הזדהות

[jongler]

הזדהות

שלום לכולם ההזדהות זהו השקר הכי גדול שאנשים משתמשים בו יומם וליל המילים יכולות להיות זהות אך המשמעויות שונות אני לא יכול להיות את, אתה או הם כמו שאת או אתה והם לא יכולים להיות אני. אני אף פעם לא הרגיש כמוהם, אני אף פעם לא אחווה את אותה חוויה, כל רגע שונה, כל מצב הוא אחר, לכל אחד משקפיים משלו. לא המילים חשובות וגם לא הטונציה אלא המהות שמאחורי המילים, המהות שמאחורי המסר, לעולם איני יכול להזהות עם שום דבר וברגע שהזדהתי עם סיפורו של אחר תפסתי למעשה בעלות על החוויה שלו- חוויתו הפרטית, האישית שלעולם לא תהיה שלי, אינני יכול להבין אחר אני רק יכול לספוג אותו את ההויה שבו. המסר שברווח שבין המילים משמעותי לעיתים יותר מן המילים עצמן אל לנו להזדהות כי אנו מרמים את עצמינו, הדבר יכול להזכיר לנו ארועים מן העבר אך לא יותר. באהבה JonGler

 

[דרייה]

גון גלר.....מאיפה באה המילה הזדהות?

 

[יופיאל]

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

מדוע אתה חושב שזהו שקר? אולי מפני שלא חווית הזדהות אמיתית? אף פעם לא שמחת שמחה של מישהו אחר? אף פעם לא בכית בשביל מישהו אחר? או שכן חוית את זה וזה הפחיד אותך? אני יודע על עצמי שלפעמים אני חש כאב פיזי של אנשים אחרים (ובמיוחד מישהי ספציפית...) ההזדהות מגיעה למצב כזה שאנחנו אדם אחד , ולמרות שאני יודע שזה לא שלי , אני חווה את אותו הדבר. הזדהות היא רמה של רגש כלפי האחר , שבה אתה ``נכנס`` לתוך השני. הזדהות תקרה כשאתה עם אנשים דומים/זהים לך. אנחנו אמנם נפרדים בעולם הגשמי , אבל ברוחנו כולנו מחוברים , וכשאנחנו מזדהים אנחנו מכירים בחיבור הזה. כולכם נמצאים בתוכי ואני נמצא בכולכם ``כולנו רקמה אנושית אחת חיה`` וזו הסיבה שאנו צריכים לאהוב את כולם ולסלוח לכולם , ואהבת לרעך כמוך. ברגע שנבין שכולנו אחד , העולם ישתנה. איך יהיה שלום בעולם כשאין שלום בין אדם לחברו? כל המריבות יכלו להפסק ברגע שאנשים היו מזדהים אחד עם השני. תאר לך שאתה מרביץ למישהו , אם היית מזדהה איתו היית מסוגל לפגוע בו? היית פוגע גם בעצמך באותו רגע... ובכל מקרה היית פוגע גם בעצמך , רק לא היית מודע לכך. בעזרת ההזדהות היית מבין את זה... בעזרת ההזדהות אתה יכול להבין את הצד השני , ולסלוח. כי הצד השני , גם אם הוא נראה הפוך , הוא עדיין חלק ממך. באור ואהבה , יופיאל המלאך

 

[jongler]

שוב נפלתי....

עולם המושגים שלי שונה אך בכל זאת זהה, אותם מושגים אך משמעויות שונות, אין הכתב יכול להחליף את ספיגת האדם. ועדיין אין אני יכול להזדהות עם דבר, אני יכול לחוות את החוויות שלי מן העבר ומן הפרשנויות שלי אך לא את אותה חוויה בדיוק כפי שהצד השני חווה ומכאן באה הסובלנות, אין אני יכול לבוא בטענות לאיש, אין אני יכול לבוא לאדם ולאמר לו שלא הבין אותי, כל אדם הוא עולם ומלואו יחודי ומיוחד ובכל זאת , יופיאל, אותו הדבר - הוקרצנו מאותו החומר, אנחנו פועלים בצורה זהה, אני יכול להבין מהיכן אתה פועל אך לא את החוויה, אתה יכול להזכיר לי חוויה מעברי ולעלות דימעה בעיני אך זו אינה הזדהות - זה להיות בעולם שלך, אני מוחק את עצמי ומתמסר לסיפור שלך, מוחק את הפרשנויות ומתחבר אליך, אין אני ואתה יש רק אחד! שנינו נהפכנו לאחד , אני המקשיב שנמצא בהקשבה לעולמך כבר איננו, אך אינני מזדהה משום שברגע שהזדהה איתך ה``אני`` יעלה ואז אין התמסרות, אין הקשבה, אני כבר לא בעולם שלך. ``הזדהות`` זה אני והסיפור שלי מול אתה והסיפור שלך שני אנשים, שני קווים מקבילים ואז אין אהבה ואין התמסרות. יופיאל כולנו זהים ולכן החיים כל כך פשוטים, השאר הכל סיפורים.... באהבה JonGler

