הזמן עושה את שלו -

[ksy67]

הזמן עושה את שלו -

קלישאה שאני מניחה שבמשך הזמן תתברר כאמיתית. קיבלתי שלל תגובות על כך שכאב הפרידה יתעמעם עם הזמן.גברים כתבו שגם להם כאב / כואב אני תוהה עם עצמי למה זה כל כך מפתיע אותי "לגלות" שגם לצד הגברי כואב?! הרי לרוב אנו אלו שנשארות עם הגידול של הילדים לצד ההתמודדות הרגשית האישית, לנו קשה ואנחנו מתמודדות פה - בתוך המסגרת (שהתפרקה). אנו נשארות עם הבקשות של הילדים לעוד ועוד כשהתקציב מוגבל יותר מתמיד. ומצד שני נראה כי הגברים זוכים "לעדנה מחודשת". הבעל שלי מדבר על לחזור להתאמן, לעשות כתובת קעקע אותה תמיד רצה וברור שמי שיוכל לצאת כל ערב "לנקות את הראש" זה לא אני אלא הוא. אז גם לו / לכם כואב? נראה לי שכואב - אבל פחות....

 

[ילוטייל]

גם חלקנו מגדל ילדים כל הזמן..

ומכיר גרושות שעושות שרירים במכון כושר מתקנות עינים מותחות קמטים ושאר ירקות וכן כואב גם לגברים

 

[ילדה עם אופי]

הזמן ואת זה אותו דבר

את מחליטה איך לעבור את הרגעים האלה ולא הרגעים מחליטים עבורך. יש אנשים שככה בורחים מהכל אל הקעקוע אל עוד דייט או או בילוי .. לפעמים הם אפילו בוחרים לזכור את המר או להפוך את המתוק למר כדי לשנוא רק לפעמים אנשים שוכחים שהעולם עגול והחיים קצת יותר יפים ואפשר.. פשוט אפשר להמשיך לאהוב להמשיך לכבד גם אם נגמר יש חיים אחרי זה..

 

[יניב קרטר]

מה יותר כואב?

לעשות ג'וגינג ולהיפרד מגידול הילדים או לגדל את הילדים ולהפרד מהג'וגינג? לכל אחד יש תשובה אחרת המתאימה לו בלבד לשאלה הזו. תעמידי את עצמך מול השאלה הזו וזו תהיה התשובה שמתאימה לך... ולמי כואבת יותר אהבה שנגמרה? לבן או לבת הזוג? ולמי כואב יותר, לזה שיזם את הגרושין או לזה שקיבל את זה בהפתעה? ולמי כואב יותר לזה/זו שבגד/ה או זה/זו שנבגד/ה? ולמי כואב יותר הכאב של הילדים שחווים את תהליך התפרקות הבית וללא יכולת של השפעה? ולמי כואב כאב הפרידה (לפחות פרידה חלקית) של הילדים מאחד מהוריהם? ובכלל, ממתי כאב הוא נתון להשוואה? כשיש לי קוץ ברגל זה מציק לי יותר מכאב גדול בהרבה עליו אני קורא בעיתון תוך שתיית כוס קפה.... הכאב הוא אישי, ולא גודל הכאב הוא הקובע אלא עד כמה את יכולה להתמודד איתו... כי לפעמים אנשים מתערערים ויוצאים משווי משקל מול דברים שהם באופן יחסי פעוטים... אבל להם .... להם זה לא... ושלא תביני אותי לא נכון, קשה להתמודד עם כאב כאשר עסוקים בכל כך הרבה התמודדויות כפי שאת מתארת..אבל מצד שני אולי גם לא נשאר יותר מידי זמן לחשוב על זה...ואולי בגלל זה, ללכת לג'וגינג ולמלא את הזמן הפנוי בפעילויות מהסוג של "עדנה מחודשת" הוא תהליך שעוזסר להקל את הכאב שבפרידה מהילדים... משאיר קצת פחות זמן לחשוב על זה.. ונותן תוכן לריקנות ענקית שלפתע נוחתת עליך? ואז אני חוזר לשאלה מההתחלה? היית מסכימה להתחלף בתפקיד? יניב

 

[מצוטטת]

הזמן הכאב ומה שבינהם....

רבים אם לא כולנו גברים & נשים כאחד מסתובבים עם "חור" כואב....ההבדל הוא ב"קוטר"===>>{זמן} לא חושבת {בעצם מאמינה} שעוצמות של כאב לא ניתנות למדידה....הן רק שונות מאחד לאחד והזמן בכלט פועל עליו===>> מקהה.... אבל פג תוקף {לא חושבת} יש לו<<===זה באשר להתייחסות שלך לגבי ה

גם אצלם כומו אצלנו הזמן לעולם לא מסיר או מעלים!!! *רגש הוא בינארי....לחלוטין! **לכן כשכואב אז זה כואב ב-100% <<==={נקודה}. ~דעתי~