הזדהות

zivit9

New member
הזדהות

קראתי למטה, על אמא שרושמת על כך, שלפעמים מתביישת בבת שלה, שלא כייף לה ללכת איתה לקניון... דמעות הציפו את גרוני.. לפעמים אני אומרת לעצמי, שאלוהים העניש אותי. הוא העניש אותי על הפרפקציוניזים שלי, בכך שהביא לי ילד כזה. ואני כ"כ אוהבת אותו מצד אחד, ומצד שני כ"כ קשה לי איתו, ולפעמים , כ"כ בא לי להחזיר את הגלגל אחורנית לגיל 4, לפני ההתפרצות של ההפרעה. והוא כ"כ מקסים, האוצר הקטן שלי, שיכול לפעמים להוציא אותי מדעתי, ופעמים אחרות לעשות אותי לאמא הכי גאה בעולם.. ואני אומרת לעצמי, שאם בזה תסתכם ההתמודדות שלי, אז כך אני מעדיפה. אז שרק יהיו בריאים, כי אחרי הכל זה מה שחשוב באמת.
 
אהבה ללא גבולות- מבחן האמהות שלנו

להיות גאות בעצמנו בכל פעם שהם מתפרצים, ואנחנו מצליחות להרגע ולהרגיע ולתמוך ו-להיות שם עבורם. בכל פעם שהתסכולים צפים ונוחתים עלינו- ואנו מצליחות להראות להם שיש עוד דרך, עוד אפשרויות, עוד חיבוק, עוד אהבה של אמא. להיות גאים בהם כל הזמן. גם כשהם לא ממש יודעים מה הם עושים. להמשיך לכוון את הסירה- בכל מצב, בכל תנאי. עבורם. עבור אהבתינו להם. למרות ועל אף הכל. כן, זה מתיש וקשה ולעיתים נדמה ששוחים לנצח נגד הזרם ואין גדה באופק. אבל מבט אחד על פניהם, ומיד אל האהבה הזו של אם לילדה- מספיקה עבורי בכדי לשחות עוד קילומטרים. לא לשכוח כל הזמן- חיבוק ,חיוך והמון אהבה.
 

esty104

New member
מסכימה לכל מילה. לא קל. שיהיו בראיי

בראיים! ולנו כח להבין אותם ןלמצוא את הדרך הכי טובה!
 
למעלה