הורים הומופובים

[מרגישה 1111]

הורים הומופובים

חבורת יקרות אשמח לשמוע מה דעתכן הוריי הומופובים , ושמרנים מואד מדי פעם עולה הנושא של משפחות חד מינוות וכד' לדיון ותמיד בנימה שלילית בדכ אני פשוט שותקת, ולא מתערבבת בדיון . הם אשכרה לא קולטים שלחשוב שלסביות הן ה"סוטות",ו"חולות נפש" זו פרימטיביות ... השאלה האם כדאי להתחיל בקטנה להביע את דעתי בנושא , למרות שאני לא מאמינה שזה יועיל לי הרבה כשאחליט לצאת מהארון

 

[מלכת הלבבות 8]

מרגישה יקרה

גם אני בדילמה כמו שלך לצערי בגלל השמרנות הזו מעדיפה מעדיפה לא לשתף אותם גם אני עדיין לא יצאתי מהארון אולי עם הזמן מי יודע

 

[מחפשת את האומץ]

אני חשבתי ששלי גם כאלה עד שהבאתי בת זווג של

חברה לעבוד אצלנו. איכשהו זה התגלה לאמא והיום היא חברה מאוד טובה שלי וחלק בלתי נפרד מהמשפחה! אמא שלי קיבלה אותה לחלוטין וכך גם שאר משפחתי

 

[מלכת הלבבות 8]

לצערי ששלי הם עם

דיעות קדומים וחסרי טאקט בכל נושא אז אחת וכמה על זה מעדיפה להיות עם זה לבדי

 

[מחפשת את האומץ]

האמת שעלי הם לא יודעים...

מעדיפה גם לשמור לעצמי...

 

[טלטל חדשה]

ההורים שלי...

יחסית לגילם המופלג הם ליברלים עד שזה נוגע לבן/בת משפחה שאז "מה יגידו" גובר על הכל... אבל כשמתפתח דיון בנושא, וזה קורה לעיתים רחוקות מאוד אני אומרת את דעתי. מאוד רוצה לספר להם אבל יודעת שזה מוקדם מדי הם לא בשלים לזה עדיין אתן להם להתאושש קודם מהפצצה של הגירושין... אני חושבת שאת צריכה להביע את דעתך בפני בני משפחתך גם אם את חושבת שזה לא יועיל לך אם וכאשר חשוב שמשפחתך תדע מהי דעתך וחשוב שתגלי מה תהיה תגובתם לדעתך וזו כבר התקדמות

 

[a n a t i 3 3]

קשה לשנות אחרים

ולא פחות קל לשנות את עצמנו. דעתך תמיד רצוייה בלי קשר לחשיפה האישית שלך, דעתך צריכה להאמר בלי כל קשר לקבלה שלה בפני סובביך... כי זאת דעתך! בדיוק באותה המידה שגם להם יש דיעות שונות ומשונות שיהיו. מנסיון אישי את חייבת להבין קודם כל בעצמך שתופעת "הלסביות" היא אכן תופעה חריגה, מה שאומר שהורייך לא ממש טעו כשכינו את הלסביות כ"סוטות" ! אבל עדיין אין רע בסטייה/חריגות במיוחד אם זה לא פוגע באיש. "סטייה" יכולה להיות גם חיובית למרות הקונוטצייה השלילית שאנו מייחסים לה, קחי דוגמא - אם כיתה שלמה תחליט להבריז מהכיתה ורק תלמיד אחד יחליט להישאר, אותו תלמיד יחשב כחריג למרות שעל פניו הוא היחיד שעשה את המעשה הישר. לרובנו לקח זמן להודות ולקבל את עצמנו על נטיותינו השונות, דבר המחזק את העובדה שגם הסביבה שלנו צריכה זמן עיכול, הבנה והפנמה. העולם שלנו בנוי מתבניות, התבנית השמרנית והמקובלת היא "גבר ואישה" ולחברה בה אנו חיים אכן קשה לנפץ את אותה תבנית שמרנית. לשמחתי הקבלה היום היא בהרבה יותר גדולה מאשר לפני עשר שנים למשל... ובטח ובטח שיותר מלפני עשרים ומשהו שנים, אז סברו והאמינו שיחסים חד מיניים נחשבים למחלת נפש. חוזרת אליך... כן, תתחילי להביע את דעותיך, דברי על הנושא גם אם לא בצורה ישירה אליך, ככל שנדבר וניחשף כך הקבלה תהייה גדולה ומהירה יותר. בהצלחה

