הזדהות

[Mist2]

הרעיון זר לנו

כיוון שאנו לא יודעים ולא מסוגלים אפילו לדמיין התנהלות בחיים אלה ללא הזדהות.
האדם חושב שלא ניתן לחיות ללא הזדהות.
לאמתו של דבר, ללא הזדהות ניתן לחיות נכון וטוב יותר.
וכמובן שכל תפקודינו ימשיכו לפעול גם ללא הזדהות, התפקוד השכלי, הרגשי, התנועתי ונאינסטינקטיבי.

כאשר אדם מזוהה, כל תשומת ליבו מופנת אל מושא ההזדהות.
ניתן לצייר זאת בקו עם ראש חץ אחד היוצא מהאדם לכיוון מושא ההזדהות.
במצב זה האדם לא יכול להיות ברגע ולזכור את עצמו.
כאשר מצליח האדם לחלק את תשומת ליבו, ומפנה תשומת לב גם לעצמו, כלומר כעת מופיע קו עם 2 ראשי חץ, או אז הוא מתקרב מאוד להיות ברגע.

 

[ינוקא1]

אם אנחנו מדברים על אותו הדבר

(וזה "אם" די גדול למען האמת) ,

אז להבנתי , כאשר אין הזדהות , אין יותר רגשות.
הרגש הוא ביטוי להזדהות אישית עם מצבים.

במצב של "חוסר הזדהות" , אינך בעל נגיעות אישיות ואינטרסים.
למשל אם תשמע ביקורת על עצמך או רעיונותיך , אתה תדון בה ענינית ואובייקטיבית בלי קשר לזה שרעיון מסוים הוא "שלך".
זו בעיני דוגמה אמיתית ל"חוסר הזדהות" , ואינני מכיר הרבה אנשים שמתקרבים לזה.

ממילא במצב כזה , ההבנה בולעת את הרגש.
המישור הרגשי "נבלע" במישור השכלי.
המישור השכלי הוא מישור לא אישי , וכשאתה חסר הזדהויות , פעולותיך הן בעיקר שכליות.

אתה רואה את הכל בצורה אובייקטיבית וקרה כצופה חסר פניות , ולא בצורה סובייקטיבית.

 

[Mist2]

זה נכון כאשר מדובר ברגש שלילי

אבל אין כל קשר לרגש אמתי וחיובי.
ואפילו ההפך ממה שאתה אומר, התפקוד הרגשי הופך לנורמלי.
אתה יכול לשמוח או לאהוב, ודברים יכולים להכאיב ללא הזדהות.
&nbsp
ההזדהות מגיעה ומתלבשת על התפקודים, חוסר הזדהות מאפשרת פעילות נורמלית של התפקודים ולא כפי שאתה מתאר אי פעולה של התיפקוד הרגשי, כלומר נכות.

 

[ינוקא1]

אתה יכול עדיין להרגיש שמחה אהבה או עצב ,

אבל הם מאוד שונים מרגשות "רגילים" :

הם לא קשורים אליך אישית , הם כמו "עונג" , כאב או אהבה המגיעים מתובנות עמוקות.

אני עומד במאה אחוז אחרי מה שאני אומר -
בחוסר הזדהות , הרגשות נבלעים על ידי ההבנה.
מה שנשאר זה רק תובנות , ו"רגשות" הנובעים מתובנות.
הם מאוד שונים מרגשות רגילים ואישיים , ובקושי ניתן לכנותם "רגשות".

דוגמאות ל"רגשות" כאלו :
זה כמו ההתפעמות למראה נוף מדהים , זה כמו ההתפעמות לאחר "נפילת אסימון" שמשנה לך את תפיסת המציאות , זה כמו הגעגועים אחרי מנגינה איטית ויפה.

זה לא כל כך "רגשות" במובן הרגיל , אך אין מילה לזה.
"התפעמות" זו אולי המילה הכי קרובה.

 

[Mist2]

לא משנה

מה קורה אתך לגבי התרגיל שלי, אתה בא?

 

[ינוקא1]

יש לי את התרגולים

הקבועים שלי שאני עושה עם עצמי , וזו גם הסיבה שאינני משתתף כל כך במדיטציות של בן.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[הקוסמת הורודה2]

ינוקא אי אפשר להכנס לרשומה רק למשתמשים רשומים

אני לא מתכוונת להרשם ...

 

[רועי החושב]

קישקוש

כדי ללכת מעבר לרעיון אתה צריך לתת לרעיון הזה לשקוע עמוק לתוך הכרתך, ואפילו לתת הכרתך.
ההתנכרות לרעיון, ה"אי הזדהות", היא סתם התחבאות בתוך פרשנות אד הומינום בלי להתמודד עם התוכן של הרעיון.
הרעיונות עצמם הם טוטאליים. מי ש"מתרגל הפסקת הזדהות" עם רעיונות הוא אידיוט שלא הבין את הרעיונות האלו. שחושב שהוא יכול בכלל להגיד לרעיונות איך להתנהג בהכרה שלו.
רעיונות כופים את עצמם על הכרתו של אדם.
כאשר האדם מכיר רעיונות רבים שסותרים זה את זה ומפרקים זה את זה- אז משהו מתחיל להבקיע מתוך הכרתו, רעיון חדש. מתוך המתח בין הרעיונות- בוקע רעיון חדש.
אותו הדבר נכון לגבי רגשות, שהם גם כן רעיונות.
אי הזדהות כטכניקה זה הדבר הכי אידיוטי ששמעתי בימי חיי.

