הזדהות

shay1703

New member
שלום מיכל

האם תוכלי להרחיב מהו ההבדל לדעתך בין מחשבות לרגשות? האם את סבורה כי ניתן (ואף הכרחי) לשלב בין השתיים?
 

shaiatsu

New member
ההבדל בין מחשבות לרגשות

שלום שי , לדעתי ומניסיוני אין הבדל גדול בין רגשות ומחשבות שניהם בעצם שני פנים של אותו שומר ראש , שמטרתו לתת לנו סימנים לסכנה , להגן עלינו מפני פגיעה מהותית. אולי הרגשות אמורים לתפוס צורה יותר פיזית - תחושתית והמחשבות צורה יותר מנטלית - מלל פנימי,הרבה פעמים הם מתחלפים אחד עם השני רגש מעורר מחשבה ומחשבה מעוררת רגש , בכל מקרה , תפקידם כמגינים קצת יוצא מפרופורציה כשאנו שוכחים שהם רק מגנים ולא סוהרים שלך שי
 
הי shay1703 ...

האם תוכלי להרחיב מהו ההבדל לדעתך בין מחשבות לרגשות? נניח שאתה חושב בתוך עצמך (אני דפוק! אני דפוק!) ואז בעקבות המחשבה הזאת אתה מרגיש רגש מסוים (לא חייבים שיהיה לרגש הזה שם).... האם את סבורה כי ניתן (ואף הכרחי) לשלב בין השתיים? אני לא כל כך מבינה את השאלה. הרגשות והמחשבות אצל רוב בני האדם כבר מראש מעורבבים. אנו חושבים משהו ומרגישים בעקבות זה משהו, אנחנו מרגישים משהו וחושבים בעקבות זה משהו....וכו' וכו'..... אם אתה שואל את דעתי, אז נרהא לי שכדאי לאדם להכיר את מחשבותיו, ואת רגשותיו. אבל באמת להכיר אותם. לדעת איזה מחשבות הוא מזין לעצמו, להכיר את ההרגלים המחשבתיים שלו, להכיר את הרגשות שבתוכו ועוד. אחרי שאדם יכיר את מחשבותיו ורגשותיו, הוא יכול להתחיל לעבוד איתם.
 

shay1703

New member
תיעול וכיוון

מה שאת אומרת למעשה זה שהאדם יכול לשלוט/לכוון/לתעל את רגשותיו באמצעות המחשבות ואו אז יגיע האדם אל השלום והנחלה עם עצמו. אני מסכים איתך כי במצב העניינים הרגיל המחשבות והרגשות מעורבבות וקשה להפריד ביניהן. מעין כאוס :) מה לגבי רגש במובן של אינטואיציה ("תחושת בטן") האם לא ראוי לעיתים להזדהות דווקא עם הרגש? שהרי לעיתים דווקא המחשבה עלולה לפגוע בך. לדוגמא: ע"פ המחשבה-ההגיון איני מוכשר בכדי...אבל אני יש בי תחושה, רגש, כי אני "יכול לעשות את זה" למרות המחשבה, וההגיון שלכאורה אומרות לי אחרת.
 
ומי אמר שתחושות בטן נכונות?...

כשהחלטתי לפעול מתוך ספונטיות והעזות ותחושות בטן נתת לבטן להוביל אותי והשלמתי עם ההחלטה אך הרבה פעמים הבטן נגנה והמנגינה לא היתה נעימה ונכונה פעם פעלתי על ידי רגש ותחושות בטן היום רק לאחר התבוננות ושליטה מתוך אמונה בדרך שבה אני מאמינה
 

