הזמן עצר ......(ארוך).

קובולט

New member
הזמן עצר ......(ארוך).

בין הריצות אחרי בר ועבודה שכרגע בשיא שלה כי עכשיו קיץ וחופש (עלק חופש). אני מוצאת את עצמי עם זמן שנעצר. זה התחיל ביום רביעי האחרון נסעתי מאשקלון לנהריה לבקר את סבא שלי שבחודש האחרון הדרדר עד לרמת הסיעוד, מה שהצליח להפתיע את כל המשפחה, הזמן הזה ברכבת, שלוש שעות לכל כיון בלי בר בלי לנקות בלי עבודה, בלי מחשב רק אני והעולם. כמה דילים עשיתי כבר עם אלוהים- מותר לעשות עוד? אפשר לבקש שסבא שלי יחיה ויראה לפחות עוד נינה אחת הבת של בן דודי שצריכה להגיח לעולם בקרוב? מותר לבקש שיזכה לראות אותי עם כל המשפחה שלי, עם התינוק/ת הנוסף/פת שבדרך אצלי. שיראה שטוב לנו לכל הנכדים כמו שהוא תמיד חלם למרות כל הקשיים שהיו לנו עם האבות שבחרו הבנות שלו כבעלים. הייתי שם רצתי עם סבתא שלי לסדר לה בבית את הכבלים, חזרתי בריצה כי הוא ביקש לראות אותי עוד, נסעתי הבייתה כן ביום רביעי הוא הצליח לאכול לבד- כמה כוח נותנים הנכדים אמרה לי העובדת הסוציאלית של בית האבות- כנראה שהיא יודעת מה היא אומרת. הבטחתי לחזור עוד שבועיים עם בר מגיע לו לסבא שלי שרק לפני 4 חודשים נסחב ברכבת מנהריה עם אופניים בשביל בר, וחודש קודם עם בימבה שאותה הוא קנה בשיא ההתלהבות בחנות של הצעצועים בנהריה אצל החבר שלו- כמה הוא היה מאושר לראות אותי בבית שלי עם הבן שלי ועם בעל שתומך ועוזר, כמה מהוא היה מאושר לשמוע שעוד מאט תהיה לי משפחה כמו שתמיד אמרתי שתהיה לי בית 2 ילדים והמון כלבים. לא ברור לי לאן נושאות אותי המחשבות ברור שבדיל הכללי שלי עם אלוהים אני רוצה את כולם איתי, כל החיים שלי ואולי אני סתם אגואיסטית שצריכה גם לדעת לשחרר. קשה לי המחשבות לא עוזבות והבעלול היקר בכנס 3 ימים אי שם ובאמת לא נעים להטריד אותו, מכיון שאתן הבאות בתור מבחינת קירבה נפשית אז הנה אני פה מטרידה אתכן....מקווה שהכל יהיה בסדר ושסבא שלי יזכה לחיות עוד שנים רבות ומאושרות ללא תלות באנשים אחרים, ושיהיה לו טוב....אמן
 

תמי ס

New member
קשה

קשה לראות את האהובים עלינו דועכים, למרות שזה סדרו של עולם והמבוגרים הולכים מאיתנו. מה שחשוב הוא באמת לתת להם כמה שיותר מהדברים שעושים להם טוב, חיבוק, ביקור, להיות שם בשבילם, לא לעזוב לבד. זיקנה היא לא דבר יפה, אפילו מפחיד לפעמים, וכואב, גם לאדם עצמו וגם לסביבתו. אני שמחה עבורכם שהוא זוכה לפחות לראות את האושר, אותך את הבית שבנית לך, את בנך הנפלא. מצטרפת לתפילתך שהכל יהיה בסדר והוא יזכה לעוד שנים של נחת, היי שם בשבילו, אנו נהיה כאן בשבילך.
 

happy

New member
לצערי זה כל כך מוכר לי

הסבתא של החצי בת 95 ושבועיים לפני פסח היא נפלה בבית ושברה את עצם הירך. לפני הפציעה היא היתה עצמאית לחלוטין ועכשיו היא סיעודית ומרותקת לכסא גלגלים. זה נורא לראות אותה. אני מאמינה שכשזה סבא שלך זה עוד יותר נורא. מקווה שסבא שלך יתחזק ויזכה לעוד שנים רבות ומאושרות.
 

happy

New member
לצערי זה כל כך מוכר לי

הסבתא של החצי בת 95 ושבועיים לפני פסח היא נפלה בבית ושברה את עצם הירך. לפני הפציעה היא היתה עצמאית לחלוטין ועכשיו היא סיעודית ומרותקת לכסא גלגלים. זה נורא לראות אותה. אני מאמינה שכשזה סבא שלך זה עוד יותר נורא. מקווה שסבא שלך יתחזק ויזכה לעוד שנים רבות ומאושרות.
 