 

[פאמקי]

תמיד הייתי

עם דעות שונות, משל משפחתי. ועדיין, מעולם לא היססתי להביע אותן (מגיל צעיר) ולא משנה אם הם היו קשורות אליי או לא. לא הייתי צריכה להיות חד הורית, נכה, טרנסג'נדרית, בעל חיים או חולת סרטן (וכו'), כדי לתמוך במאבק. היום, אני מוצאת את אימי, יותר ויותר, מחזיקה בדעות הדומות לשלי או שלפחות, לא מתנגדת להם כל כך. אני מאמינה שאנו צריכות לומר את דעותיינו. מבחינתי, שתיקה, היא שיתוף פעולה עם חוסר סובלנות. לא צריך לבטל דעה אחרת (הריי אנו בעד סובלנות, לא?), כי זה ייצור התנגדות גדולה יותר... אך לא לוותר על אמירת דעותינו. אני האמנתי בשיקוף. לא פעם שאלתי את אימי, "מה אם זה היה נעשה לאחד מילדייך?" בהתחלה, היא הייתה מוצאת צידוקים לילדיה, היום היא מצליחה לראות את הצד השני.

 

[RonspotNL]

אני לא לסבית אבל בהחלט הומו

אני מציע להפסיק לשתוק ולהתחיל בדיון בתור התחלה באופן כללי ולהתקדם עם זה לאט לפן האישי הומופובים הם לא פרימיטיביים הם פשוט לא יודעים מה זה הומואים ולסביות אין להם מושג כנראה ושמעולם לא הכירו הומו או לסבית בחייהם ולכן בגלל שאין להם מושג הם מייצרים סוג של אנטי ופחד מסויים שבי איתם צאי מהארון(שוב בקצב שלך)והסבירי להם שאין שום סטייה בהומוסקסואליות שלסביות רוצות לאהוב ולקבל אהבה בחזרה בדיוק כמו כל אחד ואחת אחר ואחרת הסבירי להם שלסביות הן לא חולות הן בסך הכל עם נטייה מינית שונה וזה הכל תיכנסי איתם לדיון תראי שזה יסתדר עם הזמן

בהצלחה !

 

[מרגישה 1111]

לכול המגיבות החמודות

שמעתי את עידו תדמור מדבר בתכונית על היציאה מהארון שלו והתגובות של אבא שלו, שהיו קשות בהתחלה ואחכ התמתנו עד כדי צעידה ביחד במצעד הגאווה ... הוא סיפר שלאחר כמה שנים טובות אבא שלו אמר כך:" יותר ממה שאני חינכתי את עידו, עידו חינך אותי". אני מאמינה שאבא שלי יבין אותי לבסוף, כשהוא יבין מה זה אומר "לסבית": , אימא שלי לעולם לא תקבל אותי ככה ( ויש הסוברים שכשזה המצב אז זה בעצם אומר שגם אצל האימא יש צד כזה...) .... ?מכירות? חייבת לציין כאן שאת התגובות שלי אני מביעה בלי בושה אך רק כאשר הצד השני מסוגל להכיל אותם ובכלל מעוניין לשמוע. אני לא מהמתווכחות בע"מ.

 

[hope246]

היי מרגישה ...

חייבת לשתף שכך , כמו שאת מתארת ראיתי את הוריי לפני כמה שנים , שמרניים , הומופוביים . אבא שלי היה מעביר תחנה אם היו מראים תוכנית שעוסקת בנושא ושאימא שלי כבר ידעה עליי תקופה ארוכה היא סירבה לשמוע ואם בכל זאת דיברתי על הנושא היא עשתה פרצוף מתחלחל . היום ... המצב השתנה בצורה מדהימה. הורים שלי הכי מקבלים בעולם , דוחפים לזוגיות מאושרת ולהורות חד מינית . לא עברתי דרך קלה ובטח שלא הם אבל ערך המשפחתיות עלה על הכל ובטח העמידה שלי על הזכות להיות מי שאני . אני מבינה את המקום של המגיבות שנובע מפחד , או הרמת ידיים להתמודד מול קבלה בסביבה עוינת , אני לא שופטת רק אומרת שלעיתים זה רק נראה מפחיד. ולעיתים הדימיונות שלנו בהחלט עולים על המציאות .

