הזוגיות לאן.
שלום לכם. אנחנו נשואים שנה וחצי.רשימת היתרונות שאני יכולה להגיד עליו-בחור טוב, רגוע, חרוץ, ובעיקר-אני אוהבת אותו. רשימת הבעיות-מצב כלכלי יותר רע מבכי רע.מצב זה נגרם מהעובדה שאני מפרנסת יחידה רוב הזמן, עקב מצבו רפואי.ידעתי מראש את מצבו הרפואי לפני הנישואים, אך מצב זה החמיר.אני לא באה אילו בתלונות, הוא לא אשם.אבל-- הוריי ומשפחתי, שבקושי מסתדרים בעצמם, עוזרים מעבר ליכולתם.והוא? פאסיבי.לא מחפש פתרונות, שקוע בייאוש.עקב מצבו הנפשי הלא רגוע, לא מקיימים יחסי מין.התחננתי שיילך למטפלת מינית, הלך כמה פעמים, ואומר עכשיו שאין כסף לזה.הקש ששובר את גב הגמל- בא ממשפחה מבוססת מאוד, אך בכלל לא מסייעת.נכון שאי אפשר לקחת בכוח, אך תלוי גם איך מבקשים.. חוסר האונים שלו משגע אותי.במקום שירים קול, שיתבע עזרה (הוא הולך לארועים במשפחתו שהכסף נשפך כמו מים כאילו הכל בסדר איתו), הוא לא יודע לענות לי איך נשלם חשבונות, איך יחזרו לחיינו חיי המין (אם יפסיק הטיפול אצל המטפלת), איך ישתפר מצבו הרפואי (שוב, אין כסף ללכת לרופאים פרטיים), שלא לדבר על מתי נוכל לחשוב על הבאת ילדים לעולם. אני בת 32, הוא בן 34.וכאילו החיים תקועים, ולא נראית שום התחלה ודחיפה לכיוון העתיד. אני לא רוצה להיות מטפלת שלו, לא רוצה לדאוג כל הזמן, לעבוד ולשנורר כסף ממשפחתי דלת האמצעים, בעוד שהוא יגלה "מסכנות" , יהיה חולה ולא יעשה כלום לשיפור המצב, ויישאר בקשר כרגיל עם משפחתו קשת הלב. יש הצעות?
שלום לכם. אנחנו נשואים שנה וחצי.רשימת היתרונות שאני יכולה להגיד עליו-בחור טוב, רגוע, חרוץ, ובעיקר-אני אוהבת אותו. רשימת הבעיות-מצב כלכלי יותר רע מבכי רע.מצב זה נגרם מהעובדה שאני מפרנסת יחידה רוב הזמן, עקב מצבו רפואי.ידעתי מראש את מצבו הרפואי לפני הנישואים, אך מצב זה החמיר.אני לא באה אילו בתלונות, הוא לא אשם.אבל-- הוריי ומשפחתי, שבקושי מסתדרים בעצמם, עוזרים מעבר ליכולתם.והוא? פאסיבי.לא מחפש פתרונות, שקוע בייאוש.עקב מצבו הנפשי הלא רגוע, לא מקיימים יחסי מין.התחננתי שיילך למטפלת מינית, הלך כמה פעמים, ואומר עכשיו שאין כסף לזה.הקש ששובר את גב הגמל- בא ממשפחה מבוססת מאוד, אך בכלל לא מסייעת.נכון שאי אפשר לקחת בכוח, אך תלוי גם איך מבקשים.. חוסר האונים שלו משגע אותי.במקום שירים קול, שיתבע עזרה (הוא הולך לארועים במשפחתו שהכסף נשפך כמו מים כאילו הכל בסדר איתו), הוא לא יודע לענות לי איך נשלם חשבונות, איך יחזרו לחיינו חיי המין (אם יפסיק הטיפול אצל המטפלת), איך ישתפר מצבו הרפואי (שוב, אין כסף ללכת לרופאים פרטיים), שלא לדבר על מתי נוכל לחשוב על הבאת ילדים לעולם. אני בת 32, הוא בן 34.וכאילו החיים תקועים, ולא נראית שום התחלה ודחיפה לכיוון העתיד. אני לא רוצה להיות מטפלת שלו, לא רוצה לדאוג כל הזמן, לעבוד ולשנורר כסף ממשפחתי דלת האמצעים, בעוד שהוא יגלה "מסכנות" , יהיה חולה ולא יעשה כלום לשיפור המצב, ויישאר בקשר כרגיל עם משפחתו קשת הלב. יש הצעות?
