הזמן אוזל

[flavouredcoffedrink]

הזמן אוזל

עקב מצב בריאותי, מצבי יחמיר ואמות בעוד שנתיים. עלי להיכנס למירוץ מטורף להספיק לעשות דברים. קודם עלי לצאת מחוסר תיפקוד שגורם לי לתלות למצב של עצמאות שיאפשר לי להספיק לעשות דברים. יש לי תחושת חוסר אונים משום שקשה לי לשרוד בתקשורת עם אנשים עם בעיות שמיעה, חולשה ובחילות. אין לי מספיק אנרגיות כדי לשאת את כל האובדנים וההפסדים בהתמודדות בחיי. אני בטיפול עם שיחות שמסייעות בבדידות ובהקניית בטחון ועם כדורים נוגדי חרדה ודכאון. מצאתי שמקור המשמעות בחיים של רוב האנשים היא משפחה שאין לי. כל פעם אולצתי להיפרד מדברים ולמרות הקושי להישאר בשפיות כדי לשמור על זהותי. בימקום שבמצבים כאלה תהיה עצמאות שתאפשר לצאת מהקושי, דווקא נכנסים לתלות בגלל מצב רפואי מיתדרדר. בגלל אובדן הבריאות ואובדן העצמאות, יש לי דכאון. איבדתי את היכולת להתפעל, להתרגש, להתלהב מכלום. אין לי את היכולת להרגיש את עצמי והחופש כמו שאני רוצה והמציאות הרעה משתלטת עלי כי אין לי את היכולת בכל מצב להתאים את עצמי למצבים משתנים. כל כך הרבה דברים במציאות משתנים ועלי לשנות את המחשבות הקבועות שלי שהן בינתיים הפינה הקבועה שלי אבל היא לא מתאימה למציאות המשתנה שחוויתי בה הרבה אובדנים והפסדים ולכן קשה לי לשרוד ולהיות גמיש. אין טעם להציב מטרות לחיים כל כך קצרים. גם אם תייעצו לי להנות, הרי שהחסכונות שלי מופקדים אצל אדם שמכחיש את נאמנותו וכדי להוציא את הכסף צריך זמן להליכי משפט ועד שהכסף יוחזר אלי, כנראה שכבר אמות. הבעיה היא לא רק הכסף אלא גם מטריד אותי שלא הספקתי לעזור ליקיריי להינצל מבעיותיהם והם ישארו לבד והסבל שלהם לא מאפשר לשבת בחיבוק ידיים אלא לעשות מעשה כדי להציל אותם אך התיסכול הוא שאין לי את המימון כדי להציל זה מתסכל מאוד. בינתיים הזמן חולף ואוזל !!. רציתי לקרא דברים שיעזרו לי לחשוב על רעיונות כדי לדעת כיצד להתמודד עם הזמן האוזל, למרות הקשיים, לא לעמוד בחוסר אונים מולו.ורציתי לדעת כיצד אוכל להסביר את המצבים המתסכלים שלי בתיאורים מטאפורים.

 

[nehud]

האם מעניין אותך קצאת מיסטיקה

יתכן וניתן לספק לך את העניין והתובנות הנדרשות להמשך החיים. שאלה נוספת מי קצב את זמנך ביקום? אסביר את שאלתי בסיפור מהחיים. באוגוסט 2002 הפנתי את אמי לבית חולים בדחיפות. לאחר 3 שעות במיון והתיעצות של בכירי הרופאים (3 ראשי מחלקות שניים פרופסורים) נאמר לי כי נותרו לאימי שבועיים כתוצאה מהחמרה במחלת הסרטן אשר התמודד במשך 26!! שנה. קנתי דיסקמן לאפשר לה להנות ממוזיקה טובה והזמנתי את המשפחה להיפרד. אך נוצרה בעייה לאמא שלי היו רעיונות אחרים והיא החליטה שלא הגיע השעה למות (בהתאם להודעת הרופאים) אמי אכן נפטרה לפני כחודש וחצי. 3.5 שנים באיחור והספיקה להנות למרות קשיי המחלה ממה שהחיים סיפקו לה. באהבה אהוד

