../images/Emo45.gif
די אמרת הכל, גם אני לא רואה בשיר הזה אהבה, יותר "ניצול" ומשחקי כוחות ובעיקר "תשוקה גדולה במסווה של רומאאנטיקה." יודעים מה, אפילו בלי מסווה של רומנטיקה. וזה שיר אמיץ בעיניי, אם כי מונוטוני ומעצבן. בקשר לזאב - לא חשבתי על זה אף פעם - אבל האמת היא שזה יכול להסתדר, מכיוון שלדעתי הזאב ב"אותיות פורחות באוויר" הוא הדובר (ואם לצאת לרגע מפוזת המורה לספרות ולהכנס לפוזה היומרנית של המאזין-יודע-כל - אביתר), שמשאיר מאחור את עצמו (או לפחות ככה הוא חשב, בשלב מסויים). ומאחר ו"הזאב והאיילה" מושר גם הוא בגוף ראשון, ייתכן שזו הכוונה. למרות שיכול להיות מאוד שזו ביקורת חברתית, ולאו דווקא משהו שאביתר עבר \ עשה בעצמו (כלומר, דומה ל"אקדח".)