 

[פרי מגדים]

שוב נפלת ?

ג`ונגלר היקר ! לא מתאים לך, לשיטתך, להזדהות עם רגשות שליליים שבתוכך, כמו רגש של כשלון. ג`ון יקר, אתה לא נפלת, נכון, הסברך לא היה מספיק מושלם, (וישמור אותי האלוהים מפני הרצון להיות מושלם... !!) הסבר שהתחדד בעזרת המלאך שלנו. בשביל זה אנחנו כולנו פה חברותא שלומדת ביחד ומתפתחת ביחד. פרי-מגדים

 

[יופיאל]

אני מזדהה איתך

אני חושב ששני המקרים הם רמות של הזדהות , כי יותר קל ``להכנס`` אל תוך האדם השני אם עברת חוויה דומה , קל לך יותר להתמסר. בכל מקרה , אנחנו מתכוונים פחות או יותר לאותו הדבר באור ואהבה , יופיאל המלאך

 

[jongler]

יופיאלי

שוב, אני אחדד נקודה : אין קל וקשה, הכל קל ללא מאמץ, להתמסר זה להיות ללא מאמץ כלל, אין מה ``להכנס`` לאדם השני זה להיות האדם השני כי אני כבר איננו, אין בי זכרונות, אין בי שיפוטים, אין עבר ואין עתיד - יש אתה. ברגע שאקשיב לסיפורך וסיפור דומה יעלה בזכרוני - אני עזבתי אותך, זה אני והסיפור שלי מולך והסיפור שלך, אני שומע אבל לא בהקשבה, אני עם הפוקוס אליי ולא אליך - איבדתי אותך, שמתי את עצמי במקום הראשון. בהתמסרות אני סופג אותך ללא פעולה כלל, אני מתחבר אליך ונעלם בך סופג את סיפורך כפי שאתה מציג אותו ללא פרשנויות, כשתראה עצב אבכה, כשתראה שימחה אצחק, זו אהבה! - כי כולנו רקמה אנושית אחת. באהבה JonGler

 

[look_out]

אהבתי

מעניין ונחמד לקרוא את הודעותיך והסבריך... באור ואהבה...

 

[jongler]

שוב נפלתי....

עולם המושגים שלי שונה אך בכל זאת זהה, אותם מושגים אך משמעויות שונות, אין הכתב יכול להחליף את ספיגת האדם. ועדיין אין אני יכול להזדהות עם דבר, אני יכול לחוות את החוויות שלי מן העבר ומן הפרשנויות שלי אך לא את אותה חוויה בדיוק כפי שהצד השני חווה ומכאן באה הסובלנות, אין אני יכול לבוא בטענות לאיש, אין אני יכול לבוא לאדם ולאמר לו שלא הבין אותי, כל אדם הוא עולם ומלואו יחודי ומיוחד ובכל זאת , יופיאל, אותו הדבר - הוקרצנו מאותו החומר, אנחנו פועלים בצורה זהה, אני יכול להבין מהיכן אתה פועל אך לא את החוויה, אתה יכול להזכיר לי חוויה מעברי ולעלות דימעה בעיני אך זו אינה הזדהות - זה להיות בעולם שלך, אני מוחק את עצמי ומתמסר לסיפור שלך, מוחק את הפרשנויות ומתחבר אליך, אין אני ואתה יש רק אחד! שנינו נהפכנו לאחד , אני המקשיב שנמצא בהקשבה לעולמך כבר איננו, אך אינני מזדהה משום שברגע שהזדהה איתך ה``אני`` יעלה ואז אין התמסרות, אין הקשבה, אני כבר לא בעולם שלך. ``הזדהות`` זה אני והסיפור שלי מול אתה והסיפור שלך שני אנשים, שני קווים מקבילים ואז אין אהבה ואין התמסרות. יופיאל כולנו זהים ולכן החיים כל כך פשוטים, השאר הכל סיפורים.... באהבה JonGler

 

[דרייה]

נפילה?אולי לצורך עליה?לא נפלת.....

