הזכות להתאכזב
אני בן 22. החיים שלי יפים - נגיד שאני חייב המון להוריי, אך גם אני עבדתי ועברתי דברים למען מצבי כיום. לא חזר לי כלום אך למרות זאת אני סוחב כל הזמן מועקה בלב כי אין לי אהבה - הדבר היחידי שחסר לי בחיים. אני עדיין בתול - מלבד כמה סטוצים שבאמת האיר לי המזל אך זה קורה לעיתים רחוקות מדי. זה מדהים אותי איך האכזבה הזאת מעצמי מקרינה על כל החיים. השתחררתי מצה"ל לפני שבועיים ומאז קרו לי דברים נפלאים אך כל זה מרגיש חסר טעם כמעט - זה נשמע קצת כאילו אני מפונק אבל גם הפסיכולוג שלי אומר שיש לי את הזכות להתאכזב ולהיות מדוכא - כמו שיש לכל אחד את הזכות הזו ולא צריך להשוות את מצבי לילדים הרעבים בזמביה בשביל להתבייש בזה שאני מדוכא ולהתעשת. אתם חושבים שהוא צודק? היום בפגישתי איתו הוא אמר לי שאני צריך ללמוד לחיות עם התחושה שלא יצא לי לקיים יחסי מין (יש לציין שיש לי את כל מה שנחוץ). פשוט לחיות עם זה - לא להקצין את האכזבה, כלומר לא לצאת מפרופורציה. זה הרגיז אותי כי אחד הדברים הכי מעצבים שיכולים להגיד למישהו מאוכזב זה ש"תלמד לחיות עם זה" או ש"תפסיק להקרין את מה שאתה מרגיש החוצה כי אנשים רואים את זה עליך" תגובתכם
אני בן 22. החיים שלי יפים - נגיד שאני חייב המון להוריי, אך גם אני עבדתי ועברתי דברים למען מצבי כיום. לא חזר לי כלום אך למרות זאת אני סוחב כל הזמן מועקה בלב כי אין לי אהבה - הדבר היחידי שחסר לי בחיים. אני עדיין בתול - מלבד כמה סטוצים שבאמת האיר לי המזל אך זה קורה לעיתים רחוקות מדי. זה מדהים אותי איך האכזבה הזאת מעצמי מקרינה על כל החיים. השתחררתי מצה"ל לפני שבועיים ומאז קרו לי דברים נפלאים אך כל זה מרגיש חסר טעם כמעט - זה נשמע קצת כאילו אני מפונק אבל גם הפסיכולוג שלי אומר שיש לי את הזכות להתאכזב ולהיות מדוכא - כמו שיש לכל אחד את הזכות הזו ולא צריך להשוות את מצבי לילדים הרעבים בזמביה בשביל להתבייש בזה שאני מדוכא ולהתעשת. אתם חושבים שהוא צודק? היום בפגישתי איתו הוא אמר לי שאני צריך ללמוד לחיות עם התחושה שלא יצא לי לקיים יחסי מין (יש לציין שיש לי את כל מה שנחוץ). פשוט לחיות עם זה - לא להקצין את האכזבה, כלומר לא לצאת מפרופורציה. זה הרגיז אותי כי אחד הדברים הכי מעצבים שיכולים להגיד למישהו מאוכזב זה ש"תלמד לחיות עם זה" או ש"תפסיק להקרין את מה שאתה מרגיש החוצה כי אנשים רואים את זה עליך" תגובתכם