הורים

[mor mor]

הורים

יש לי חבר בן 33 , אני בת 24 מזה שנתיים , גרנו יחד, עזבנו את הדירה לפני 6 חודשיים, כדיי לחסוך לחתונה..... הוריי לא רוצים את החבר שלי מסיבות טיפשיות ( היה לו בעברעסק עצמאי והעסק נפל, ויש חובות), היום הוא משלם לאט לאט את החובות........ אחרי המון שיחות איתם ואיתי,פסיכולוגגים( יש לי אבא עקשן מאוד) אבא לא רוצה לראות אותו, ואמא מתכחשת כי היא יודעת שהחבר שלי טוב אליי. יש ביננו אהבה גדולה, ואת החתונה דחינו כדי לשלם חובות,וכדיי להראות להוריי שאנחנו מנסים לנקות הכל. אני גרה קצת בבית, לרוב אצל חבריי.... אנחנו יודעים שבעזרת השם נסיים את החובות לקראת הקיץ הבא, נתחתן ולא אכפת לי יותר מהאיומים של אבא ( הוא או אנחנו,אני לא הגיע לחתונה שלך,אני אגרום שלא יהיה כלום...) יש ביני לבין אבא שלי מתח\קרע איך שארצה לקרוא לזה...אנחנו מדברים אבל ממש חפיף.... לחבר שלי מאוד כואב והוא יודע שאין אם מי לדבר - שזה קשור לאבא שלי... והיתה תקופה שהוא לא יכל לשמוע את ההשמצות שאבא שלי אומר עליו, ונפרדנו ואחרי שבוע הוא לא יכל ואמר שלא משנה מה, האהבה חזקה מהכל- ונתמודד עם זה. החיים לא קלים,ואני יודעת ובדקתי הכל ואני יודעת שמבחינתי עם לא היו חובות היום כבר היו לי ילדים......ממנו. מה אתם אומרים חבריים????????????.

 

[ורדית8]

הורים

אני שונאת ליעץ לאחרים ללכת נגד ההורים, אבל במצב שלך "האהבה חזקה מהכל" זה הדבר הכי נכון להגיד. אני יצאתי עם בעלי 5 שנים לפני החתונה לאחר שנתיים של חברות ההורים שלו החליטו עבורינו שאני לא בשבילו ואסרו עלינו את המפגשים, הבילויים, השיחות בטלפון בקיצור הכל. לא ויתרנו אחד על השניה ודי התמרדנו נגדם. לאחר שנתיים, שהם ראו שכל המאמצים להפריד ביננו נכשלו הם הסכימו לקבל אותי חזרה לביתם. הקשר איתם אף פעם לא היה טוב ובקושי היינו מחליפים מילים כשהייתי באה לבקר אבל כמו שחברך אומר "האהבה חזקה מכל" אנחנו נשואים כבר 4 חודשים, מאושרים עד הגג, גרים במרחק נסיעה מהם (רחוק מהעין רחוק מהלב) והיום ההורים שלו הם אפר לרגלי, כי הם הבינו שאם הם לא יקבלו אותי... הם יפסידו בן!! אז אני לא אומרת לך להתמרד בהורים שלך, אבל בקטע הזה תהיה אגואיסטית לעצמך ותלכי אחרי הלב, ואני מאמינה שבסופו של דבר ההורים שלך יקבלו את חבר שלך כי אם לא...הם יפסידו אותך (ואני לא מאמינה שזה מה שהם רוצים)

 

[mor mor]

טוב אז.....

פשוט הורדת לי דמעות,כלכך נהנתי לקרוא את מה שכתבת לי, המשבר הזה הולך איתי משהו כמו שנה, יום יום,לילה לילה. הפחד הגדול הוא שהוריי לא יגיעו לחתונה,שאף פעם לא ניהיה יחד אצל משפחתי. אני רואה את האחים שלי כמעט כל שבת אצל הוריי עם הילדים, ואני משתגעת.. אבל אני כלכך אוהבת את החבר שלי,וכלכך יודעת בעצם יודעים שהמאבק הזה הוא לא איזה מרד נעורים, אלא זה מאבק של רצון לחיים ביחד, מצאנו האחד את השנייה, ורק בגלל שההורים לא מוכנים להתפשר ,להבין,להקשיב.... פשוט כלום..... הוא או אנחנו. אני רוצה אותו וגם אותם....

 

[קיט קט 1]

לא שווה את זה !!!