מסתבר כולנו בסופו של דבר אומרים אותו דבר , אך,משתמשים במילים שונות ו..אחרות..לאותה המשמעות שהיא ממבט האישי שלנו.. העטיפות שלנו..צבעם לעיתים שונה אך,החומר..החומר אותו דבר... שבוע נפלא לך,אור...לך ולכולם

 

[פרי מגדים]

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

הרגשתי ממך הרבה רגש, הרגשתי ממך הרבה אהבה, אכן כולנו רקמה אנושית אחת חיה ! תודה לך מלאך !! אגב, השורש של המלה הזדהות הוא: זהה, (ו- זהה, באה כנראה מהמלה: זה), לכן, ההזדהות משקפת את הרצון להיות זהה לזה-, להיות כמו זה- ואילו אתה, כך נראה לי מתכוון ל-אמפתיה, שמשמעותה היכולת לשים את עצמך בנעלי הזולת. (מעניין, יש מלה בעברית לאמפתיה ?) שים לב להודעה הנוספת של ג`ונגלר שבה הוא מסביר את דעתו בקשר להזדהות, נאמן לשיטתו, הקיצונית לפעמים, אך בהחלט מעוררת למחשבה. פרי-מגדים

 

[דרייה]

חיוך על שפתיי,על זה הבוקר..שבוע טוב

 

[פרי מגדים]

וחיוכך העלה בי חיוך לפנות ערב...

שבוע טוב לך דריה יקרה, פרי-מגדים

 

[jongler]

קיצוניות

היי פרי מגדים ישנה אפשרות לראות את החיים כפי שהם , בשחור ולבן ללא אפור, ללא עכבות של מחשבה ושכל, לספוג את הקיים בגלל שהוא קיים. 99% ממשהו זו לא המשהו זה פשוט זה 100% זה המשהו וגם זה זה. אתה יכול לכנות זאת קיצוניות, ביחס לחיים שהורגלנו אליהם אז כן זו קיצוניות, אך זו הדרך שאני בחרתי בה משום שראיתי תוצאות, חוויתי דברים שאני רועד כל פעם שאני מדבר עליהם וזכיתי לחוותם רק בדרך זו. אני חולק את דרכי עימכם כאן וסופג את דרככם, אני עדיין במסע משום שרק נגעתי, אני אגיע רק כשהחליט לסיימו. תודה לך פרי מגדים על היותך אתה נתת לי המון. באהבה JonGler

 

[פרי מגדים]

קיצוניות

ג`ונגלר יקר, האם תהיה מוכן לשתף אותנו בדברים שחווית, דברים שאתה רועד כל פעם שאתה מדבר עליהם ושזכית לחוותם רק בדרך זו. בברכת טוב, פרי מגדים.

 

[jongler]

