הורים מיואשים
אנו הורים ל-3 ילדים שניים מהם בגיל ההתבגרות. הבעיה היא עם ביתי בת 14-אני פונה לשמוע את דעתך לגבי התנהגותה התוקפנית,והמנוכרת אל כל בני הבית הן לאחיה הקטן ממנה בשנה והן לגבינו. הילדה אינה מתענינת בשום דבר הקורה בבית .לגבי עזרה בבית כמו להביא את האח הקטן לדוגמא מהגן התשובה מתחילה בתכף,למה אני,למה עכשיו. לאחר מספר דקות אני שוב מבקשת ואז מתחילות צרחות וצעקות. יש לציין שהילדה בכלל רק צורחת כל הזמן, וכל היום .כמעט על כל דבר שתבקש ממנה לעשות ובסוף היא אומרת לי "מה אני עבד שלך"וכו. ניסינו להסבר שבלי שתוף בבית והשתתפות בחובות כמו כולם אין זכויות כמו פלאפון שיש לה,או טלויזיה בחדר,,טלפון וכו, ואף החרמנו אותם לתקופה אך היא פשוט מצפצפת ושום דבר לא מעניין אותה .היא שוכבת שעות מול טלויזיה או מחשב ,מידי פעם יוצאת לחברה וזהו אין כל תקשורת בנינו אלא אם כן היא צריכה משהו מהסופר אז" תקנו לי ,תביאו לי,ואני צריכה "וכו . נסינו אתמול לדבר איתה על צורת הדבור אלי הגם מתבטאת בנבולי פה אלי כמו שקרנית,או בהמה, אך היא ישבה וענתה בצרחות "מה אתם מאיימים עלי" או "מה שאני הוציא מהמדיח-אני עבד שלך?" היא ישבה איתנו עשתה פרצופים וגלגלה עניים. עלי ציין מספר דברים- ניסינו כל דרך אפשרית של ייעוץ דרך פסיכולוגית (הילדה סרבה לבוא איתנו) או דרך פגישות איתה ועם יועצת בית הספר יחד איתה או דרך לקיחת זכויותיה כמו לקיחת הפלאפון וכו אך דבר לא עזר ... שנינו מאד מתוסכלים אנו מרגישים כמו ליד איזו סופת הוריקן כשהילדה נכנסת הביתה פשוט כל הבית נכנס לסחרור אם זה עם אחיה בדו שיח של צעקות ואם זה איתנו . גם כשאתה הורה ואתה נותן ורוצה מאד לתת אתה רוצה פעם ב....-לקבל איזה פידבק של מילה כייפית ,תודה, חיבוק או נשיקה אלו דברים שלצערי אני יכולה רק לחלום עליהם למרות שהבית הוא בית מאד חם בנינו ובין שני הילדים הנוספים . אודה לכולכם על דעתכם -גם מבחינת היחס לילדה. האם זהו גיל ועלי ולזרום או לעשות צעד אחר כלשהו. תודה מההורים המאד מתוסכלים וכואבים.
אנו הורים ל-3 ילדים שניים מהם בגיל ההתבגרות. הבעיה היא עם ביתי בת 14-אני פונה לשמוע את דעתך לגבי התנהגותה התוקפנית,והמנוכרת אל כל בני הבית הן לאחיה הקטן ממנה בשנה והן לגבינו. הילדה אינה מתענינת בשום דבר הקורה בבית .לגבי עזרה בבית כמו להביא את האח הקטן לדוגמא מהגן התשובה מתחילה בתכף,למה אני,למה עכשיו. לאחר מספר דקות אני שוב מבקשת ואז מתחילות צרחות וצעקות. יש לציין שהילדה בכלל רק צורחת כל הזמן, וכל היום .כמעט על כל דבר שתבקש ממנה לעשות ובסוף היא אומרת לי "מה אני עבד שלך"וכו. ניסינו להסבר שבלי שתוף בבית והשתתפות בחובות כמו כולם אין זכויות כמו פלאפון שיש לה,או טלויזיה בחדר,,טלפון וכו, ואף החרמנו אותם לתקופה אך היא פשוט מצפצפת ושום דבר לא מעניין אותה .היא שוכבת שעות מול טלויזיה או מחשב ,מידי פעם יוצאת לחברה וזהו אין כל תקשורת בנינו אלא אם כן היא צריכה משהו מהסופר אז" תקנו לי ,תביאו לי,ואני צריכה "וכו . נסינו אתמול לדבר איתה על צורת הדבור אלי הגם מתבטאת בנבולי פה אלי כמו שקרנית,או בהמה, אך היא ישבה וענתה בצרחות "מה אתם מאיימים עלי" או "מה שאני הוציא מהמדיח-אני עבד שלך?" היא ישבה איתנו עשתה פרצופים וגלגלה עניים. עלי ציין מספר דברים- ניסינו כל דרך אפשרית של ייעוץ דרך פסיכולוגית (הילדה סרבה לבוא איתנו) או דרך פגישות איתה ועם יועצת בית הספר יחד איתה או דרך לקיחת זכויותיה כמו לקיחת הפלאפון וכו אך דבר לא עזר ... שנינו מאד מתוסכלים אנו מרגישים כמו ליד איזו סופת הוריקן כשהילדה נכנסת הביתה פשוט כל הבית נכנס לסחרור אם זה עם אחיה בדו שיח של צעקות ואם זה איתנו . גם כשאתה הורה ואתה נותן ורוצה מאד לתת אתה רוצה פעם ב....-לקבל איזה פידבק של מילה כייפית ,תודה, חיבוק או נשיקה אלו דברים שלצערי אני יכולה רק לחלום עליהם למרות שהבית הוא בית מאד חם בנינו ובין שני הילדים הנוספים . אודה לכולכם על דעתכם -גם מבחינת היחס לילדה. האם זהו גיל ועלי ולזרום או לעשות צעד אחר כלשהו. תודה מההורים המאד מתוסכלים וכואבים.