הורים ובנים

[nobodys girl]

הורים ובנים

לאחרונה מוצאת את עצמי חוטפת קריזה על אימא המון. זה בעיקר בגלל החבר החדש. כי אנחנו ביחד חודש ושבועיים ומשהו הצלחתי להתחמק מפה ומשם מללכת אליו אחרי כמה זמן כבר לא היה לי יותר איך ונאלצתי להתמודד עם זה... "אמא אני יכולה ללכת ל..." "לא מה פתאום?" ובלה בלה בלה. הסיבות מסתכמות איכשהו בזה שזה לא מקובל "אם זה לא מקובל איך זה שמיה הולכת לגעא, ובזמנו לאסף..? ואיך נטע ישנה אצל החבר שלה בחולון?" "לא אכפת לי מה אחרות עושות" "אבל מדברים על נורמה" "מה בלה.. " (מגמגמת שטויות שם) אני מתרגזת... "אז איך זה שאת כל הזמן מקטרת שרק יובל נוסע ללירון והיא אף פעם לא באה לפה?" היא שוב מלמלת כל מיני דברים מתחת לשפם (ביטוי כמובן. יש לה הרבה קטעים מוזרים אבל שפם עוד לא) "זאת פשוט צביעות.." אני אומרת והיא מתעצבנת ואני כועסת ולא מדברים וזהו. אבל כשהוא פה.. אוהו... גם זה סיפור בפני עצמו. הוא מסולק בסביבות 12 (בימי שישי, באמצע שבוע 11) ואנשים לא בדיוק טורחים לדפוק על הדלת (ומפתח אין לי).. רק נראה לי או שהיא מ-ג-ז-י-מ-ה? וכן, ברור שהיא רוצה לשמור עלי וכל החרטאה הזה.. אבל, הלו? מה את חושבת שאני? סתומה? מפגרת? לא יודעת מה אני עושה...? איך זה אצלכן..?

 

[*neta*]

לדעתי את צריכה

לשבת עם אמא לשיחה, שמוטב שתתכונני מראש עם כל הנקודות שלך ואולי תנסי לראות את זה מזווית הראייה שלה כדי לנסות להבין למה היא מגוננת עלייך. תגידי לה שאת מבינה ומעריכה את הדאגה שלה, אבל הוא חבר שלך ואת צריכה להיות איתו ובאמת שלא תזיק פרטיות...תסבירי לה שאת תחלקי איתה את העולם, אבל את צריכה את הפינה הפרטית שלך.