הזכות לנישואים

הזכות לנישואים

מרבית הגולשים כאן שואלים שאלות טכניות לגבי הכרה בזוגיות שלהם. זה לגיטימי לחלוטין. אבל הייתי רוצה לכתוב כמה מלים על הזכות המהותית לנישואים.

הזכות לנישואים היא אחת מזכויות האדם. ס' 16(1) להכרזה האוניברסלית על זכויות האדם, קובע-
"לגברים ונשים מכל גיל, ללא הגבלה כלשהי בגלל גזע, לאום או דת, הזכות להינשא ולהקים משפחה. הם זכאים לזכויות שוות בכל הנוגע לנישואין, במשך הנישואין ובזמן פירוקם."

הזכות לנישואים במובן האוניברסלי שלה לא מוכרת בישראל. החוק הישראלי לא מכיר בנישואי תערובת, לפחות לא כאלה שנערכו בתחום ישראל. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים) קובע בסעיף 2- " נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה."

בעקבות חקיקה זאת התפתח פטנט ישראלי להנשא בחו"ל ולהרשם במשרד הפנים כנשואים. למיטב ידיעתי אין עדיין פסק דין של ביהמ"ש העליון שמכיר באופן חד משמעי בתקפותם של הנישואים הללו לכל דבר וענין. יחד עם זאת, הנטיה היא לא להתעלם מהם. כך למשל חייב משרד הפנים לרשום את הנישואים על פי הצהרת בני הזוג ולא לפשפש בכשרותם.

כמו כן זכאים בני זוג שרשומים כנשואים לכל הזכויות של זוג נשוי הניתנות על ידי רשויות המדינה, כמו משכנתה סיוע בדיור וכד'.

הזכות המהותית לנישואים משפיעה גם על פרשנות החוקים או הכללים שמגבילים אותה. כך למשל פסל ביהמ"ש העליון כללים של רשות ההגירה שהיקשו על בני זוג להתאחד ודרשו מבן הזוג הזר לצאת מהארץ ולהגיש את בקשתו בחו"ל. כיום בעקבות הפסיקה הנ"ל אין לגרש מהארץ בן זוג זר כל עוד בקשתו למתן מעמד תלויה ועומדת. נוהל זה תקף הן לגבי זוגות נשואים והן לגבי ידועים בציבור.
 

randyloo

New member
בעקבות בג"צ

משנת 1963 ישנה הכרה בנישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל. עד כמה שהבנתי המשפטית המוגבלת מסיקה מדובר בהכרה גורפת.
לצערי במדינת ישראל הזכות לנישואין אינה בראש סדר העדיפויות. למעשה, ישראל היא אחת המדינות שבה נפגעת זכות זו באופן מהותי. עצם העובדה ששני אזרחים לא יכולים להנשא אם הם לא שייכים לאותה קהילה דתית, אפילו אם כלל אינם דתיים, היא פגיעה מהותית בזכויות אזרח בסיסיות. מפתיע אותי שבג"צ עדיין לא התערב בכך.
 
למעלה