אחותי , עם כל האהבה וכל השאר תעזבי לא שווה לריב עם אף אחד בשביל ההורים תאמיני לי בסוף ההורים צודקים , גם לי היה אותו סיפור הכל היה לקראת חתונה אבל ההורים משום סיבה החליטו שלא הם לא מוכנים היה בלאגן שלם עזבתי את הבית חזרתי השלמתי עם ההורים רבתי שוב אבל בסופו של עניין עזבתי כי אם אין לך את ההורים לצידך אין לך כלום , לא שווה את זה , גם אם כיום אתם משלמים את החובות יהיה שוב חובות אחד כזה לא משתנה , והנה הוא תפס לו מישהי צעירה תמימה מוכנה להלחם מה רע לו , תבדקי שהוא לא בוגד כי גם אני ההיתי תמימה ובסוף גילתי שבגד בי 2 מתוך 4 שנים יחד ,אנשים כאלה לא משתנים אם הוא באמת היה אוהב אותך היה עוזב אותך כי היה מבין שהמשפחה שלך חשובה . תעצרי לרגע ותחשבי עם עצמך כמה שאלות 1. האם אני אוהבת אותו עד כדי כך לוותר על משפחתי ? 2. אולי אני עושה כבר דווקא כי ההורים לא רוצים ואני רוצה להוכיח להם משהו ? 3.האם אני רוצה לעמוד מתחת לחופה וקידושין ללא אימי ואבי ? 4.אפילו שאנחנו רוצים לכסוך לחתונה למה אנחנו לא גרים בדירה קטנה אפילו מגעילה העיקר אני והוא יחד (יש המון אנשים שחיים עם חובות ודירה) תשאלי אותו את זה ותראי מה יגיד לך ? תשבי עם עצמך טוב טוב ותעני לעצמך בכל הכנות ומשם תמשיכי !!! אני רק יכולה להגיד לך שאני עשיתי אותו הדבר וכיום 3 שנים אחרי מצאתי אהבה יותר גדולה יותר טובה בשבילי ואלי והוריי אוהבים , לפעמים ההורים צודקים

 

[mor mor]

כן שווה הכל , למען האהבה

בשביל האהבה אמיתית, שווה "להילחם" בשבילה,כמובן לנסות לשמור על "שקט" מסביב. אני מאוד אוהבת את הוריי, אני ילדה טובה מאוד, כל דבר בחיים הוריי נתנו לי, עשו בשבילי, רצו לפניי תמיד..... אני מודה להם יום ביומו. קשה להם לראות את הבת שלהם בחובות,אשר קיבלה כל חייה הכל, ופתאום היא לא יכולה לקבל.....אז מה!!!!! אומרים שבדרך כלל ההורים צודקים - אבל לפעמיים הם לא מדייקים. אני צריכה את הוריי לצידי,ואני יודעת בוודאות שאמא שלי תיהיה איתי בכל דרך שאבחר..... כמה פרטים על החבר שלי: הוא אולי נמצא עם בחורה צעירה,אבל הוא לא מתגאה מול כל העולם בזה שיש לו איזו ילדונות... והוא גם לו בוגד בי.... למה כל המחשבות האלו...יש לי חבר שאני מאחלת לכל בחורה. אז יש חובות- לצערו מעסק שנפל - קורה למליון אנשים, הוא לא רימה, לא שיקר- השוק הוא שוק קשה, שהרבה אנשים נופלים. אני מאוד אוהבת אותו, ואני לא רוצה להפסיד את משפחתי, אך לא אפסיד גם אותו. אני לא ילדה קטנה, שלא עברה דברים בחיים,ורוצה לעשות דווקא להוריים שלה, אף פעם לא הייתי מורדנית ואין לי סיבה לחפש תושמת לב,אני אוהבת אותו. אני לא רוצה לעמוד מול החופה ללא הוריי, אבל אם זה יקרה, יהיה לי מאוד מאוד כואב...אבל !!! גרנו עד לפני חצי שנה בדירה במשך שנה וחצי, וכרגע אנחנו חוסכים , אפילו דירה קטנטונה זה יקר, מליון פעמיים רצינו.... לידיעתכם, החבר שלי שעוסק כיום כמנהל שיווק, עובד איתי ביחד בקייטרינגבערבים מידי פעם,כן הוא עושה את זה בשביל שבסוף יהיה לנו טוב. ישבתי עם עצמי מליון ואחד פעמיים וזו ההחלטה שהגעתי.........

 

[*יערית]

סתם נידחפת.....

משום מה לא אהבתי מעולם את דיעותיהם של הוריי.. אבל! אימי תמיד צדקה לבסוף...... מה שהם רואים משם....את לא רואה מכאן מתוקה! אהבה אם כל הכבוד לה ואני הייתי בטוחה ...פורחת דרך החלונות והדלתות כאשר יש בעיות פיננסיות או אנשים קלי דעת בעיניין כספים..... אני אישית כבר בפרק ב´ של חיי..... אבל רוב האנשים שנמצאים בצד של המתגרשים רובם חיו במריבות על כספים! רק שלא תמיד אנחנו קשבוים באהבה..ורק כאשר אנחנו נחבטים או מקבלים סטירת לחי..אנחנו ניזכרים במה שההורים אמרו לנו פעם

בהצלחה...

 

[adam33]

ההורים

ההורים שלך אומרים לעצמם אם הית נשואה ונקלעתם לחובות אז ניחא.. אבל כבר כעת להכניס את הראש למיטה חולה? ומה איתך? אהבה אהבה אהבה ...אם באמת הוא אוהב אותך אז שיעבוד כמה משמרות ויחזיר כספים אם לא כעת להוכיח אהבה אז מתיי?? אל תדאגי...ההורים שלך פשוט רוצים שתתחתני איתו רק שהם צריכים לראות מאמץ מצידו ברגע שיראו זה ישתנה..