בוקר טוב
ראשית, מזל טוב! מה שלום בני המשפחה הבוקר? (הגדולים והקטן). כפי שכבר כתבו לכם, תקופת הפגיה היא תקופה קשה ומבלבלת. אחד הדברים החשובים ביותר שאמרו לנו בהגיענו לפגיה היה שכל הזמן ישנן עליות וירידות, שיפורים ונסיגות ובסך הכל, כל זמן שאין החמרה (גם אם אין התקדמות)- זה טוב. חשוב לזכור את זה ולעשות מאמץ לשמוח בכל מה שטוב ולהאמין שכל מה שקשה, בעייתי או מפחיד יחלוף ויסתדר. עבורנו, להחזיק אותה בקנגרו, לבלות לידה (כמעט) כל הזמן ולדבר אליה ואיתה, הפכו את השהות בפגיה לאפשרית. מעבר לזה, חשוב מאוד בעיניי שתארגנו לעצמכם רשת תמיכה שתסייע ותאפשר להמנע מפעולות גוזלות אנרגיה וזמן (קניות, בישולים וכיו"ב). לא כתבתם האם זהו בנכם הבכור או שישנם ילדים נוספים בבית. זה וודאי משפיע מאוד על אופן ההתמודדות. הכרובית שלנו נולדה בשבוע 29 במשקל 1,213. הייתה מונשמת לכמה שעות ואז הוציאה לעצמה את הצינרור והתחילה לנשום בכוחות עצמה. היום בת שנה ושלושה חודשים. נהדרת וללא שאריות נראות מהפגות. היא, וילדים רבים רבים אחרים פה בפורום, הם דוגמא חיה לחיים שאחרי הפגיה. אגב, בתקופת השהות בפגיה כמעט ולא נכנסנו לפורום כיוון שהיינו מוצפות מדי והתכנים בפורום היו- לפעמים- מלחיצים. הרשו לעצמכם לעשות רק מה שמתאים לכם. גם אנחנו נשמח לשמוע עדכונים על מצבו של הקטן. איחולים לבריאות וגדילה מהירה ונעימה. שבת שלום ומבורך.