הורות משותפת-אני,בת זוגי ואבא?

aurala

New member
הורות משותפת-אני,בת זוגי ואבא?

האם יש זוג נשים שיש להן ילד/ה מאבא ידוע ומעורב (לא מנישואים קודמים)המוכן לספר ולהמליץ על תבנית המשפחה שבה האב ידוע ופעיל ומעורב? מה קורה כאשר אינו מוכן להיות "הדוד" שבא פעם, אלא יותר מעורב? כיצד האם הלא ביולוגית משתלבת ב"קבלת ההחלטות" כיצד מתחלקים בהוצאות? אנא ספרו כמה שיותר. מצאנו אבא נפלא והפחדים בהחלט גואים. תודה
 

שמנתולה

New member
אב ידוע ומעורב

לדעתי, שומרת נפשה תרחק. החוק ברור מאד לגבי העניין, לאב מגיעות כל הזכויות על הילד/ה ולאם הלא ביולוגית כלום. אין ספק ש"על הנייר" זה יכול לעבוד נפלא, אבל במציאות אני לא הייתי מסוגלת לתפקד עם איום כזה מעל ראשי. שיום אחד הוא יחליט שבא לו להיות אבא במשרה מלאה, שהוא יחזור בתשובה ולא יתאים לו שילדו גודל במשפחה חד מינית (או שסתם לא יתאים לו, בלי קשר לכלום), שלאם הביולוגית יקרה משהו ואז הלא ביולוגית תשאר בודדה במערכה ("משהו" יכול להיות גם פרידה של בנות הזוג)... לא חסרים תסריטי אימה. לגבי הוצאות והסכמים אפשר לשאול גם בפורום בדרך להורות גאה.
 
סיפרתי כבר פעם, על זוג כזה שהכרתי..

הן היו אחד הזוגות הכי "בטוחים" בסביבה, ומצאו אבא אידאלי - כזה שעובד כמה חודשים בשנה בחו"ל... בערך שנתיים לפני שהחלטנו על הולדת בכורתנו, האמא הביולוגית עזבה את הבית עם התינוקת, ונסעה אל האבא - משם לא שבה... הכתף שנתתי אז לאמא שנותרה כאן נטושה, היא ששכנעה אותי שאין משולשים בטוחים. בכל פעם שאני נתקלת בבעיות בגלל חסרון אבא בחיי ילדיי (למשל דודות טרחניות, או גננות עויינות) - אני מציצה בכתף שלי - ומתעשתת. מאידך נמצאת כאן איתנו "אמאברוזה" שהיא הצד הסטרייטי של משולש כזה. אם תעשי חיפוש על השם שלה תוכלי למצוא כמה הודעות שאולי יטעו בך אופטימיות. אצלה המצב יותר קל - כי בן זוגו של האבא אינו מעוניין להיות הורה, כך שאין שם מחלוקות "גדולות". לפחות לא כאלה ששמענו עליהן כאן.
 

אבא גאה

New member
אני גם יכול לספר על זוג לסביות

שחיפשו הומו שלא כ"כ מעוניין להיות מעורב בגידול הילד/ה ומצאו כזה שרצה רק לבקר פעם בשבוע.... חלפו שנתיים והאבא שינה את דעתו כמובן לאחר שהתאהב בילד והחליט שהוא רוצה את הילד כמו כל הורה גרוש.... מיותר לציין (או שמא לא?) שהם נורא לא מסתדרים על צורות חינוך, על החלטות לילד וכיו"ב.... מצד שני הכרתי זוג הומואים שעשה תאומות עם אמא סטרייטית...ועד כמה שידוע לי הם מסתדרים עדיין נהדר.... תחושות הבטן שלי אומרות שזה לא יהיה קל כלל וכלל...אני לא הייתי בוחר בזה, החסרונות עולים על היתרונות בהרבה - אבל זה אני.
 

uri 0

New member
shared parenthood

I know a Lesbian couple with a signle (I think) gay dad. He's a full parent and that's the way it should be, I guess, if the dad is there - he's there to be a dad Maybe it's safer with gays.
 
כמו (כמעט) תמיד -

מסכימה איתך. אם יש אבא ידוע - טוב שיהיה אבא פעיל ושותף מלא בגידול הילד/ה. למה מראש לתת לילד/ה שלך אבא "גרוע"???
 

aurala

New member
shared parenthood

תודה. האם אתה יודע כיצד הם מסתדרים? מהי חלוקת התפקידים בינהם? עד כמה מרגישה הם הלא ביולוגית חלק מלא במבנה הזה? האם הילד/ה פעם ישן אצלן ופעם אצל האב?
 

