הזיקנה/ חן

הזיקנה/ חן

הזיקנה מביכה אותך. הזיקנה, מתישה אותך. עם עוד אבן על הגב- ואחת ביד אתה מתהלך, עם שק שלם על הגב. עם שקיות בעיניים, וצרות שאתה סוחב מה כבר נשאר לו? רק נוסטלגיה בלב. לוקח אתך את הזיכרונות כאילו, היו תעודת הזהות שלך. לוקח אתך את הרגשות של כול אותן 'פעמים ראשונות' שחווית. לוקח אתך את המשפחה או שבעצם-הם אותך. אתה כבר לא צריך אף הנאה או מותרות. והכסף כבר- רק לתרופות. כבר שוכח קצת מי זה ממולך, או אולי כבר שכחת מי אתה? לפעמים לא אוכל, כי זה לא כול כך משנה אתה יודע כבר- מה יקרה. גם השינה נהרסת זה כבר לא כמו פעם צעיר כבר לא תהיה אז מה הטעם? מחפש את השיגרה שכול חודשיים מתקלקלת. חדשות אתה רואה בעקביות מתמדת אולי זה הדבר היחידי, שנשאר לך כול ערב. כבר פרשת מהמרוץ נגד הזמן וכבר ממזמן הפסקת לחפש את ההגיון בהיותך עדיין כאן.
 
למעלה