 

[hilabarak]

תראה מצבך באמת לא נעים, אבל אני

חושב שבכל מקרה יש אפשרות לשפר. חלק מהבעיות ניתנות לשיפור בעזרת שינוי זווית חשיבה. חלק מהבעיות מצריכות עשייה שונה מהעשייה שלך היום. חלק מהבעיות יישארו זהות. אבל אם במקום לראות מכלול גדול ומפחיד תתחיל לפרק לפרטי פרטים ואז תראה איזה פרט ניתן לשיפור בקלות ואיזה מצריך עבודה ואיזה פרט כדאי לדחות לעתיד וכולי. מכיוון שבתוך אוסף הפרטים של מצבך אין סיכוי שאין דברים שאפשר לשפר אז כדאי לצאת לדרך. במיוחד כשהאלטרנטיבה היא לשבת מדוכאת כי מסתכלים על מכלול שהוא יחסית לא נעים. אז אם אתה בוחר לעבור ממכלול מאיים ומפחיד, להסתכלות פרטנית בה תשפר מה שניתן ולא תשפר מה שלא ניתן. אולי בטעות גם תצליח מעבר לה שמצופה וזהמן הקצוב יהפוך משנתיים לשנתיים וחצי. אני מוכן לעזור לך בכיף, רק תפנה דרך הכרטיס כי בפורום זה לא אפשרי לנהל דיונים אינטימיים על פרטי פרטים.

 

[בלבי]

חייבת לשאול ...

למה את מקבלת בכזו הכנעה את פסיקתו של איזה רופא "עקב מצב בריאותי, מצבי יחמיר ואמות בעוד שנתיים" ?? אני מבינה שיש מחלה קשה שהרפואה הקונבנציונלית לא נותנת מענה, אבל את כבר החלטת שמצבך יחמיר, את כבר החלטת שבעוד שנתיים תמותי. את יודעת מה זו נבואה שמגשימה את עצמה ?? מה שאת ממתינה לו 100% יקרה. הרופאים עושים עוולה ענקית עם הנבואות הללו שלהם. למה שלא תתגייסי לעזור לעצמך ולגופך החולה, ויש כל כך הרבה דרכים (כאלו שהרופאים לא מכירים)... רבים רבים ניסו והצילחו... אני אישית מכירה לא מעט כאלו שהוכיחו לרופאים שלהם מאיפה משתין הדג. חברה טובה שלי, חלתה בלוקמיה לפני אולי 25 שנה. הרופאים נבאו לה שיש לה כמה חודשים לחיות. היא החליטה לשרוף את כל החסכונות ויצאה לטיול בן כמה חודשים ברחבי העולם... במטרה לחזור בארון. אחרי כמה חודשים נמאס לה והיא חזרה וכבר היתה אמורה למות. חיכתה כמוך. עבר עוד חודש, עוד שנה... עד היום היא חיה, 25 שנה אחרי. מי שכבר לא חי הוא אותו רופא ארור שמת מהתקף לב. ואספר לך גם על קרוב משפחה שלי ילד בן 5 עם סרטן סופני במוח. היה אמור למות מזמן לפי נבואות הרופאים... חגג כעת בר מצווה ! ועוד קרובת משפחה, מושתלת כבד, היתה אמורה למות... אבל לא אימצה את הנבואות השחורות. היום היא אמא לשני ילדים מאומצים נפלאים. אני מכירה בחור נחמד "חולה סופני" שמשתתף באחד מפורומי התמיכה בתפוז. שם הכרתי אותו. יש לו מחלה גנטית נדירה מאוד, שאמו מתה ממנה. אין לה ריפוי. הוא היה אמור למות כבר לפני שנים, או מינימום להיות צמח. והוא נלחם ולא מוותר וחי כמו שד. והרופאים לא מבינים ... ועוד חבר שלנו שחי מגיל ילדות עם כיליה אחת. וגם כילייתו היחידה מתפקדת אולי ב 40%. היה אמור למות מזמן ... היום הוא גבר בשנות השלושים לחייו אבא לשני ילדים. אני יכולה להמשיך ולספר לך על עוד המון מקרים כאלו, שאני מכירה אישית. ויש מאות ואלפים מסביבך שהצליחו. אל תוותרי כל כך בקלות. אל תתני לשום בן אנוש לקבוע עבורך מהי "קצובתך" כאן על פני האדמה. ואת הולכת עם הפסק דין "הקדוש" הזה, באש ובמים. ולא נראה לי שעצרת לרגע אחד להרהר... שאולי לא בהכרח... ואולי כן יש מה לעשות... ונורא חבל. מראש ככה להרים ידיים. ממליצה לך לקרוא בדחיפות שני ספרים: 1. "אהבה רפואה וניסים" 2."כוחו של התת מודע" של גוזף מרפי מאחלת לך שתמצאי את הנס הפרטי שלך...