אבא גאה

New member
אולי זה רק אני

אבל לי התמונה הזו עושה הרגשה של בגידה. האישה מחובקת עם החבר/האיש שלה באופן גלוי ומאחורי גבו ובהחבא נותנת יד לגבר אחר.
 
זה בטח רק אתה

איכשהו תמיד נראה לי שזה המצב הטבעי ב"משולשים"... לא? משהו במשולשים תמיד יהיה חמקמק...
 
אני חושבת שאין מתכון דומה

כל אחד מבשל ממה שיש לו במזווה. אבל מהנסיון שלי בתוך החיים הללו זה שהבסיס לתבשיל הזה צריך לנבוע מחברות,כנה ואמיתית,שלך עם בת-זוגתך,שלה איתו ושלך איתו . עושים מה שטוב לכולם.ככה בהסדרים הכספיים ,ככה בהסדרי השינה למינהם,ככה גם בהחלטות. אני חושבת שאת השאלה של המקום שלך את צריכה לשאול את בת-זוגתך,היא זו שאמורה להיות האמא היא זו שאמורה לתת או לא לתת לך מקום,הכל קשור ביחסים בינכם ובפנטזיה של כל אחד מהמרכיבים של הסיר הזה. יכולה להיווצר משפחה נהדרת,תומכת משותפת ומורחבת,אבל כולם צריכים לרצות בכנות אמיתית לתת לכל אחד את המקום הראוי בתוך המשפחה. מגיע לאבא להיות אבא מלא ,לא כזה שרק מבקר ונמצא מחוץ למערכת.לא טוב לילד לא טוב לאף אחד. מגיע לילד/ה שיהיה אבא מטפח ,דואג ואוהב,אבא אמיתי. זה אפשרי רק דורש הרבה נכונות עבודה משותפת,הרבה יכולת שיתוף ,אמפטיה,חברות,אהבה,ויכולת לפתור בעיות גם בעזרת גורמים חיצוניים. מה שהכי חשוב זה השיח שלכם. רוצי אוצי אל בת-זוגתך ,צאו החוצה תזמיני אותה ל
,מקום עם אוירה טובה ותדברו. תחזרי לספר טוב?
 

זואיzoe

New member
מסכימה עם שמנתולה לחלוטין וחושבת..

שאם לומדים לצאת מהשבלונה הידועה והמוכרת של אבא אמא וילד, אפשר לפתוח את הראש ולהבין שכל הצרות האלה היו נחסכות מכן אילו הייתן פונות לבנק הזרע. הורה+הורה+ילד..זו המתכונת המושלמת למשפחה מאושרת לדעתי. זה לא משנה אם אלה שתי נשים וילד, שני גברים וילד, או גבר אשה וילד. כל דבר אחר הוא מתכון לבעיות (אני לא מדברת על חד הוריות אלא על ריבוי הורים). הרבה פעמים נשים שעושות את זה בשיתוף עם גבר, טוענות שזה ממילא יהיה כמו הורים גרושים, אז זה בסדר וטבעי... מה בסדר וטבעי בזה? הורים גרושים זו תוצאה של קשר שהתקלקל ולא דבר שנכנסים אליו מראש. המון צרות אפשר לחסוך, לדעתי לא כדאי להיכנס לסרט כזה. מצטערת על ה"התלהבות" פשוט, ככה אני כשאני מריחה צרות, מיד מנסה לגונן ולתקן. דמויות גבריות יהיו לילדים שלנו תמיד ובאופן טבעי. זה שילד חייב אבא בכל מקרה, זה דבר שאינני מבינה. (ע"ע אלי פימשטיין...מאד היה חשוב שהוא יהיה אבא...נו, אז הגזמתי, אז מה....)
 