 

[ינוקא1]

שצף קצף רחש בחש

קשקוש בלבוש אדיוטי במיוחד

&nbsp

 

[רועי החושב]

מעניין שיש אנשים שאין להם סיכוי להבין

דברים שאינם בגובה דשא. זו באמת תופעה משונה בעיני ואני לא יכול להסביר אותה. יש לי תיאוריות שונות- פסיכולוגיות, קוגניטיביות, סביבתיות, לינגוויסטיות וכ"ו אבל אני באמת לא יודע.
בכל אופן אני מתיר אותך בזאת מכל חובה להתמודד עם תוכן דברי ואתה רשאי לחזור לספקטרום השיחה השבלוני שלך (לא שיצאת ממנו אי פעם). אני לא מתכוון לשכנע אותך בדבר כי זה שקול לכוונה לשכנע פרה בנכונות של משוואה ריבועית. כל עוד אין הבנה- אין בסיס לדיון.

 

[סינבד]

הפעם אני עם רועי...

לא שאני חכם כזה גדול, או ידען גדול מעבר למה שנסיון חיי הוביל אותי ללמוד, אלא שהניסיון הזה מלמד אותי שיש בנו מעין חומה מנטלית שאליה מתנפצים כל הרעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו "יודעים" על העולם.
כדי להרחיב את תפיסת העולם שלנו (והרי הארה שאינה מאירה את כל עולמנו איננה שלמה) שומה עלינו לנשום נשימה עמוקה, להרשות לרעיונות "מופרכים", "אוויליים", "בלתי אפשריים (YOU NAME IT), לחלחל אל תוכנו, אל מעבר לחומה. לשקוע אל תוכנו ומשם ורק אחרי שעיכלנו את המסר שקיבלנו אל תוכנו אנחנו יכולים לבחון אותו לאשורו ולבחור אם לקבל אותו אם לאו.
אבל ה"פינג" שמשמיע הרעיון שנתקל בחומה וניתז ממנה, מלמד שלא היתה לשומע הזדמנות לבחון ולהעריך את ערכו של הרעיון. הוא נדחה על הסף.

אין זה מן הנמנע שרוב הרעיונות שאנחנו שומעים אינם ראויים ליותר מ"פינג" של הִנַתְזוּת מן החומה. ובכל זאת, אם לא נלמד לסגל לעצמנו את היכולת לבלוע גם רעיונות זרים ומוזרים לעולם לא נוכל לצאת מן המסגרת שבה אנחנו כלואים.

אחד הכלים שעזרו לי ללמוד לקבל דברים בלתי מתקבלים על הדעת הוא האמירה: "זה שאני לא מאמין במשהו לא הופך אותו לבלתי קיים".

 

[s i s u]

אם כבר להזדהות אז עם המודעות בתקווה שגם זה ייעלם אחכ

 

[בן טל-שחר]

אי אפשר להזדהות עם המודעות.

אפשר להזדהות עם הרעיון של מודעות.
מודעות היא ההיפך מהזדהות.
והכי חשוב: בלה בלה בלה (זה שם באור מדוייק יותר את מה שציינתי בשאר חלקי ההודעה).

 

[Mist2]

בודאי שאפשר להזדהות עם המודעות

אתה יכול להיות מודע לרגע, ובשאר חיכך להזדהות עם הרגע הזה.
וגרוע מכך, גם ברגע המודעות, חלקים הפעילים ברמה נמוכה יותר של התודעה, יכולים להזדהות.

 

[בן טל-שחר]

ובכן...

1. מבין היטב למה אתה מתכוון.
2. תודה על התזכורת התמיד חשובה: "גם ברגע המודעות, חלקים הפעילים ברמה נמוכה יותר של התודעה, יכולים להזדהות".
3. כוונתי כאן במלה "הזדהות" קרובה יותר למובן שבו מכונה איננה יכולה להזדהות (או לא להזדהות) כשם שאיננה יכולה להתעורר (או לישון).

 

[בן טל-שחר]

תוספת

אינני יודע למי אני כותב את הדבר הבא, שיש בי נביעה לכתוב (לא נראה לי שזה לך, מיסט):

ההזדהות תמיד כאן, מפוזרת בינות לדברים כפוטנציאל היבלעות מעושן, גם אצל אדם ער.

 

[Mist2]

לא מסכים עם 3

 

[בן טל-שחר]

אין מה להסכים או לא להסכים - זאת רק המשמעות שאליה התכוונתי.

במקרה זה.
אולי אתה סבור שהיא איננה המשמעות המקובלת או הנפוצה (חחח) או הנכונה (!) למלים "הזדהות" ו"התעוררות".
אפשר להשתמש במלה "הזדהות" בשתי הצורות וגם בטווח שביניהן. היא מועילה כשמשתמשים בה באופן מועיל ומיומן, אחרת, ככל מלה אחרת, היא חסרת-תועלת לענייננו.
על כל פנים, קל לי להתחבר למשמעות אליה התכוונת; ולכן הבנתי את דבריך. במובן זה, המכונה יכולה אכן להזדהות במידות שונות... גם עם המודעות. אין זו באמת המודעות, אמנם, אלא יותר ההשתקפות של המודעות במכונה (בעיקר בתשע לב מן הסתם).
עכשיו, אם לא אכפת לך, אתה מפריע לי לחוש את כפות הרגליים (סתם, אתה לא. להיפך).

 

[Mist2]

לא כתבתי עם מה אני לא מסכים

אבל היית מזוהה עם אי ההסכמה שלי...
אולי אני באמת מפריע לך לחוש את כפות הרגליים שלך....

 

[בן טל-שחר]

לא, מבחינה זו רק עוזר.

אני כמובן מזוהה עם דברים רבים, ברגע זה ובכלל.
כלל לא יפתיע אותי לגלות הזדהות עם מלים של מישהו או דמיון אודות מישהו.