אחרי הפעמון!
*צליל מטהרת את האוויר בקטורת.*
צליל: "שמתי לב שהמון אנשים פה מדברים רק על דבר אחד. מתאבקי דור שני. אנחנו לא הראשונים שמדברים על זה, התופעה הזאת ידועה. אבות התאבקו, ילדים מתאבקים. זה ברור, זה קיים, המון אנשים ממשיכים את ההורים שלהם. אבל מה שמעצבן אותי... כן, גם אותי מעצבנים דברים... זה שאנשים מדברים על האבות שלהם כאילו זה מדד למשהו."
*צליל זורקת את הקטורת.*
צליל: "אז אבא של זה היה חמש פעמים אלוף ואבא של זאת היה עשר פעמים אלוף, ואבא של זה היה חייל. ואבא של זה עבריין כבד. וכולם אומרים שזה אומר משהו עליהם. אז יש לי חדשות בשבילכם- זה לא. אתם לא אבא שלכם, אתם לא אימא שלכם. אתם אפילו לא חייבים להמשיך אותם! תמיד יש לכם בחירה. אתם מרגישים שאתם נקראתם להמשיך את ההורים שלכם, אבל זאת החלטה שלכם. אתם לא חייבים לעשות את זה אלא בוחרים. אבל השאלה היא... נניח שבחרתם להמשיך. בחרתם להתאבק כמו ההורים שלכם. מה זה אומר עליכם?!"
*צליל מסתכלת על המצלמה.*
צליל: "התשובה היא... כלום. אתם כלום אם אתם רק רוצים לדבר על ההורים שלכם. האלוף שלנו זה בן אדם בלי ייחוס, בלי הורים מפורסמים, סתם בן אדם. אבל הסתם בן אדם הזה נאבק על מה שיש לו, הוא לא מרגיש שזה מגיע לו מירושה. הוא לא זכה באור מן ההפקר. ואולי אם אתם תבינו שכישרון לא עובר בירושה, אולי אז אתם תבינו מה יש ליותם הרן שלכם אין. גם אתה, גיא אשכנזי. גם אתה."
*צליל הולכת משם.*