 

[מרגישה 1111]

מדהים...

אני את הבחירה שלי כבר עשיתי, והאמת שגם אם לא יקבלו אותי ואת בת הזוג שלי... ההפסד שלהם אין ספק שהתגובה שלך נותנת תקווה

 

[טורטיתת]

ארון שנעול ברב-בריח בעל 3 צילינדרים לפחות.

להביע את דעתך בכל נושא ונושא חובה וצריך. " שתיקה=העדר דיבור=סוד=מסתורין=מה שהשכל רוצה משתוקק להבין אך אינו מבין בשלמות" לבוא ולאומר חוששת, אין לי דעה, או לשתוק זה לדעתי מראה על ביטול עצמי סוג של פחד – הפחד הזה עושה הרבה צרות בכל תחום ותחום, אבל מה שמצחיק אחרי שמתגברים ומגרשים את הפחד, אנחנו מוצאים את עצמנו צוחקים על עצמנו שפחדנו מהפחד. אצלי הבית הוא בית שמרני מסורתי, מזרחי. לכל מי שמרימה גבה ברגע זה לגבי הקשר של המזרחי, זאת האמת לצערי. החברה המזרחית סגורה יותר, קשה יותר, החינוך שמרני יותר, עוד ועוד... יש עדיין מקומות בעולם שלאישה אין דעה, ומקומה בין הסירים וערימות הכביסה. (לא יכולה לאומר על הורי פרימיטיבים, כי באופן הדרגתי החברה / אנחנו הופכים להיות יותר ויותר תרבותיים, ועוד 100שנה או פחות עלולים לראות אותי אותנו כחברה פרימיטיבית ) תמיד אמרתי את דעתי בכל תחום ותחום, קבלתי וכיבדתי אדם מכל גזע, צבע, ולאום. אין ספק שאבי "החינוך" שלו היה ברגע שראה דיון, כתבה, או סתם שיחה על נושא הומואים לסביות וכו'.. לכבות את מכשיר ה-TV ולזורק איזו "ברכה" לאוויר החדר, כאיום אות אזהרה לבל נחשוב או נתעסק בנושא. את החרם שעשו לי בעקבות הדעות שלי בילדותי זוכרת עד היום, אולי בעצם זה הסבר לפחד שלי

לדבר, להוציא, לשחרר, לקרוא, להבין, לחפור, לחזק להתחזק, ללכת לבוא, לדעת להבין, לקבל את עצמך בכל דרך ודרך – מותרת מקדשת את השחרור העצמי שלנו. = או במקרה שלי יציאה מהמגירה שבתוך ארון שנעול ברב-בריח בעל 3 צילינדרים לפחות.

 

[אביבה קניזי]

הומופובים

כשאת אומרת שהורייך הומופוביים, את מתכוונת לזה שהם לא מכירים משפחות חד מיניות ומכאן הדיעות הפרימיטיביות? לו היית בתי הייתי מציעה לך להתערב בשיחה בפעם הבאה כשהנושא עולה, נסי להבין מה גורם להם לדיעות הללו. בושה? חוסר ידע? למה האנטי שיש להם? לא לפתח את השיחה לוויכוח סוער כי אז גם הטונים עולים וזה יכול להסתיים בצלילים צורמים ובלי תוצאות ממשיות. מעבר לכך, לפני שמדברים עם ההורים על הקמת משפחה כדאי אולי להתחיל איתם בדברים הפשוטים יותר

בשורה התחתונה - הורים טובים שאוהבים את ילדיהם ירצו תמיד שהילדים יהיו מאושרים, זה הדבר היחיד שאמור לעמוד לנגד עינינו. אם את תהיי מאושרת עם בת זוגך <לא יודעת אם יש לך כזו> והורייך ידעו שטוב לך, יהיה להם קל יותר לקבל אותך. מנסיון

 

[פאמקי]

ברוכה המבקרת, אביבה../images/Emo140.gif.

בהחלט מסכימה עם דברייך. ומאמינה שכשפחד ובושה עומדים מול אהבה, לעיתים, הם מנצחים אותה. לכן, חשוב לפוגג את הפחד, לעמוד מול הבושה ולתת מקום חשוב לאהבה.

 

[מרגישה 1111]

רעיון טוב, תודה אביבה!

 

[טלטל חדשה]

(תגידי לה שיש לך כזו...)../images/Emo8.gif