החוויה

פרי מגדים יקר קצרה היריעה מלהכיל את אשר קרה וקורה אך עם כל זאת ארוכה מדי... התרחש הדבר רק לאחר שקלטתי שהכל זה כלום, קלטתי מה מניע אנשים, קלטתי כיצד אני רימיתי כל החיים והייתי רחוק מן האותנטיות כמרחק שנות אור. אין אני מדבר על ידיעה אלא על חוסר ידיעה, רק לקלוט לא יותר, לא ידעתי למה לצפות ולכן לא ציפיתי ואז זה לראשונה קרה. בפעם הראשונה בחיי אלה טעמתי את הלא כלום, אני אינני! אני חלק מהכל והכל הוא אני, הציפורים, הנמלים, העצים והשיחים, האנשים, המכוניות, האבנים כולנו מקשה אחת. וזה פורץ , זה פורץ מכולי, זה פורץ בתחילה מהלב, אני בפעם הראשונה לאחר שנים באושר ובאהבה, אין רגשות כי זה היה מעבר, הראיה חדה מתמיד, אני לא מרגיש את הגוף אני מרחף אך על הקרקע, הלכתי זקוף כמו שלא הלכתי מעולם, במבט אחד על אדם ידעתי מה מונע ממנו לחוות את אותה חוויה כמוני והיכן הוא מרמה ואיזה תפקיד הוא בחר לעצמו שלא במודע לשחק על מנת לשרוד... אך החוויה מוכרת, כבר חוויתי אותה מתי שהו אך בזמנים קדומים, יתכן בגיל ינקות לפני שהשכל התפתח והשתלט על תודעתי ומיצור חי הפכתי ליצור שורד, עוד לפני שהשפה התפתחה בי, לפני שהחברה נהיתה חלק ממני. אנשים שהיו איתי שאלו אותי ``מה קרה לך?`` ,``מה עברת?``, ``כיף להיות לידך``, בדיעבד החוויה נמשכה קרוב ל-12 שעות והיא דאכה משום שפחדתי, משום שחשבתי מה יקרה כשזה יגמר.... וזה נגמר. טעמתי משהו ממהות החיים, שאין אני יכול להעבירה במילים רק לחוות, ומאז נגעתי התקרבתי והתרחקתי מאותה נקודה מספר פעמים, קיום אני יודע מה אני לא יודע, כל חיי השליתי את עצמי שאני יודע עד שקלטתי שאני לא יודע שאני לא יודע ומכאן התחיל הטיפוס מעלה. זוהי רק חוויה אך זהו הכל ולא כלום בדיוק כמו החיים עצמם. באהבה JonGler

 

[פרי מגדים]

החוויה

תודה לך ג`ון ידיד יקר ששיתפת. אני עוד חושב וחווה, או אולי למדתני, קודם חווה ואח``כ חושב, בכל אופן תגובה תבוא, בינתיים, הרבה טוב וטוב ועוד פעם טוב. פרי מגדים.

 

[פרי מגדים]

החוויה

שני מיני כל-דבר יש בכל העולמות, קונסטרוקציות משוכללות יותר וקונסטרוקציות משוכללות פחות. על-כן שווים כל העולמות פחות-או-יותר... היינו ילדים והיינו גם זקנים כאשר נאבקנו על ההישרדות ועל ההתקבלות וכאשר המתנו את עצמנו על שווה פחות ועל שווה יותר... ונולדנו מחדש כאשר חווינו לפעמים פחות ולפעמים יותר: חוויה של אחדות, שאין בה פחות-מידי ואין בה יותר-מידי, שכל אחד מאתנו הוא חלק מנשמת-כל-חי... אור ואהבה לך ג`ונגלר מכל הנשמה, פרי מגדים

 

[jongler]

יום מדליק גם לך

 

[פרי מגדים]

החוויה (המשך)

ג`ונגלר יקר, בקשר לחוויה שתיארת הייתי רוצה ברשותך לצטט לך כמה משפטים, מספר בשם: ``החוויה המיסטית`` מאת בן-עמי שרפשטיין, הוצאת עם עובד, עמ` 11: ``הבחן הרגיל למצב המיסטי הוא הידיעה הוודאית שאתה זוכה למגע הישר, שמצועף היה קודם-לכן, של המציאות כשלעצמה... ככל שהיא מורגשת ביתר-תוקף, היא מעמיקה יותר ויותר לחדור לתוך האני... עד שמושגת זהות, או לפחות קרבה הדוקה, בין האני למציאות... מקום שם נגוזים כל הפחד, הכאב, האשמה והחרדה ומקום שהוא (בעל החוויה) נכנס למצב בל-יתואר של התרוממות-הרוח, שוויון- נפש או שלמות`` נשמע לך מוכר ? ואגב, אתה כותב: ``קלטתי כיצד אני רימיתי כל החיים והייתי רחוק מן האותנטיות כמרחק שנות אור``, הצורה שאתה מתאר את השינוי שחל בך בטרם חווית את החווייה (כאשר החוויה מצדיקה ומחזקת את השינוי), הזכירה לי מצב של המרה , המרה מקיצוניות לקיצוניות, כמו ממצב של חזרה בתשובה או בשאלה, או המרה מקדשה לקדושה ולהיפך, או מעבריינות לאזרחות טובה, או ממצב של חוסר רצון למחוייבות למצב של מחוייבות מוחלטת... וכדומה. מה דעתך ? תבורך בבחירתך ובדרכך, פרי מגדים.