אחרי הפעמון!
*יותם בוהה באוויר. הוא חושב.*
יותם: "עוד מעט הקרב שלי ושל ג'וני, חברי הטוב, מול גיא אשכנזי וניסים סיידא. אני הבנתי שלא סופרים אותנו. הם מסתכלים על אודי, הם כבר באליפות של אחרי. הם לא חושבים שאני המכשול."
*יותם מסתכל לפתע על המצלמה בכעס.*
יותם: "קודם כל. מי שיורד על ספייר סטאר, יש לו עסק איתי. היא יותר מעוזרת נאמנה. אבל זה לא קשור אליה. אתם יודעים למה זה קשור? זה קשור לניסים. הרגע שלי לזהור, הרגע שלי להסביר לקהל הזה מי אני... ואני חוטף שם נאום והטפות מניסים סיידא. אחרי כל מה שעשיתי לארגון הזה! אחרי כל איך שהגנתי עליו במלחמה מול גיא אשכנזי וניסים סיידא בעצמם! והכי נורא, הכי נורא שאנשים מסביבי הסכימו! הם אמרו שניסים צודק, שאני רק צוחק, שאני מגיע קרוב ולא מצליח ממש, שאני לא אגיע לפסגה, שאני המדרגה בדרך לשם. ברגע הזה אני הבנתי. ברגע הזה זה נמאס לי. זה הכול."
*יותם מוריד את הז'קט שלו.*
יותם: "ניסים סיידא. אמרתי לך כבר- אני טוב, אני מצליח, אני יכול להיות אלוף, אבל אני צריך להודות לך. חשבתי שחשוב יותר ליהנות. לשמוח עם הקהל. לחקות אותך לפעמים! אבל אתה גרמת לי להבין מה חושבים עליי. אז עכשיו הגיע הזמן שאני אפעל. שאני אחשוף מי אני באמת. הגיע הזמן שארז הלבנון יעצור את השריפה של האטד, ומשל יותם... מה שהיה עד עכשיו המשל, הסיפור של החיים שלי! הסיפור הזה ייגמר. ובעזרת הניצחון עליכם, סיפור חדש לגמרי עומד להיכתב. והפעם... הפעם אני בתפקיד הראשי. תודה, ניסים."
*יותם זורק את הז'קט למטה והולך.*