shay1703

New member
רגש או אינטואיציה

מייצג בעיניי משהו בראשיתי וטהור (pure) שאולי ניתן לפתח אותו אבל לבטח לא ניתן ללמוד אותו. הוא מולד. יש המכנים זאת "חוש שישי". כמובן שאיני מתכוון לרגש במשמעות של פעולה ספונטנית או במשמעות של להיפגע, לקנא, עצב, שמחה וכד'. אני כשאני אומר רגשות אני מתכוון למשהו יותר עמוק. אני מרגיש בתוכי בצורה מוחלטת (עוד מילדות לדעתי) כי אלהים (או הכח) הוא דבר חי וקיים ופועל. אני פשוט מרגיש ויודע. ד"א: לא תמיד קל לזהות מתי מדובר בתחושת בטן אמיתית (או חיובית) ומתי מדובר בתחושת בטן מוטעית (או שלילית), ולכן בתחילת דבריי התכוונתי שזהו דבר הניתן לפיתוח, אבל לא ללמידה.
 
אפלייה זה רגש או מחשבה? תמהתני..

מה היית אומרת אם הייתי מספר לך שבמכון ויצמן ברחובות שחושב את עצמו למרכז הקידמה של מדינת ישראל יש יום יום ושעה שעה אפלייה בוטה נגד נכים? להיות נכה זה לא לוקסוס במדינה שלנו. אבל שנכים יסבלו מאפלייה במכון ויצמן היית מאמינה?
 
היום עם שניהם,

בעבר היתה לי הפרדה מוחלטת בינהם מעודף רגישות ומעוד הרבה דברים שהפריעו לי בדרך. היום המחשבות והרגשות משלבות ידיים והולכות זו לצד זו.
 

גיטרה

New member
מעורב ירושלמי

רציתי תחילה להגיד שאני מזדהה ברגשות, אבל אחרי התבוננות ראיתי שזה לא לגמרי רגשות, אלא מעורבת בהם גם תבונה והתבוננות. ואז נזכרתי שיש מושג שנקרא "אינטלגנציה רגשית" ואני חושב שאני מזדהה באמצעות מה שנקרא כך. זה מין משהו מעורב, יש בו את הצד הרגשי, את המחשבה וזה לא זה ולא זה.
 
ואני רציתי להגיד מחשבות...

ולאחר התבוננות לאחר קריאה היתה לי נטייה שהם הולכים יחד ולאחר התבוננות החלטתי שהם לא הולכים יחד וקודמת המחשבה ולמה זו ההחלטה? באמת חשבתי שכשאני חושבת על דבר עצוב מתוך האמנות שלי או מתוך מה שהפנימו בי הוריי והחברה עולה לי מיד כאב וכאן הזדההתי עם חלקכם שמחשבה ורגש הולכים יחד אך קרה לי הרבה מקרים שדרך המחשבה שלי שניתחתי ופירקתי את הפרשנות של אירוע שליווה בעצב והעלמתי אותם וכבר לא חוויתי שם כאב ועצב ואף הפסיק להיות חלק שעלה והקפיץ אותי כלומר למחשבה יש שליטה על הרגש אם להיות או להעלם ביחס לאותו אירוע מקוה שהבהרתי את עמדתי
 
בדיוק ../images/Emo45.gif

בעקבות מחשבות יכולים לעלות לנו רגשות כואבים או שמחים או אחרים. ובעזרת מחשבות אפשר לנקוט עמדה לגבי הרגשות. יכול להיות רגש כאב שאנו חשים (למשל, מישהו אמר לנו יא דפוקים), אבל נוכל לנקוט עמדה ולעבוד עם זה, ואז הרגש ישתנה.
 
