הורים ובני אדם

[פ י צ י ת]

הורים ובני אדם

אנחנו זוג הורים לילד קטן. עוברים תקופה לא קלה ונמצאים בלופ אינסופי של מריבות והאשמות הדדיות שכרוכות בכאב ובכי וסבל. הכל סביב שעות עבודה ארוכות, ההורים (שלו),וכמובן- קצת רומנטיקה והשקעה זוגית. אני ממש מריימה ידיים , נראה כי כבר ניסיתי הכל והוא לא מעוניין ביעוץ. מה לעשות?

 

[גרא.]

פיצית,המידע שמסרת מועט מדי.קשה

להתייחס ללא פרטים נוספים שחסרים,כמו,בני כמה אתם,כמה זמן נשואים,בן כמה בנכם,אם הבנתי נכון אתם שניכם מתכסחים אחד עם השני ברמה גבוהה של אלימות מילולית,כאשר הנושא הוא עבודה מרובה של מי? של שניכם? וזה על חשבון השקעה בזוגיות,ביטויי רגש וחוויות רומנטיות..אנא פרטי כמה שיותר, עזרי לנו לעזור לך.

 

[פ י צ י ת]

פרטים

אנחנו בני 28 ,נמצאים 8 שנים ביחד מתוכם נשואים כשנתיים. העניין הוא כזה: אני עובדת שעות רבות יחסית והוא עוד יותר. בקושי נפגשים זה עם זו. אם נפגשים או עושים משהו זוגי- זה כמעט תמיד ביוזמתי קבענו שפעם בשבוע חד מאיתנו יזום משהו והוא לא עומד בזה אני מבקשת ממנו שכל ערב יאמר לי את התוכניות שלו למחר ומתי הוא חוזר הביתה הוא לא אומר הוא מאד שכחן ותולה את כל המריבות שלנו בזה כל המריבות שלנו נראות אותו הדבר אני: למה לא עשית כך וכך או הודעת לי שאתה מאחר\לא מגיע.... הוא:שכחתי, אני מצטער שמתי איתו פתקים בכל מקום, קניתי לו יומן אני מרגישה שרק אני אחראית לילד, לבית, לעניינים שצריך לסדר (מטפלת\חשבונות וכולי) וגם עכשיו שהמצב על הפנים הוא לא מנסה מספיק לשנות ולהשתפר. הצעתי לו שניפרד כי לא נראה לי הגיוני להמשיך כך. אם ממילא הכל עלי, מה הוא עושה שם? אבל הוא ממש לא רוצה נוח לו להיו בעמדת הילד שאינו מתבגר ואניט מתחרפנת מזה