הורים ורגשות ...

[mich78]

הורים ורגשות ...

רב אחד פעם אמר לי שאני לא אמורה לאהוב את הורי וששנאה לא תוביל ותעזור בכלום ... בתורה כתוב לכבד אותם וזה מה שעלי לעשות לתת להם את הכבוד המגיע להם בתור הורי וזהו ... מה דעתם, האם אנו אמורים לפתח רגשות אהבה / שנאה להורינו או שעלינו ללמוד לכבד אותם מעצם היותם הורינו

 

[m i t a l y]

מקפיצה

מקפיצה לתגובותיכם...

 

[עצבאוני]

מיטלי, אולי תקפיצי לי סיני?../images/Emo3.gif

ולעצם התגובה - אולי התשובה שלי לא מלוקקת ולא חביבה, אבל דברי הרב הם קישקוש. זהו, סתמתי את הפה.

 

[עצבאוני]

לא הצלחתי להבין

איך אנחנו אמורים לפתח שנאה להורים? זה מין סטרט-אפ כזה? (וסליחה על הציניות, אבל זה התפלק לי).

 

[עוד שרון]

כבוד לזולת

כבוד ראשוני יקבל ממני כל אדם כשאפגוש אותו-כבוד להיותו בן אנוש, לא כבוד על בסיס קשר/מעשים. אחר כך, אם ארגיש שמכבדים אותי אעמיק את הרגש. את אבי אני מכבדת. את אימי ניתקתי מחיי.

 

[Bavmorda]

ברגעים בהם התגלתה לפנָי דמותה

הלא יפה של אימי, הייתי אומרת שאני אוהבת אותה כי היא אמא שלי, אבל לעולם לא הייתי יכולה להרגיש משהו כלפיה אילו לא הייתה. אני חושבת שאנחנו אמורים לאהוב את הורינו, זה ברור כ

, אבל כבוגרים קורים הרבה דברים בחיינו ובחייהם שגורמים לנו להרגיש אחרת. אני יודעת את זה ממני וגם מחבריי /חברותיי. כל אחד והקשרים שיש לו עם הוריו. אין חוקים, אבל זה דיי טבעי לאהוב את מי שנתן לנו חיים, או גידל אותנו ונתן *לנו* את הכי הכי מעצמו (בהתחשב במאומצים למשל).

 

[gzh22]

הורינו אינם אנשים חדשים בחיינו

שאנו אמורים לפתח כלפיהם רגשות.הרגשות שלנו כלפיהם,מטוב ועד רע,קיימים כבר,כתוצאה המצטברת של יחסינו עימם לאורך השנים.אשר לדברי הרב,גם אני סבור ששנאה וכעס הם בזבוז חסר תועלת של אנרגיית הנפש.בהנחה שלא התכוון להורה שפגע והתעלל בילדיו,אני מבין גם את קביעתו,שעלינו לכבד את הורינו,שהרי מדובר באחת ממצוות היסוד,המופיעה כבר בעשרת הדברות.השאלה אינה אם עלינו לכבד את הורינו,אלא איזה צורה וביטוי יינתנו לכבוד הזה על ידינו,כפועל יוצא ממצב היחסים והרגשות שלנו כלפיהם. אישית,התחושה העיקרית שיש לי היום כלפי אימי (אלמנה כבת 80,עצמאית ואפילו נוהגת בעצמה), היא דאגה ,אחריות וזהירות מפני אמירה או מעשה,שאני עלול להצטער עליהם בבוא היום.אבי נפטר לפני שמונה שנים.אהבתי אותו מאוד,אבל לא הזדמן לי לשוחח עימו הרבה. מאז מותו אני "משוחח" איתו יותר מאשר בכל השנים שלפני כן.כדאי לחשוב גם על ההיבט הזה.

 

[49צהוב]

אולי צריך לשאול "מהי אהבה"?

כמו ששאל ביאליק... אהבה להורים בוודאי שונה מהאהבה לבן הזוג או לילד... אני לא מאמינה באהבה ללא תנאי בגלל מחוייבות הורים שאינם נותנים כבוד לילדים, או הורים מתעללים בודאי ובוודאי אינם ראויים לאהבה (או הערכה) מחויבות אולי כן- אהבה לא

 

[ה ר מ י נ ה]

אהבה להורים ../images/Emo35.gif

אני מסכימה שיש ציפיה שילדים יאהבו את הוריהם, וגם הורים רעים מסרבים לקבל את העובדה שקשה, או יותר נכון, בלתי אפשרי, לאהוב אותם. בנוסף לכך צריך לזכור כי גם אנחנו וגם הורינו עוברים שינויים בחיים ובעקבות כך משתנה מערכת היחסים . ככל שאני חושבת על כך יותר אני מזהה שתי אמהות. האחת לפני מות אבי והשניה אחרי. יתכן ונוכחותו של אבי דכאה אצלה אלמנטים מסויימים שהיום מפריעים לי, או שהם באו לידי ביטוי באופן שונה בגלל קיומו ונוכחותו. לא ברור. אלמנט אחר שאני כל פעם חושבת עליו הוא הדרך שבה הילדים שלי רואים אותי ומתייחסים אלי. יש לי מזל והיחסים שלי עם ילדי וגם עם אחי נפלאים, ועל כן אני מקפידה לשמור על מערכת יחסים טובה עם אמי. היא לא גרה לידי ואנחנו מדברות כל יום בטלפון (בדיוק באותה שעה). הכפייתיות הזאת מפריעה לי אבל אני מקבלת אותה. אני מכירה לה תודה על גידולי, ועל העובדה שהיא עזרה ועדיין עוזרת (ביחוד כלכלית) אבל ברור לי לחלוטין שלפחות מצידי לא מדובר באהבה.