עם שניהם

אם בנו של בן זוגי יגיד לי דבר שעשוי לפגוע בי מבחינת הרגש, אני אעלב. אם לא אשתמש במחשבה אהיה מובלת ע"י הרגש ואולי אחליט להתעלם ממנו כדי שלא אפגע שוב. אך אם אשתמש במחשבה, אני אבין שהוא בסך הכל ילד קטן ויכול להיות שאין לו מושג מה משמעות מה שהוא אמר או איך לי אישית זה גורם להרגיש. ואם אשלב את שניהם ביחד, אני אהיה מסוגלת להגיד לו מה משמעות הדבר שהוא אמר ואבקש ממנו שלא יחזור על זה יותר. ולעומת זאת, אם הייתי מובלת ע"י המחשבות בלבד היום לא הייתי נמצאת עם בן הזוג בגלל ש90% מהמחשבות פשוט זעקו שלא להיות איתו אם לא יותר אחוזים מהמחשבות. מאידך, המחשבות שעקו 100% ברגש טהור כן לככת על זה ולהיות איתו. השילוב של שניהם עזר לתכנן את העתיד ולא רק להסתכל על הרגע למרות שכאן משקל הרגשות חזק יותר ואילו במקרה הראשון, משקל המחשבות חזק יותר. מבחינתי, אי אפשר בלעדי אחד מהם. הם הולכים יד ביד ומאזנים אחד את השני. אם מובלים ע"י אחד מהם חסר פן שלם שאפשר להסתכל עליו שהוא חלק מהתמונה השלמה.
 
שלום לך פרי האסור...

שמחתי לראותך כאן (זוכרת אותך מפורום אחר) לגבי דברייך נכון ש"אי אפשר בלעדי אחד מהם" אך השאלה שנשאלה עם מה יותר אנו מזדהים עם הרגש או עם המחשבה? אין זה אומר שאם אני מזהה קודם ויותר עם המחשבה אני לאחר מכן לא יוצרת רגש הכוונה שלי שאני מפעילה חשיבה לפהנוח האירוע ומכניסה רגש ולא מפעילה רגשות ונסחפת ולאחר מכן חושבת ואם זה קורה לי כמו תחושת בטן וכו' אני מיד מכניסה מחשבה להבין מדוע ולמה? זה נכון לא נשמע טבעי אבל נלמד פעם כשהייתי פוגשת אנשים משהו מיד היה קופץ ושופט את האנשים ומשהו מהאמונות שלי (משהו מהעבר) היה מפעיל את הרגש ההתנגדות עם הזמן למדתי שאת אותם האנשים שדחיתי הם אנשים שדומים לי או שאני פוחדת להראות כמוהם אך עדיין הם אישית לא עשו לי דבר רע שארגיש דחייה או התנגדות וכאן הרגש שלט וכלל לא צדק כי עם הזמן הסתבר שהם הפכו להיות החברים הכי טובים והמחוברים אלי כך למדתי לשלוט ולהכיר את האמונות שלי מהעבר ולשלוט עליהם דרך המחשבה ולא לתת לרגש להוביל אותי מקוה שהצלחתי להבהיר את עמדתי יחד עם זאת שהסכמתי גם עם עמדתך שהם אמורים להשתלב
 
זה תלוי בסיטואציה

כאמור בשתי הדוגמאות שנתתי. בראשונה, (אומנם עוד לא קרה מקרה כזה אך אני יכולה להשוות אותו למשהו אחר) מפנים, הרגש נותן אותותיו לעומת זאת, במציאות ישנה ארשת אחרת שקשורה למחשבות כשבו זמנית, בפנים מתחולל משהו אחר, משהו ריגשי. תסכימי איתי שבריב (לא כולם אבל הרבה) קודם אומרים ואח"כ חושבים. לכן אנחנו פוגעים הרבה ואח"כ מתנצלים. לעומת זאת, אם תכעסי על הבוס לא תוכלי להגיד דברים שכאלה כי מהם לא תהיה חזרה ואז המחשבה כאן דומיננטית. לא ניתן להגיד שאנחנו מובלים על ידי תכונה אחת והתכונה השניה באה אח"כ כי זה רק בהתאם למצב בו את עומדת.
 

shay1703

New member
../images/Emo45.gifמסכים

מילת הקוד היא איזון. כמובן שככל שהאדם יהיה ברמת מודעות עצמית גבוהה יותר כך יוכל לפעול טוב יותר, ולהגיב בהתאם.
 
למעלה