרינו בעיניו. כשסיימנו מחאו לנו כפיים זמן רב ולא אוו לחדול. שבנו לשולחננו. אכלנו דגי ים שתינו עוד וכך המשכנו את הערב בנעימים, ממש עד עלות השחר. כשהודיעו על הסגירה יצאנו .תפסתי מונית מזדמנת וחזרנו למלון. ליוויתי את מוניקה לחדרה וכשהיא פתחה את הדלת ונשענה עם גבה אל המשקוף, נישקתי אותה. נשיקה שכל עוצמות הרגש שבי התרכזו בה. הצמדתי אותה אלי עד ששדיה נמעכו אל חזי. החדרתי את לשוני בין שפתייה המפוסקות והיא לא רק שלא התנגדה אלא עודדה אותי להמשיך כשהיא פותחת את הדלת ופוסעת יחד אתי בפסיעות קטנות לתוך החדר הפעוט שהחיל חוץ משרותים ופינת ישיבה קטנה , מיטה בלבד. דחפתי אותה קלות והיא נפלא על המיטה . במקום להיות מופתעת היא הביטה בי בהתרסה מתגרה, קמה ונעלמה במקלחת. נשארתי שוכב במיטה לא להרבה זמן. לאחר דקותיים ראיתי את האור בכניסה כבה והיא הופיעה לידי. עירומה לחלוטין, התישבה על קצה המיטה והחלה לטפל בכפתורי חולצתי. תוך דקה היינו שנינו עירומים ומשולהבים. נישקנו , מצצנו, נשכנו, השתגלנו, בכל הצורות הידועות והלא. כמו אנשים כלבים חתולים ועכברים. העובדה שהיינו שתויים הוסיפה נופך וקסם והתירה את כל כבלי המוסכמות. הייני גבר ואשה בעיר זרה והזדווגנו כאילו זה הדבר היחידי הקיים והחשוב בחלד. כמעט שלא שוחחנו תוך כדי. לא היה צורך בכך. שנינו היינו רעבים והשבענו האחד את השני. לאחר שעות, נרדמנו מעייפות. כשהתעוררתי היה כבר בוקר וצפירות מכוניות נשמעו בחוץ. הצצתי בה . היא ישנה עדיין וחיוך מסופק על פניה. זה היה יום החזרה שלנו לארץ. ידעתי שלעולם לא נשוב ונפגש ומשום כך גם לא הערתי אותה כדי לא לטפח בה תקוות שוא. התלבשתי במהירות וחמקתי לחדרי. זו הייתה לשנינו, הרפתקאה מסעירה אך היא עבורי, הייתה ונותרה, זרה.

 

[א מ י ל י י ה]

יפה הסיפור שלך - ובעיני רוחי רואה אני את האמפרי בוגארט. מעניין שזו שלצידו על הבר יכולה להיות אינגריד ברגמן, לורן באקל,קתרין הפבורן או...מה משנה בעצם. אמילייה.

 

[אהבה ונשיקות]

סיפור לוהט../images/Emo3.gif נהדר ,ברוך הבא.

 

[הסולטן מפולין]

../images/Emo45.gif../images/Emo63.gifנעים לקרוא למה תמיד זה קורה שאנחנו מסתובבים עם הגיסים ? למה?

 

[א מ י ל י י ה]

הגיס שלו - כנראה שווה סיבוב. הסכים לו הסכמה שבשתיקה?

 

[שמים1]

גדעון דיר קראתי , ואני יודעת שכאשר נמצאים בעיר זרה מרגישים שאפשר לעשות הכל מרגישים משוחררים .. ונכון שהיא נתנה ברצון מה שאתה לקחת בחדווה .. אבל הסיום שלך קצת איכזב אותי .. אחרי חוויה כל כך עוצמתית היא היתה ותישאר זרה . האם לא חדרה לך מבעד לעור ולו במקצת? כדי שתשאיר חותם כל שהוא אחרי חוויה כזו? או שבעצם הכתיבה והסיפור היא בעצם חרטה את שמה בזכרונך? או שאני רומנטיקאית ללא תקנה ומין מזדמן ועוצמתי אינו כלול ברשימה שלי חחחחחח . כתבת יפה ../images/Emo141.gif

 

[גדעון היחידי]

שמיים יקרה. לא אצטט את משוררינו הלאומי בשירו על השחיטה שתחילת מילותיו כדלקמן: "שמיים בקשו רחמים עלי" שהרי את מכירה אותי מעט ואני חייב להישאר ישר עם עצמי ולא ליפות או לשנות ולו תו מתווי סיפורי בפרט שפרטיו חרוטים בי לעולם ועד. ומה אעשה אם שונים את ואני באופיינו.. גם אני כמותך, רומנטיקן. אך אין זה משנה את העובדה ואת הפתגם שאני דוגל בו: " אם נותנים לך תקח " ועוד אחזק טיעון זה בפתגם נוסף: "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק" ואוסיף משלי ואומר לך כך: לדעתי אין לקבוע מסמרות ביחוד ביחסי גברים ונשים. היו לי יחסים עם נשים גרושות, רווקות, אלמנות ונשואות. שהרומנטיקה היתה עבורן קודש קודשים. האם זה מבטל אותן ? חלילה. לפיכך לדעתי מין מזדמן ורומנטיקה יכולות לשכון באותו ארון ואף להשלים אחד את השני. ועוד הערה קטנה קיראי שוב את הפיסקה בסיפורי על רומן המתפתח במהירות נאור בסיטואצייה של טיסה משותפת או ישיבה יחדיו בבר מזדמן, ותביני: הכל אפשרי בהתיחס לזמן ולמקום. שבוע טוב../images/Emo23.gif