 

[שלוה טרנסנדנטלית]

אולי

שלום לך. רציתי לומר דברים דומים לאלה שנאמרו לפני. כי כולם צודקים. רצון חזק לחיות יכול לרפא אותך. (ראי ספריה של לואיז היי). אבל, בקשר לדאגה לכספים ליקיריך, מה דעתך על צוואה? אומרים שכתיבת צוואה היא סגולה לאריחות חיים. וזה פשוט. רק לא לשכוח תאריך וחתימה. ולהכניס את כל הפרטים המדויקים . תוכלי כמובן לקבל יעוץ מדוייק יותר מאיש מקצוע באתר בנושא משפט כאן בתפוז. אני מאחלת לך בריאות ואריכות חיים איכותיים וטובים.

 

[iditpr]

לא לאבד תקווה

אל תאבדי את התקווה. תמיד יש משהו חדש... כתבת שאין לך משפחה אבל בטח יש ידיד/ה אחד/ת או יותר. נורא חשוב להיות איתם. חוץ מזה יש עוד המון דברים בחיים - ספרים טובים שתמיד רצית לקרוא,

(ש"י עגנון, שירים של טשרניחובסקי - מה שאת אוהבת..) סרטים שלא הספקת לראות (את יכולה אפילו ללכת לבד לספריה או לסרט-גם תהני מהסרט וגם אולי תפגשי אנשים- חוץ מזה תהיי בחברה כלשהי). מלבד זאת יש מוסיקה טובה, שיר שאת בטוח אוהבת ורוצה לשמוע

מלבד זאת יש ריקודי עם (שבדרך כלל לא דורשים מאמץ גופני),

, פלדנקרייז (סוג של התעמלות בריאותית בדרך כלל בישיבה או בשכיבה), יש כל מיני חוגים אחרים במחירי עלות במתנ"סים וכד'. את יכולה אפילו למצוא עבודה חלקית, למשל מוכרת בקניונים, אפילו משהו פשוט כמו דיילת מכירות כי גם עבודה היא מטרה מעניינת כלשהי בחיים- והיא מאפשרת חברה ותקשורת (וגם קצת כסף בסוף). זה יכול להיות לא רע לכמה חודשים, חוץ מזה אני מציעה לחשוב כך: "הכסף יגיע בדיוק ברגע שאני אזדקק לו יותר מכל"- ומכאן-> כנראה שעכשיו עדיין לא המצב שבו הוא הכי-הכי נדרש. זה רעיון קצת מסובך- אבל הוא עובד (לפחות אצלי עד היום עבד לא רע). מקווה שעזרתי קצת גם יכול להיות שמצבך הבריאותי ישתפר במידה ניכרת-כל יום יש מחקר חדש ברפואה, עדית פריאנטי מחברת הספר בחזרה לייעוץ הפילוסופי (מצ"ב קישור לאתר)