נוריה

New member
סבים וסבתות

שלנו - הם באמת כבר לא כ"כ צעירים... ביום שישי הלכתי לבקר את סבתא שלי בבית האבות (הסיעודי) שבו היא מתגוררת - יש לה אצלהיימר מתקדם. הלכתי עם שחר. היו פעמים שהלכתי עם הגדולים אבל עכשיו מאד קשה להם כי הם מבינים את המראות ורואים את הקשישים שם במראות לא סימפטיים בכלל. לשחר כמובן זה לא הזיז - הוא לא הפסיק לחייך ולהצחיק שם את כולם. סבתא שלי, שאוצר המילים שלה כיום מתבטא בג'יבריש לא הורידה את החיוך מהפנים כשראתה אותו, ליטפה אותו, נישקה ואפילו אמרה "זיסל'ה" וגם לימדתי אותה לומר שחר. שאלתי אותה - "את יכולה לומר שחר? ש-ח-ר" אז היא אמרה "בטח! שחר" - כבר שנה אני לא שמעתי אותה אומרת מילה מובנת ופתאום היא אומרת לי "בטח". והכל בזכותו של שחר. שמתי אותו עליה וקרבתי בין הלחי שלה ללחי שלו - קצת גרייה תחושתית רכה ותינוקית. וזהו... יצאנו משם עצובים-שמחים. עצובים, שזה כ"כ בלתי הפיך מצבה של סבתא שלי המדהימה. ושמחים - שהנה, הצלחנו להעלות חיוך על פניה ומילה אמיתי על בדל שפתיה. שחר, הנין השביעי שלה - והיא לפחות מצליחה להגיד את שמו. קובולט, קצת ניצלשתי את שרשורך כדי לשפוך ממני... מקווה שזה בסדר. מאחלת לסבא שלך אריכות ימים בבריאות וצלילות.
 

קובולט

New member
../images/Emo24.gifסיפור מרגש

אין בעיה על הנצלוש... להיפך רק חיזקת את העינין שאני חייבת אבל חייבת לקחת את בר לסבא שלי בהקדם האפשרי...
 
בהריון של בני הבכור סבתי ז"ל

היתה מאושפזת כבר בגלעד בתל השומר היא כבר לא ממש זיהתה אותנו מאחר והייתי מאושפזת בתל השומר הלכתי המון לשם לבקר אותה היו פעמים שהיא זיהתה אותי ול כך שמחה לראות אותי בהריון מתקדם (אחרי כמעט 7 שנים של נישואים) לפעמים היא היתה מדברת עם דודה שלי או עם אמא שלי על זה שהיא מאוד שמחה שאני בהריון הסוף היה ממש לא צפוי היא קיבלה ארוע מוחי ומתה תוך כמה שעות חודש לפני שילדתי
 
מרגש כל כך

טוב שכתבת. מזדהה איתך מאוד, לאור זה שבורכתי
בשתי סבתות ובסבא בריאים ומתפקדים וכן בכמה "דודות גדולות" ומבגורות, שאחת מהן, ללא ילדים, הלכה לעולמה לאחרונה והותירה עצב גדול. סבתא שלי תמיד מאחלת לעצמה ולאחרים חיים בריאים. היא אומרת שהיא כבר ב"בנוס" של החיים, היא הגיעה לגיל שהיא לא האמינה שתגיע אליו (בטח לא אחרי אושוויץ) וראתה נינים והיא מאחלת לעצמה ללכת בזמן, ללא כאבים וחולי, ואני, שצופה מהצד בה ובסבי ובאהבה הגדולה (באמת גדולה ונדירה.
בעוד פחות מחודשיים הם חוגגים שישים שנות נישואין טובים) מקווה בשבילה שבקשה תתקשם, אבל מתפללת כל הזמן שזה יקרה בעוד הרבה הרבה הרבה זמן. אין גיל שבו מוכנים להפרד מהדמויות האהובות הללו, זה תמיד כואב. מאחלת לסבך בריאות גדולה ושמחה ונחת.
 

parpare bar

New member
זכות גדולה ../images/Emo57.gif

עבורי סבא וסבתא אינם משהו ברור מאליו, כך שכל מי שבורך בסבאסבתא אשריו. אני מבינה את הדאגה והבקשה לדיל עם בורא עולם ומצטרפת לבקשה. ונק' למחשבה ואור :סבך זכה לראות נינים ממך ואת זכית למשהו עצום ומיוחד. שיבדלא'ט. אמן
 
למעלה