אני מנסה לקבל צורות שונות של

משפחות מתוך ההנחה הבסיסית שאין מודל אחד שטוב לכולם ושהוא המודל המושלם. הרי גם מה שאנחנו עושות (אמא ואמא + תרומת זרע) נשמע די משונה לאנשים לפני עשר שנים. אני יודעת שיש נשים שהרעיון של תרומת זרע ו/או הרעיון של 'אין אבא' מאוד קשה להן. אני אפילו מעזה להסתכן ולהגיד שבהרבה מקרים זה כנראה קשור למידת היכולת שלהן לקבל את הלסביות שלהן. הפנטזיה על חבר טוב או מכר נחמד שישמש כאב (או יותר נכון- כתרומת זרע מזוהה) חלפה גם בביתנו, בשלב של התכנונים, ונפסלה על הסף (וכבר היו שני מועמדים ראויים). פשוט הבנו את כל מה שכבר נכתב לך כאן- את הצורך לשתף גורם שלישי, את הבעיות שעלולות להיווצר, ואת האיום על האם הלא ביולוגית. כיום אני רואה את ההבאה של ילד לעולם ואת הגידול שלו כחלק אינטגרלי מהזוגיות שלי עם בת זוגי וממש קשה לי לדמיין אותנו משתפות מישהו שלישי בחוויה הזו. בנוסף, אחרי שהילד נולד הבנתי מספר דברים נוספים:
ההורות, ובעיקר לילד ראשון, עושה בנו שינויים מהותיים, ולכן כל התכנונים שלפני הם הערבון מוגבל- מישהי שהייתה בטוחה שתשאר בבית ותינק את התינוק עד גיל שנה רוצה כבר אחרי שבועיים לחזור לעבודה, זוג שקנה חדר ילדים מושלם מוצא את עצמו עובר ללינה במיטת ההורים וכן הלאה. אנחנו לא ממש יכולים לדעת לפני כן איך זה יהיה ואיך נהיה. ובעיקר לא לאילו תהומות רגשיים ההורות תשליך אותנו (+ החוסר בשעות שינה- יוצא קוקטיל משו משו).
אי אפשר לחלק ילד! שיתוף במטלות, באחריות, בנטל הכספי הוא דבר חשוב בין זוג ההורים או שלישית ההורים- במקרה שלכן, אבל את הילד- אי אפשר לחלק. ההתפתחות הפסיכולוגית של ילדים היא כזו שקודם הם נקשרים לדמות המטפלת הראשית ואח"כ לאחרות. (יש ילדים שאצלם זה יותר קיצוני ואחרים שאצלם זה פחות). כשאני שומעת על הורים בהורות משותפת שמחליטים כי כבר מגיל מספר שבועות או חודשים הילד יהיה חצי-חצי בכל אחד מהבתים- הלב שלי ממש נחמץ- אני בטוחה שמרבית הילדים צריכים בית קבוע ושהסידור של חצי חצי לא מתאים להם.
דבר אחרון- את ההסכם עושים עם האבא המיועד אבל קחו בחשבון שאתן 'מתחתנות' גם עם כל המשפחה שלו. הילד שנולד בעצם קושר אותכן לעוד אנשים שירצו בקשר איתו ושהשליטה שלכן או היכולת שלכן לקבוע מה יהיה שם היא מוגבלת. וועדיין- אני מנסה לא לקלקל לכן לגמרי... אם זו הדרך שברור לכן שהיא הכי טובה עבורכן אז לכו עליה. רק תעשו כמה שיותר בירורים לפני (גם עריכת הסכם אצל עו"ד יכולה לעזור- לא שההסכם יתפוס הרבה, אבל התהליך עצמו הוא חשוב כי נדרשים לחשוב בו על כל מיני מקרים לא נעימים שבד"כ אנחנו מעדיפים לא לחשוב עליהם). ובהצלחה!
 
זוכרת את דרורית?

אז... הבן הגדול שלהן חגג 17 לא מזמן, נכון? מה אני מתכוונת? שזוגות של אמאמא +בנק, היו הרבה לפנינו... רק שהם היו יותר ב"ארון"... היום, עם האינטרנט, אנחנו מוצאים אחת את השני יותר בקלות... וככה קל יותר לקבל "השראה". נראה לי שהצעירותים של היום יעשו להורים בגילאים יותר צעירים מאיתנו...
 

טוטולס

New member
דרורית עדיין בלי עברית?

השמיעי קול!!! אבל אם אני זוכרת נכון, במקרה שלהן זה לא היה בנק...
 
נראה כאילו דרורית בלי מחשב...

אפילו לאימייל היא לא עונה
... ו- ניסיתי לבדוק אחורה בהודעות, אבל לא הצלחתי לדלות את המידע
- את רומזת שזו היתה "הלוואה פרטית"? משו בשוק האפור
?
 
למעלה