הורים וגבולות

[mich78]

הורים וגבולות

בעלי הוא בן זקונים (6 ילדים) להורים גרושים (האב נעלם לפני שנים) אימו היא טיפוס שתלטן ורגילה לחלק הוראות לכולם, הבעיה היא שבעלי היה רגיל לעזור לה ולכל האחים ולאחרונה ישנה הרגשה שזה בא על חשבון הזמן שלנו יחד ... גם ככה הוא עובד המון שעות

הבוקר זה הגיע לטונים צורמים ומריבה והבעל הצהיר שהוא פותח בחרם ומצידו הוא לא מתכוון לדבר איתה עד שתרד ממנו קצת ... וזאת משום שהיא לא מבינה את ה"לא" ... צודק/ לא צודק ? אני אמורה להמשיך לשמור על קשר עימה ? מה עושים במצב שכזה ?

 

[גלבועא]

חייבים לשמור על ערוץ תקשורת פתוח

ויתכן שזו תהיה את, אבל רק לאחר שיחה עם בן הזוג, וקבלת החלטה שזו את. תראי, כשרבתי עם אבי לאחרונה והחלטתי שאני לא מדבר אתו, היה ברור למשפחתי שזה רק אני. יתרה מכך, כפיתי על הצאצאים להתקשר אליו [עד שנמאס להם, כי הטיפש לא משכיל להתענין בהם ורואה רק את קצה הכרס שלו], וזוגתי בוודאי שמרה על קשר אתו, כאשר היא הודיעה לי שהיא ממשיכה לשמור על קשר אתו, גם אם לא ארצה. נו טוב, זוגתי ואני חיים יחד למעלה מעשרים וחמש שנים, אז היא יודעת מה מותר-אסור, אבל הנמשל - שוחחי עם בן זוגך, הסבירי לו שיש חובה לשמור על קשר עם אמו, ומה הוא מצפה ממך בנוגע לזה.

 

[m i t a l y]

לדעתי,

חרם ו"ברוגז" לא פותרים דבר. רק הידברות ותקשורת נכונה - הם המפתח. מעבר לכך, אני מצטרפת לדברי גלבוע, ללכת יד ביד עם בעלך ולהחליט החלטות משותפות. (את העצה האחרונה, אני נותנת גם לעצמי

). חוצמי, יש איזשהו שינוי (הרי כתבת את ההודעה לפני כמה ימים)? בוקר טוב לך mich יקרה

 

[mich78]

מסכימה עימך

ברוגז וחרם - לא יובילו לשום מקום כרגע המצב פושר, והחלטתי לתת לדברים קצת להרגע כי כולם "חמים" על כולם ברגע שישתרר קצת רוגע והצדדים "יתקררו" אוכל להביאם למצב הידברות .

ממש נהייתי דיפלומטית לאחרונה

 

[m i t a l y]

../images/Emo50.gif יקירתי